אחרי השפל צפויה גאות: מי תשבור את צום ההנפקות הישראליות בוול סטריט?
אחרי השפל צפויה גאות: מי תשבור את צום ההנפקות הישראליות בוול סטריט?
שנת 2023 היתה חלשה במיוחד מבחינת הנפקות, כשרק 148 חברות חדשות הגיעו לוול סטריט. אבל בשוק מעריכים ששנת 2024 תעמוד בסימן התאוששות בתחום ושצפויות הנפקות ענק. ויש גם ישראליות שמועמדות להצטרף לחגיגה
בשוק הישראלי האווירה כיום רחוקה מלהיות חגיגית, מהסיבות המובנות, אבל בארה"ב הראלי החגיגי כבר בעיצומו. בהתאם לסטטיסטיקה, שמראה כי אחרי שנה גרועה מגיעה שנת פיצוי, 2023 בהחלט מפצה על התשואות השליליות של 2022.
מתחילת השנה מציגים המדדים המובילים בוול סטריט תשואות חלומיות, עם זינוק של 37% בנאסד"ק ועלייה של 20% ב־S&P 500. חלק לא קטן מהעליות נרשם במהלך נובמבר, שבו נורתה יריית הפתיחה של ראלי סוף השנה המסורתי.
כך, נאסד"ק קפץ ב־6% בחודש שעבר ו־S&P 500 הוסיף 5.4%. עם זאת, אף ש־2023 תירשם כאחת השנים החזקות בוול סטריט, מספר ההנפקות לאורכה היה מזערי, נמוך אפילו מב־2022.
עד כה הושלמו השנה 148 הנפקות בלבד, ירידה של 15% מול 2022, שהיתה אחת השנים החלשות בוול סטריט וכללה ירידות דו־ספרתיות במדדים. לשם השוואה, ואם מנטרלים שנה משוגעת כמו 2021, שבה הונפקו יותר מ־1,000 חברות בניו יורק, ב־2019 הנפיקו 232 חברות וב־2020 הונפקו 480.
העניין הוא שגם המספר 148 לא לגמרי משקף את המציאות, שכן רוב ההנפקות ב־2023 היו קטנות, למעט יוצאות דופן בודדות, כמו ענקית השבבים ARM ויצרנית הנעליים הוותיקה בירקנשטוק. אפילו אודיטי הישראלית (המחזיקה באיל מקיאג'), שהונפקה לפי שווי של 2 מיליארד דולר, נחשבת לאחת ההנפקות הגדולות של השנה. יש לציין שרוב החברות שבכל זאת הצליחו להשתחל לשוק הציבורי, לא הניבו תשואות מרשימות ויותר ממחציתן השיאו תשואות שליליות.
הערכה: הפקק ייפתח ב־2024
אבל דווקא לאחר השנה השחונה, ההערכה הגורפת היא שלאור הביצועים הטובים של שוק המניות ב־2023 והציפיות החיוביות לקראת 2024, שבמהלכה הריבית בארה"ב אמורה להתחיל לרדת, ייפתח גם פקק ההנפקות. הפעם אמורות להגיע לוול סטריט גם הנפקות ענק בשווי עשרות מיליארדי דולרים, שיסמנו את הכיוון גם לחברות הקטנות יותר. בין החשודות המיידיות, שחלקן כבר התניעו את התהליך, נמצאת ענקית הריטייל הסינית SHEIN, שהגישה בשבוע שעבר טיוטת תשקיף להנפקה לפי שווי של 80‑90 מיליארד דולר.
אחריה צפוי לצאת להנפקה גם סטארט־אפ הפינטק סטרייפ, שנהנה לאורך שנים מהערכות שווי גבוהות, ועשוי להנפיק לפי שווי של 50 מיליארד דולר. מועמדת מובילה נוספת להגיע לוול סטריט היא דאטהבריקס, חברת האנליטיקה והבינה המלאכותית, שהשלימה באחרונה גיוס לפי שווי של 43 מיליארד דולר מאנבידיה. לרגל ההכנות להתעוררות מחודשת של שוק ההנפקות, בפלטפורמת איסוף המידע על חברות טכנולוגיה CB INSIGHTS מיפו 257 חברות, שהן המועמדות המובילות מבחינת האנליסטים להפוך לציבוריות.
