השקל מתחזק ברקע דיווחים על חידוש השיחות בין גנץ לנתניהו
השקל מתחזק ברקע דיווחים על חידוש השיחות בין גנץ לנתניהו
הדולר יורד ב-0.5% לרמה של 3.824 שקלים, היורו נחלש ב-0.6% ונסחר תמורת 4.1 שקלים; מחר ידון בג"ץ בעתירה נגד החוק לביטול עילת הסבירות, היום בצהריים פורסמו דיווחים לפיהם ראש הממשלה נתניהו ויו"ר המחנה הממלכתי גנץ חידשו את השיחות בבית הנשיא
השקל מתחזק היום (ב') אחר הצהריים, ברקע דיווחים על חידוש השיחות בבית הנשיא בין ראש הממשלה בנימין לנתניהו לבין יו"ר המחנה הממלכתי ח"כ בני גנץ, בניסיון למצוא פשרה משפטית של הרגע האחרון.
שוק המט"ח נכנס לשבוע מסחר דרמטי, בהמשך לפיחות החד בשקל בשבוע שעבר ולקראת הדיון הצפוי ביום שלישי בבג"ץ בעתירה נגד החוק לביטול עילת הסבירות.
על הפרק מעל הכול, הפוליטיקה המקומית והחשש ממשבר חוקתי בעקבות הכרעת בג"ץ - תחת איומים של הקואליציה שלא לכבד החלטה משפטית על ביטול החוק.
הדולר יורד ב-0.5% לרמה של 3.824 שקלים, היורו נחלש ב-0.6% ונסחר תמורת 4.1 שקלים. לפני כשעה נקבעו השערים היציגים בשוק המט"ח המקומי - הדולר ננעל ביציבות ברמה של 3.845 שקלים, היורו טיפס ב-0.1% ושערו היציג נקבע על 4.123 שקלים.
ביום שישי פירסם בנק ההשקעות הגדול בארה"ב ג'יי.פי מורגן בסקירה שלילית על השקל: "התנתק מוול סטריט - אולי באופן קבוע". הבנק טוען כי המטבע התאים עצמו השנה להתפתחויות הפוליטיות בישראל. בכך איבד את המאפיין החזק שהיה לו במשך יותר מעשור, כשעקב אחר המגמה במניות הטק בנאסד"ק. והפער בין השקל שנופל השנה לנאסד"ק שמזנק יחמיר ככל שיעברו יותר השקעות לחו"ל.
"לא רק ששער החליפין כבר לא מתואם עם השווקים הפיננסיים בעולם אלא בעיקר עם ההתפתחויות הפוליטיות בישראל אלא שגם מדיניות בנק ישראל כבר לא מתואמת עם זו של הפד", אומר אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי בפסגות בית השקעות. "הפיחות בשקל מותיר את האפשרות להעלאת ריבית נוספת על השולחן ומשפיעה גם על שוקי האג"ח וגם על שוקי המניות. מעבר לכך, גם אם הפיחות לא יימשך התנודתיות הגבוהה בשוק המט"ח מהווה גורם סיכון מבחינת בנק ישראל".
גרינפלד מוסיף: "אם בארה"ב הפד יוכל מתישהו לשדר לשווקים מסרים לגבי הפחתת ריבית הרי שבישראל ניהול הציפיות הפך להיות כמעט בלתי אפשרי. בנק ישראל לא ירצה לאותת על הפחתת ריבית כשבכל רגע נתון השקל עלול לעבור שוב פיחות משמעותי. לכן, סביר להניח שהבנק יעדיף לשמור את הקלפים שלו קרוב לחזה כל עוד התנודתיות בשוק המט"ח גבוהה, מה שמוסיף מימד נוסף של אי ודאות לשוק המקומי".
לדברי אלכס זבז'נסקי, הכלכלן הראשי במיטב, אף שנגיד בנק ישראל אמיר ירון רמז שהמשך הפיחות יכול להוביל לעליית הריבית או להתערבות במסחר במט"ח, "הבנק המרכזי מעדיף שהשוק ימצא לבד מהי פרמיית הסיכון הנכונה בשוק המט"ח".
ואולם לדבריו ספק אם הבנק המרכזי יכול לתת לשוק להמשיך לפעול ללא התערבות. "פיחות השקל מחמיר כמובן את סיכון האינפלציה, הבעיה העיקרית איתה מתמודד בנק ישראל כעת. ככל שידחה התערבות בשוק המט"ח, בנק ישראל יסתכן בצורך להעלות ריבית לרמה גבוהה יותר אחר כך ולפגוע בפעילות הכלכלית במשק.
גם הלו"ז הפוליטי מתקרב לנקודת ההכרעה. בשבועות הקרובים התהליך יכול להפוך לאל חזור, מה שידחוף את בנק ישראל לפעול. בנסיבות הקיימות, התערבות שלו בשוק המט"ח עשויה להיות קרובה ", אומר זבז'ינסקי.
