הפיכת חצר בביו ויו: השקיעו 10 מיליון שקל והשתלטו על חברה בשווי 60 מיליון
הפיכת חצר בביו ויו: השקיעו 10 מיליון שקל והשתלטו על חברה בשווי 60 מיליון
בעל המניות שיר חן גיבש קבוצה שחבריה אינם חלק מחברת ההדמיה הממוחשבת, ויחד הם הגיעו לאחזקה של 18%. באספה הכללית אתמול הם רשמו ניצחון ראשון — החלפת כל הדירקטוריון
לאחר מאבק שליטה בן חצי שנה כמעט השתלט שיר חן על חברת ביו ויו (BioView). האספה הכללית של בעלי מניות החברה, שעוסקת באמצעות חברה־בת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות הדמייה ממוחשבת לגילוי מוקדם של סרטן באמצעות זיהוי תאים חריגים, אישרה את החלפת הדירקטורים הקיימים עמנואל גיל, אלן שוויבל, וורן אסאנו, רות כץ וישה סיטון, שאותם יחליפו חן עצמו, ליאת בידס, שי דיאמנט, דליה זליקוביץ' וגבריאל ג'מל. לדירקטוריון יצטרפו גם שני הדח"צים יוסף גידעונין ושמעון כהן.
שוויבל, שימשיך לכהן כמנכ"ל החברה, שנסחרת בת"א לפי שווי של 60 מיליון שקל, פרסם במהלך המאבק כי החברה פנתה כמה פעמים לחן, בבקשה להבין מהן ההצעות והתוכניות שלו לגבי ניהול החברה, אך לא קיבל מענה. חן (10.2%) הצהיר, מצדו, כי בכוונתו לשנות את פעילות החברה ולהשביח אותה, אולם עד כה לא פירט בפומבי מה יהיה הכיוון. רמז לכיוונה העתידי של ביו ויו בשליטת חן — שהתמקדה עד כה באבחון מוקדם של סרטן ריאות — אפשר אולי לראות באחת ההחלטות לתיקון שעלתה בישיבה שהתקיימה אתמול.
התיקון שאותו ביקשה ההנהלה הקודמת, בהובלת אלן שוויבל, קבע כי שינוי תחום פעילות החברה לחברת השקעות או חברת קריפטו יחייב אישור של רוב מיוחס של בעלי המניות. כלומר, בין השורות רומזת החברה כי היא עומדת להשתנות באופן מהותי. ההצעה לא התקבלה.
המאבק על ביו ויו החל ברבעון השני בין היו"ר עמנואל גיל (17.9%) לבין חן — שחבר לדוד כהן וליאת בידס, שהשקיעו בחברה קרוב ל־5 מיליון שקל. בסוף אפריל נהפך חן לבעל עניין, וכיום הוא מחזיק ב־10.2%. מדובר באחזקה הפרטית השנייה בהיקפה אחרי זו של היו"ר גיל.
בתחילת יוני בקשו בעלי המניות לכנס את הדירקטוריון, כדי להחליף את הדירקטורים הקיימים. הדירקטוריון התנגד בטענה שחן מבקש "לסמוך עליו ועל קבוצתו, שידאגו להיטיב עם בעלי המניות כפי שימצאו לנכון, ובלי לקבל מידע מינימלי על תוכניותיהם". אולם, למרות ההתנגדות מתוך החברה, הקבוצה של חן איתרה חרך בחומת בעלי המניות שדרכו אפשר היה לפרוץ ולהשתלט על החברה — ילין לפידות.
בית ההשקעות, המוסדי היחיד שהחזיק במניות ביו ויו בהיקף של כ־11%, לא היה מרוצה מהחברה וההשקעה בה. ילין לפידות הבטיח ליו"ר גיל כי לא ייעתר לרצונם של חן, כהן ובידס, אולם השלושה הציעו לרכוש את האחזקה של בית ההשקעות תמורת 4.5 מיליון שקל — פרמיה של 10% בעת ההצעה. כך עברו המניות לקבוצה שריכז חן, ויחד הם הגיעו לאחזקה של כ־18%.
נוכח ניסיון ההשתלטות, חתם הדירקטוריון ביוני על הסכם מיזוג לא מחייב עם חברת אומגה, בעלת מעבדה לפענוח בדיקות קורונה. אומגה אמורה היתה להעביר את מלוא מניותיה לביו ויו, כשבתמורה תקצה האחרונה לבעלי מניות אומגה 82% ממניותיה, כך שהשווי הנגזר לחברה הממוזגת, שביו ויו תהיה 18% ממנה, עמד על כ־300 מיליון שקל. לפיכך, חלקה של ביו ויו במיזוג נאמד ב־54 מיליון שקל.
בכירי ביו ויו, שככל הנראה זיהו לאן מתקדם מאבק השליטה, הבינו שהמיזוג עם אומגה לא יתממש. ביולי, חודש בלבד לאחר החתימה על ההסכם, הודיעה הנהלת ביו ויו כי החברה ואומגה טרם הגיעו להסכם מחייב אך, הן ממשיכות לבחון יחד דרכים לקדם את העסקה ולהוציאה לפועל. השאלה שכנראה תישאר ללא מענה היא, אם אומגה בעצם רצתה להשקיע בקריפטו.