לצד השמות הגדולים נכללו ברשימה גם 12 חברות הייטק ישראליות. חלקן, כמו רדיס או יוטפו, התכוננו באופן פעיל להנפקה כבר ב־2022, אך נאלצו לדחות את התוכניות לאור המפולת במניות הטכנולוגיה. חלקן, כמו ברינג או אלמנטור, הן שמות מפתיעים ברשימה. ב־CB INSIGHTS מציינים כי ההחלטה לכלול חברה ברשימה אינה נובעת דווקא מכוונות או הצהרות החברה, אלא מניתוח איתותים ומידעים שונים: החל מוותק החברה ועד הצורך שלה במימון, גיוס בכירים לתפקידים שקשורים לכספים, ואולי יותר מהכל ‑ זהות המשקיעים שלה. כך, למשל, גיוס סמנכ"לי כספים עם ניסיון בחברות ציבוריות בהחלט מהווה איתות לגבי כוונות להנפיק. כמו כן, הימצאותם של משקיעים "לחוצים" יותר מבין בעלי המניות בחברות עשויה להוביל גם היא לקידום ההנפקה.
לדוגמה, גופים כמו טייגר גלובל וסופטבנק, שהיו בין המשקיעים הפעילים ביותר ב־2020 ו־2021 והרעיפו כסף על חברות הייטק, הסבו הפסדים כבדים למשקיעים שלהם בשנתיים האחרונות וזקוקים בדחיפות לאקזיטים וחדשות טובות. הנפקה בוול סטריט בהחלט עונה על הדרישה, ולכן כל חברה חמישית ברשימה היא חברה שטייגר גלובל מושקעת בה. אחד הגורמים המשמעותיים שיפעלו לריבוי יחסי של הנפקות טכנולוגיה ב־2024 הוא התייבשות ההון הזמין לקרנות שמתמחות בהשקעה בשלבים מאוחרים.
אף שמשבר גיוסי ההון לסטארט־אפים לא פסח על אף שוק ועל אף סקטור, לאורך 2022 ו־2023 ניתן היה לראות בבירור כי היתה נכונות גדולה יותר להזרים הון לחברות צעירות מאשר לחברות בוגרות. לכך היו כמה סיבות, החל מכך שלחברה צעירה נדרשת השקעה נמוכה יותר, אבל בעיקר נוצר כשל שוק, לאחר שבשנות הגאות שווי היוניקורנים התנפח ואלו היו הבועות הראשונות להתפוצץ. בתחילה, החברות הגדולות ניסו להימנע מגיוסים כדי לא לספוג הפחתה בשווי, אך כאשר כבר הבינו שהן זקוקות לכסף, המשקיעים היו במקום אחר.
על פי חברת המחקר פיצ'בוק, במהלך 2023 הביקוש להון מצד חברות אלו היה גבוה כמעט פי שלושה מההיצע. להיצע זה אחראים לרוב גופים מוסדיים שנסוגו מהשקעות ביוניקורנים, לאור ההפסדים שספגו בנאסד"ק. במחצית הראשונה של 2023, יותר מ־10% מהגיוסים בחברות הבוגרות נעשו לפי שווי נמוך יותר מאשר בגיוסים שקדמו להם. לכן, עבור החברות הגדולות ביותר האופציה הטובה ביותר לגיוס הבא עשויה להיות הבורסה, גם אם הן יצטרכו להתפשר על השווי.
ב־CB INSIGHTS מציינים כי הם לא ניסו למפות בהכרח את החברות הטובות ביותר, או בעלות הפוטנציאל לייצר את התשואה הגבוהה ביותר עבור המשקיעים, אלא את החברות שיש בהן את מספר האיתותים והכוחות הרב ביותר שדוחף להנפקה. בקרב החברות הישראליות שמופיעות ברשימה, התשובה הרווחת לשאלה האם הן אכן מתכננות הנפקה ב־12 חודשים הקרובים, היא שלילית או מתחמקת. דווקא שתי חברות ישראליות בולטות שמדברות על הנפקה ‑ קאטו נטוורקס של שלמה קרמר ואי טורו, שכמעט הונפקה באמצעות מיזוג עם ספאק ב־2021 ‑ נעדרות מהרשימה.
איתותים לפני תשואה
אז מיהן המועמדות הישראליות להצטרף לוול סטריט בשנה הקרובה? שני השמות המפתיעים ביותר ברשימה הם חברת ברינג, חברה ותיקה שהפכה ליוניקורן ב־2021. ברינג לא נמנית עם החברות הגדולות בהייטק הישראלי, אך תחום הפעילות שלה בניהול פתרונות שילוח למסחר מקוון הופך אותה לרלבנטית בשוק שייפתח עם ההנפקה של ענקית הקמעונאות המקוונת SHEIN.
שם מעניין נוסף הוא אלמנטור, אחת החברות המעטות ברשימה עם שווי של מתחת למיליארד דולר, שפיתחה פלטפורמה להקמת אתרים בקוד פתוח. אלמנטור חוותה שנה לא פשוטה, עם פיטורי יותר מ־10% מהעובדים בשנה שעברה. עם זאת, על פי הערכות מהלך זה, יחד עם צמיחה, העבירו את אלמנטור לרווחיות, מה שעשוי לקרב אותה לשוק הציבורי.