בלידר מציינים בסקירה השבועית כי שוק העבודה נותר הדוק עם שיעור אבטלה של 3% בחתך גילאים עיקריים של 64-25, , מה שתומך בלחצי שכר. מגמה, לדברי כלכלני לידר בראשות יונתן כץ, תומכת גם בלחצי אינפלציה, בפרט בענפי השירותים.
וזה לא הכול. "בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 1.3% מול הדולר, וזאת במקביל לעליית מחירי הנפט בעולם. בעקבות זאת העלינו את תחזית האינפלציה ל-3% שנה קדימה, כאשר הסיכון כרגע הוא כלפי מעלה. לחולשה בשקל תורמת העובדה שהמוסדיים רכשו נטו 1.6 מיליארד דולר ביולי ו- 6.9 מיליארד מתחילת השנה", אומרים בלידר.
בשורה התחתונה, מציינים בליד, שילוב של לחצי שכר והמשך לחצי פיחות בשקל (מגמה אשר נמשכת גם היום) "מגביר את הסיכוי להעלאת ריבית נוספת עד סוף השנה. ללא שינוי במגמת היחלשות בשקל בעתיד הקרוב , יעלה הסיכוי להעלאת ריבית בישיבה הבאה של בנק ישראל, ב-23 באוקטובר".
עמדה דומה מציגים בלאומי. "מגמת פיחות השקל מול סל המטבעות הנמשכת כמעט מראשית השנה הואצה לאחרונה. מגמת התיסוף ארוכת הטווח הסתיימה השנה ונכון לעכשיו, בהחלט תיתכן המשך מגמת היחלשות השקל", אומרים גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון.
בפמן ורזניק מציינים כי "אם מגמה זו תימשך, על רקע הרעת הסנטימנט כלפי השקל, ובניגוד לגורמים הבסיסיים השונים כמו עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הצפוי, נראה עדכונים כלפי מעלה לתחזיות האינפלציה ועלייה משמעותית בהסתברות להעלאת ריבית נוספת".
מייקל אייזנברג הוא משקיע הון סיכון בתעשיית ההיי-טק הישראלית והאמריקאית, שותף-מנהל בקרן הון הסיכון אלף. אייזנברג הוא מראשוני המשקיעים ב-WeWork, ובמגוון חברות אחרות ביניהם Wix ו-Gigya. בשנת 2017 נכלל ברשימת 25 אנשי הון הסיכון המצליחים ביותר של מגזין פורבס מידאס אירופה. והוא צייץ אתמול:
"כל מי שקורא אותי יודע שאני חושב שהתשתית של כלכלת ישראל חזקה מאוד, ובאופן עקרוני השקל חזק יותר מהדולר. אפילו מכרתי דולרים ב3.67 (אופס). בעשורים האחרונים נבנה אמון בין משקיעים בינלאומיים לכלכלת ישראל, ההיי טק פרח, הנדל״ן הרקיע שחקים (לטוב ולרע) וקרנות המוסדיים שתפחו, השקיעו חזרה בכלכלה הישראלית, בשקלים (או גידרו בשקלים). ידידי ואני היינו שותפים להערכה שהמחיר הריאלי של השקל הוא 3.3 ש״ח לדולר, ושאם הרפורמה המשפטית תרד מהשולחן, השקל יחזור לשם פחות או יותר.
"אולי צריך לומר יכול לחזור לשם, כי מאז שיחתי איתו, ג׳יי פי מורגן פרסמו את מה שכולנו ידענו בשקט: המוסדיים הישראלים והבינלאומיים משקיעים פחות בישראל. לכן גם מדאיג שהרבה פחות חברות היי טק התאגדו בישראל בתשפ״ג מה שיפחית את גביית המיסים בעתיד. מדוע? כי היזמים יודעים שמשקיעים מחפשים יציבות. במיוחד יציבות משפטית. ותשפ״ג היתה כל דבר אחר חוץ מיציבות.
"מי אשם לא מעניין אותי כרגע. האם זה יריב לוין שניסה לשנות את מערכת האיזונים והבלמים הנוכחית בצורה חפוזה ולא אחראית? האם האיומים מגזרת המחאה להוציא כספים מישראל והשיבושים השונים כפי שטוען שר האוצר? מה שמעניין את המשקיעים זה יציבות. וזה גם מה שצריך לעניין את אזרחי ישראל שמשלמים ברבית דרבית על הסיטואציה הנוכחית בה אנחנו תקועים.
"דו״ח של ג׳יי פי מורגן צריך להדליק נורה אדומה בוהקת כי הדו"ח מכביד על הנרטיב של כלכלת ישראל יציבה. אם המוסדיים הישראלים מוציאים כסף, מה יאמרו משקיעים בינלאומיים? אם שער החליפין יגיע ל-4 שקלים לדולר, אזרחי ישראל ירגישו את היוקר מאמיר (למרות שלרוב מגזר ההייטק זה דווקא טוב, כי גם הגיוסים וגם המכירות הם ברובם המוחלט בדולרים). מצבנו האינפלציוני דווקא לא רע באופן יחסי (כפי שנכתב בדו״ח), אבל חוסר היציבות מעיב עלינו ועל משקי הבית בישראל. בעולם לא יציב, המדינות היציבות ירוויחו יותר, ולכן חובה עלינו להיות בין המדינות היציבות. חשוב לשמור על דינאמיות טכנולוגית ודינאמיות מחשבתית ודמוגרפית בזכות ילודה, לצד יציבות פוליטית ומשטרית.
