השקל צלל לשפל של שלוש שנים; בסיטיגרופ מזהירים: יירד ב-8% מול הדולר
השקל צלל לשפל של שלוש שנים; בסיטיגרופ מזהירים: יירד ב-8% מול הדולר
המטבע האמריקאי מזנק היום בכמעט 2% לסביבת 3.64 שקל, היורו קופץ ב-1.7% ל-3.88 שקלים; בסיטיגרופ מהמרים - הדולר ייסחר ב-3.95 שקלים: "המטבע ממשיך להיות תחת לחץ בשל הרעש הפוליטי"; ראש הממשלה נתניהו מנסה להרגיע: "עצמאות בנק ישראל לא תיפגע"; אתמול העלה הבנק את הריבית ב-0.50% ל-4.25%
השקל נופל אחרי שהכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את הצעת החוק הראשונה שהועלתה להצבעה במסגרת השינויים המשפטיים, ולמרות העלאת הריבית השמינית ברציפות שביצע אתמול בנק ישראל.
הדולר מזנק ב-1.9% לסביבת 3.64 שקלים - לאחר שמוקדם יותר זינק ב-2.4% לרמתו הגבוהה ביותר מאז מרץ 2020. היורו קופץ ב-1.7% ונסחר תמורת 3.88 שקלים.
סיטיגרופ מהמר היום נגד השקל בעקבות המצב הפוליטי בישראל – בנק ההשקעות האמריקאי מצפה שהמטבע הישראלי יירד ב-8% לרמה של 3.95 שקלים לדולר.
"על אף העלאת הריבית המעט מפתיעה מצד בנק ישראל אתמול, של 50 נקודות בסיס, המטבע ממשיך להיות תחת לחץ בשל הרעש הפוליטי", כתבו האסטרטגים של סיטי, לואי קוסטה (Luis Costa) ובהומיקה גופטה (Bhumika Gupta) בדוח שיצא היום.
"נראה שהמצב הפוליטי צפוי להפוך לעוד יותר חסר יציבות בשבועות הקרובים, לקראת הבאת הרפורמות המשפטיות לקריאה שנייה בפרלמנט", נאמר עוד בדוח.
בשווקים הבינלאומיים נחלש היורו ב-0.2% מול הדולר, וצמד המטבעות נסחר ברמה של 1.066 דולר ליורו.
על רקע הזינוק של הדולר מול השקל והחשש של המשקיעים מהשלכות הצעדים המשפטיים על השקעותיהם בישראל, ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו להרגיע וצייץ היום: "חוק בנק ישראל עבר תחת הנהגתי, והוא מבטיח את עצמאות הוועדה המוניטרית בראשות הנגיד בקביעת הריבית. שום דבר לא ישנה זאת". בכך התייחס נתניהו לדברי שר החוץ שלו אלי כהן, שקרא אתמול לשר האוצר סמוטריץ' לעצור את העלאות הריבית.
מליאת הכנסת אישרה אמש בקריאה ראשונה את הצעת חוק יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות), שתקנה לקואליציה שליטה בוועדה לבחירת שופטים. בעד הצעת החוק הצביעו 63 ח"כים מול 47 ח"כים שהתנגדו. 10 ח"כים לא נכחו. מדובר למעשה בשני חוקים של חוק יסוד: השפיטה, עם תוצאה דומה בהצבעה.
מדובר בהצעת חוק ראשונה שמועלית להצבעה במסגרת ההפיכה המשטרית שמובילים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין.
המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, אמר הבוקר לבלומברג כי "אי הוודאות הפוליטית" בישראל השפיע על שערי החליפין ועל שוקי המניות, אך ציין כי בנק ישראל עדיין לא ראה השפעה ישירה על הזרמת ההון.
אביר הוסיף כי מוסדות חזקים הם רכיב חשוב עבור התחזית הכלכלית ארוכת הטווח, אם כי ייתכן שהסערה לא תשנה את הסיכויים המידיים של ישראל.
נגיד בנק ישראל אמר אתמול ל"כלכליסט" כי קשה לקשר את הירידה בשקל באופן מובהק לתוכנית לוין ולסערה הפוליטית, והוסיף "אבל ברור שאי ודאות לא עוזרת לחוזקו של המטבע".
עוד ברקע למסחר בשוק המט"ח - הוועדה המוניטרית בבנק ישראל העלתה אתמול את הריבית ב-0.5% לרמה של 4.25%, הרמה הגבוהה ביותר מאז אוקטובר 2008. זאת בניסיון לבלום את האינפלציה הגואה שהגיעה לרמה של 5.4%. זוהי הפעם השלישית ברציפות שהבנק מעלה את הריבית בשיעור של 0.5%.
עד לסוף השבוע שעבר צפו בשוק שההעלאה תעמוד על 0.25% בלבד, אך פרסום נתוני האינפלציה, שעלתה בקצב מהיר מהצפוי, וכן נתוני הצמיחה המעולים היטו את הכף לטובת העלאה חדה של 0.5%.
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות, אמר הבוקר כי "הרפורמה המשפטית עלתה שלב אחרי שעברה אתמול בקריאה ראשונה בכנסת.
"אין שינוי בהערכתנו כי התייצבות הדולר מעל לרמת 3.6 שקלים עשויה להיות סמן למהלכים משמעותיים המתרחשים מתחת לפני השטח. משקיעים וחברות הייטק מפנים כספים משמעותיים אל מחוץ לישראל.
"פיחות השקל צפוי לתדלק עוד יותר את האינפלציה ולגרור את בנק ישראל להעלאת ריבית נוספת כבר בישיבה הקרובה של הבנק ב-3 באפריל".
גיל בפמן, הכלכלן הראשי בבנק לאומי, כתב אתמול: "בחודש האחרון השקל נחלש ביחס לסל המטבעות בסדר גודל של כ-4%. מדובר בהיחלשות שיצרה מצב שבו שער החליפין של השקל חלש יחסית לשער של 'השווי ההוגן' המתבקש מגורמים כלכליים ופיננסיים 'נטו', שבעבר הסבירו בצורה טובה את התפתחות שער החליפין.
"אם השקל ייחלש עוד, גם תוך כדי תמסורת למחירים דרך השפעה על מחירי מוצרים מיובאים במונחים שקליים, כמו מחיר הבנזין, הדבר עשוי לתרום עוד לדביקות האינפלציה, שלא תרד במהירות הרצויה חזרה לכיוון יעד יציבות המחירים (1%-3%).
בנסיבות אלו בנק ישראל צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית גם בהחלטה הקרובה של ראשית חודש אפריל.
"לעת עתה ההערכה שלנו היא שההעלאה הבאה תהיה בהיקף של 25 נקודות בסיס, לרמה של 4.5%, אך אם היחלשות השקל, לצד גורמים נוספים, תבוא לידי ביטוי בעלייה נוספת של האינפלציה, והישארותה בסביבה של כ-5%, אז היקף העלאות הריבית הנוספות צפוי להיות גבוה יותר".