השתיים הבאות הן רדיס ויוטפו, שתי חברות שכבר החלו לקדם הליכי הנפקה בשלהי שנת 2021, אבל פספסו את ההזדמנות. רדיס, שמתמחה בניהול מסדי נתונים, כיוונה אז לשווי של 4‑5 מיליארד דולר, וכבר עבדה עם בנקי השקעות. מדובר בחברה ותיקה מאוד, שהשלימה את הגיוס האחרון שלה לפי שווי של 2 מיליארד דולר עוד ב־2021 בהובלת טייגר גלובל, מה שמכניס אותה בקלות לרשימה.
גם יוטפו כבר לטשה עיניים לנאסד"ק לפי שווי של 2‑2.5 מיליארד דולר, אך לא הספיקה להשלים את המהלך. מאז, החברה שפיתחה פלטפורמה לשיווק ומסחר מקוון שרצה כבר מאז 2011, פיטרה 9% מהעובדים. שתי חברות נוספות ב"גילה המופלג" של יוטפו הן טיפלתי ואפספלייר, מה שהופך אותן למועמדות טבעיות למעבר לשלב הבא. חברת הפינטק טיפלתי היא בין החברות הישראליות עם השווי הגבוה ביותר, 8.3 מיליארד דולר, בגיוס האחרון שלה, שבוצע בדצמבר 2021.
בנוסף, טיפלתי מתנהלת כמעט כמו חברה ציבורית, עם בעלי תפקידים כגון סמנכ"לי כספים ורגולציה. אפספלייר, שפיתחה טכנולוגיה לניטור אפליקציות, כבר מעסיקה יותר מאלף עובדים, אך לא השלימה גיוס משמעותי מאז 2020. גם חברת פורטר, שעוסקת בזיהוי הונאות במסחר מקוון, היתה לכאורה כבר עם רגל אחת בנאסד"ק, אך בפניה עומד מכשול מרכזי בדמות השווי.
הגיוס האחרון של פורטר, במאי 2021, נעשה לפי שווי של 3 מיליארד דולר, אלא שאחת המתחרות המרכזיות שלה, ריסקיפייד הישראלית שהספיקה להנפיק ביולי 2021 לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר, נפלה מאז ונסחרת כיום בשווי 729 מיליון דולר בלבד, מה שמקרין גם על פורטר ויקשה עליה להנפיק בשווי של יותר מ־3 מיליארד דולר, שאותו היו רוצים לראות המשקיעים.
מקבץ של חברות ותיקות
המקבץ הבא של הישראליות מורכב מחברות ותיקות יחסית, כולן בציר 2015 עם תג השווי הגבוה ביותר. כאן נכללות הישראליות שלכאורה מתבקש שסבב הגיוס הבא שלהן כבר יהיה ציבורי, אף כי הן בעצמן לא בהכרח הביעו עניין בכך. החברות האלה הן חברת הפינטק ראפיד, שלפני שנה קיבלה שווי של 8.8 מיליארד דולר בגיוס ושווי של 15 מיליארד דולר בעסקת סקנדרי במניותיה, מה שהפך אותה לחברת ההייטק הפרטית בעלת השווי הגדול ביותר.
אחריה נמצאת NAVAN, לשעבר טריפאקשנס, שהשלימה גיוס לפי שווי של 9.2 מיליארד דולר לפני שנה. באותה עת פורסם כי החברה, שעוסקת בניהול נסיעות עסקיות, כבר הגישה תשקיף חסוי להנפקה לפי שווי של 12 מיליארד דולר. ב־2023 התוכנית כבר לא תצא לפועל, אך אם תרחיש זה יתממש ב־2024, תהיה זו ההנפקה הישראליות הגדולה ביותר עד היום. הבאה בתור היא חברת הסייבר סניק, שהוערכה בשיא ב־8.5 מיליארד דולר, אך מאז ערכה סבבי פיטורים והשלימה גיוס לפי שווי נמוך יותר, של 7.4 מיליארד דולר.
עסקת סקנדרי שנעשתה בחברה בקיץ האחרון, חשפה ירידה נוספת בשווי לכיוון של 4 מיליארד דולר, כך שלכאורה אין לסניק סיבה למהר להנפקה כעת, אך מצד שני טייגר גלובל נמצאת גם ברשימת המשקיעים שלה. גונג, שפיתחה פלטפורמה לניהול מערכי שיווק, נועלת את מקבץ היוניקורנים הגדולים ביותר. גונג גייסה 250 מיליון דולר ב־2021 לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר, כאשר מייסד ומנכ"ל החברה עמית בן דב ציין באותה עת כי יש לה כסף ל־40 שנה.