"ראש הממשלה אוהב למסמס דברים או לשלוח אותם לוועדות כדי שייגוועו וימותו. שיטה זו איננה טובה מספיק לרפורמה המשפטית. למרות שהרפורמה המשפטית ממילא גוססת ונוטה למות (אלא אם בג״ץ יחייה אותה בפסיקתו על עילת הסבירות), כדי שתכלה שנה וקללותיה דרושה המתת חסד לרפורמה המשפטית עוד לפני ראש השנה.
"נתניהו צריך להרוג את הרפורמה ולעשות ווידוא הריגה מכמה סיבות, אבל המרכזית שבהן כרגע היא החזרת שער החליפין למקומו הראוי והקלה על כיסם של אזרחי ישראל. זה מה שנדרש כדי להתחיל להחזיר את היציבות. זה מה שנדרש כדי להתחיל להחזיר את המשקיעים. ואז כשראש הממשלה יהיה בכינוס האו״ם בניו יורק הוא יוכל לפנות למשקיעים לחזור ולהשקיע בארץ, תוך הבטחת יציבות. דו״ח ג׳יי פי מורגן זה עוד צעד קטן שאולי (אני אומר כך בזהירות הנדרשת) מקרב אותנו להורדת הדירוג, וכפי שכבר כתבתי בעבר, כשחברות הדירוג מודיעות על הורדת הדירוג, זה כבר טו לייט. ברור שהחלשות השקל איננה רק בגלל הרפורמה. החלשות השקל נובעת גם מחלוקת העוגה שמקצה תקציבים גדולים לצריכה ולא לצמיחה. באמצעות תשלומי ההעברה והבטחות לבייסים שונים, כולם חוגגים בטווח הקצר והמיידי, ולא אכפת להם מהאופק הכלכלי-תשתיתי של המדינה. וכאן המשוואה פשוטה כי חוסנו של המטבע תלוי ביכולתה של המדינה לעמוד מאחורי התחייבויותיה בעתיד.
"אולם, אסור להוסיף שמן למדורה. ולהיפך - אם מבנה התקציב שערורייתי, כולם חייבים להתגייס, ועוד לפני ראש השנה לקבור את הרפורמה המשפטית סופית. חשוב להבין שהזמן משחק לרעתנו. כל יום שעובר זה חודש לתקן את הכלכלה. וזה חצי שנה להחזיר את אמון המשקיעים. אמון נבנה לאט ונהרס מהר… דעתה של הממשלה מוסחת על ידי הרפורמה, מי שקורא אותי כאן, ובמקומות נוספים, כבר שומע תקליט שרוט בעניין זה. אין מספיק השקעה בצמיחה, ובמיוחד בבינה מלאכותית, בהכשרות עובדים למאה ה21 ודרושה האצת ההשקעה והביצוע בתשתיות תחבורתיות בתוך המדינה. אין תכנית להוזיל את הדיור בצד ההיצע ואין תוכנית אופרטיבית להחזרת הביטחון האישי. לכן, גם ללא התחשבות במשקיעים (זרים וישראלים כאחד) ראש הממשלה צריך לייצר ודאות ולבטל את הרפורמה סופית כדי שיהיה אפשר להתרכז בנושאים אחרים. יש הרבה נושאים ערכיים, תשתיתיים וכלכליים לטפל בהם בצורה יסודית (מיגור תופעת הפרוטקשן, העצמה כלכלית של אוכלוסיות מאותגרות, מערכת החינוך המקרטעת, מחסור במורים ושוטרים ובעיקר שנבחרי הציבור ישמשו מודל לחיקוי ויתחילו לנהוג כבוד זה בזה). ויפה שעה (בשנה) אחת קודם".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות: "החשש ממשבר חוקתי, ולצידו החולשה בשוק המניות בארה"ב, גוררים לעודפי ביקוש למט"ח ולפיחות השקל. נתונים שהתפרסמו בארה"ב ובאירופה, תומכים בהערכה כי הבנק המרכזיים בארה"ב ואירופה ישובו ויעלו את הריבית בעתיד הקרוב, כצעד לבלימת האינפלציה. פיחות השקל אל מעל לרמת 3.8 שקלים, והתבססות המסחר לאורך זמן ברמות השיא, מלמד על הפוטנציאל הגבוה הטמון בהמשך פיחות השקל, ומאותת על עליות מחירים, כאשר יבואנים יידרשו לשוב ולרכוש מט"ח ויאלצו להעלות מחירים. מיעוט ההנפקות, לצד משנה הזהירות שנוקטים המשקיעים הזרים, מזרימים היצעי מט"ח נמוכים, מאלו של השנים 2021-2022, ובכך תורמים לעודפי הביקוש למט"ח".
