החיסול בביירות מקפיץ את הדולר עד ל-3.66 שקלים
החיסול בביירות מקפיץ את הדולר עד ל-3.66 שקלים
בכיר חמאס סאלח אל-עארורי חוסל בביירות; המטבע האמריקאי נחלש בטרם הדיווח מול מקבילו הישראלי עד ל-3.61 שקלים; היורו עולה ל-4 שקלים; בנק ישראל הוריד אתמול את הריבית ברבע אחוז ל-4.5%, בהפחתה ראשונה מאז 2020
השקל רושם תנודתיות ביום המסחר הראשון לאחר חופשת סוף השבוע וחגיגות השנה האזרחית החדשה. בשעה האחרונה דווח ואושר כי סגנו של הנייה סאלח אל-עארורי חוסל בביירות.
על כן הדולר שנחלש מוקדם יותר מול מקבילו הישראלי עד ל-3.61 שקלים, עולה עתה ל-3.66 שקלים. היורו עולה ל-4 שקלים. בבוקר התנהל המסחר במט"ח בצורה יציבה יותר, כשהדולר נסחר סביבות 3.63 שקלים והיורו ב-4 שקלים.
בשווקים הבינלאומיים נחלש היורו ב-0.8% מול הדולר וצמד המטבעות נסחר ב-1.095 דולר ליורו.
בנק ישראל הוריד אתמול את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.5%, בהפחתה ראשונה מאז 2020, אז הוריד הבנק את הריבית מ-0.25% לרמה של 0.1% בשל השפעות משבר הקורונה.
החלטת בנק ישראל תאמה חלק מהציפיות, כיוון שבשוק היו חלוקים האם ההורדה הצפויה של הריבית תתקיים כבר בהחלטה הראשונה של 2024 או בהמשך הרבעון הראשון של השנה.
"אנו מוסיפים להעריך כי הורדת הריבית במהלך השנה תהיה מתונה והדרגתית, בניגוד לשווקים שצופים הפחתה חדה", כתבה נירה שמיר, הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט.
"בנק ישראל מייחס חשיבות גבוהה לעובדה שגורמים שונים במשק מעריכים כי האינפלציה תשוב ליעדה כבר במהלך הרבעון הראשון, וגם הציפיות מהשוק לטווחים הארוכים יותר מצויות בתוך היעד.
"הערכות אלו מספקות לבנק ישראל מידע חשוב לאופן בו השחקנים בשוק רואים את המצב הכלכלי ואת תפיסתם להשפעת המדיניות המוניטרית על האינפלציה.
"יתרה מכך", הוסיפה שמיר, "לדברי הנגיד, גם ריבית של 4.5% היא מרסנת".
במסיבת העיתונאים שלאחר ההחלטה הסביר נגיד בנק ישראל אמיר ירון את התנאים שאפשרו להוריד את הריבית: "האינפלציה בישראל אמנם שוהה עדיין מעל היעד, אך עם זאת מסתמנת ירידה בקצב האינפלציה". לדברי הנגיד, "הריבית עדיין מרסנת ותומכת בהאטת האינפלציה".
עוד הוסיף הנגיד כי אם הייסוף בשקל ימשיך, הוא יוסיף להתמתנות האינפלציה. עם זאת, הנגיד אמר כי התנודתיות בשקל תמשיך להוות "גורם מרכזי בהשפעה על האינפלציה", וממילא על תוואי הורדות הריבית.
על השלכות המלחמה אמר הנגיד כי "הכלכלה הישראלית היא כלכלה איתנה ביסודה ויש לה את המאפיינים הנדרשים לשגשג גם בשוך המלחמה, אך הדבר אינו קורה מאליו. למדיניות שתינקט להתמודדות עם שלל הקשיים יש משמעות מכרעת על יכולתו של המשק לשוב לצמוח במהרה. על הממשלה לנקוט במהלכים התקציביים הנדרשים להתמודדות עם עלויות המלחמה ועם הגדלת תקציב הביטחון בשנים הבאות כדי להחזיר את המשק מהר ככל הניתן למסלול של צמיחה בת-קיימא ולא להידרדר חלילה לשנים אבודות. העקרונות לכך הם ברורים: מיקוד בהוצאות המלחמה ומנועי צמיחה וויתור על כלל ההוצאות הלא חיוניות, ודאי אלו שלא תומכות צמיחה".
