בלעדילידיעת מנורה ותשובה: ראפיד בדרך להתחרות בחברות כרטיסי האשראי המקומיות
בלעדי
לידיעת מנורה ותשובה: ראפיד בדרך להתחרות בחברות כרטיסי האשראי המקומיות
כשברקע מאבק השליטה על ישראכרט בין מנורה ודלק, ענקית הפינטק ראפיד הגישה לרשות ני"ע בקשה לקבלת רישיון סולק מורחב, וכי בכוונתה לעשות בו שימוש כדי להנפיק בהמשך גם כרטיסי אשראי; ראפיד כבר מנהלת מגעים עם עסקים מקומיים גדולים, לחתימת הסכמים לסליקת תשלומים שלהם
בעוד קרב השליטה על חברת כרטיסי האשראי ישראכרט בין מנורה מבטחים לקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה מתחמם, נדמה שעל הקווים מתחמם לו גם יריב לחברות כרטיסי האשראי, לפחות בתחום הסליקה.
לכלכליסט נודע כי יוניקורן הפינטק הישראלי ראפיד, הגיש לרשות ני"ע בקשה לקבלת רישיון סולק מורחב, וכי בכוונתו לעשות בו שימוש כדי להנפיק בהמשך גם כרטיסי אשראי, ובכך להתחרות באופן ישיר בחברות כרטיסי האשראי הישראליות — ישראכרט, MAX וכאל.
בראפיד משוכנעים כי הרשות, שבראשה עומד ספי זינגר, תעניק לה את הרישיון, שכן היא כבר מקיימת עבודת שטח ונמצאת בקשר עם עסקים מקומיים גדולים לקראת קבלת רישיון הסולק המקומי, וזאת בכוונה לחתום עימם במהירות על הסכמים לסליקת תשלומים שלהם בכרטיסי אשראי.
אם ראפיד אכן תקבל את הרישיון היא תהיה הגוף הראשון שמקבל את הרישיון המדובר מרשות ני"ע, לאחר שבאמצע השנה קיבלה לידיה את האחריות על מתן רישיונות סליקה — תחום אחריות שהיה בידי בנק ישראל קודם לכן, והוא הגוף שימשיך לפקח על חברות כרטיסי האשראי המסורתיות הגדולות.
ראפיד הישראלית הוקמה ב־2015 על ידי אריק שטילמן, ארקדי קרפמן ועומר פריאל. החברה מפתחת פלטפורמת תשלומים בינלאומית עבור עסקים וצרכנים, שמאפשרת לבצע העברות בנקאיות, העברות לארנקים דיגיטליים ולבנקים ותשלום במזומן. בשנת 2022, על רקע הגאות בענף הטכנולוגיה, ראפיד הוכתרה כחברת ההייטק הפרטית בעלת השווי הגבוה בישראל במסגרת עסקת סקנדרי שבה השווי שלה עמד על כ־15 מיליארד דולר. בתחילת העשור הנוכחי רכשה ראפיד את חברת הסליקה האיסלנדית KORTA, וייתכן כי על בסיס הטכנולוגיה הנרכשת תפעל ראפיד בישראל.
ההכנסות מסליקה מהוות נתח משמעותי מהכנסות חברות כרטיסי האשראי. על פי הדו"ח הכספי של ישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה ביותר, ההכנסות מעמלות במגזר העסקי עמו על חצי מיליארד שקל ב־2023 מתוך 3.15 מיליארד שקל, ועל 387 מיליון שקל מתוך הכנסות של 2.4 מיליארד שקל בינואר-ספטמבר 2024; ב־MAX ההכנסות מסליקה עמדו על 474 מיליון שקל מתוך 2.1 מיליארד שקל הכנסות כלליות ב־2023; ובכאל עמדו ההכנסות מסליקה על 284 מיליון שקל מתוך הכנסות כלליות של כמעט 2.6 מיליארד שקל ב־2023.
בינואר-ספטמבר עמדו הכנסות ישראכרט מסליקה על 386 מיליון שקל מתוך הכנסות כלליות של 2.4 מיליארד שקל; של MAX עמדו על 372 מיליון שקל מתוך הכנסות של כ־1.7 מיליארד שקל; ובכאל ההכנסות מסליקה עמדו על 237 מיליון שקל מתוך הכנסות של 2.15 מיליארד שקל.
ההחלטה להעניק רישיון סולק לחברות פרטיות נעשתה בעקבות הרצון להזריק לשוק הסליקה תחרות. הגוף שכן הצליח לתפוס נתח שוק משמעותי בשוק הסליקה והגביר את התחרות בענף הוא הפניקס גמא בניהולו של בנצי אדירי. מניות גמא חברת אשראי לעסקים נרכשו על ידי הפניקס אשתקד, בהצעת רכש, לפי שווי של 950 מיליון שקל.
את התחרות בענף הסליקה פיתחה גמא על ידי רישיון מאגד סליקה. כלומר גמא עסקה באיגוד אלפי עסקים למול חברות כרטיסי האשראי ושיפור כוח המיקוח שלהם כנגד חברת הסליקה. תחת המייסדים אריאל גנוט ואלי אונגר גמא הגיעה לנתח שוק של עשרות מיליארדי שקלים של סליקה בשנה, בשוק שמוערך ב־500 מיליארד שקל.
כניסתה הצפויה של ראפיד לשוק הסליקה בישראל מהווה כניסה ראשונה של גוף פינטק משמעותי. בנוסף, היא אף עשויה לשלב עם פעילות סליקה מסורתית בכרטיסי אשראי פעילות של שימוש במתג התשלומים המיידי של מס"ב לרכישות בבתי עסק ולארנק אלקטרוני.
מתג תשלומים מיידי הוא שם קוד אמצעי תשלום בו יוזם התשלום מחויב מייד בסכום התשלום ומקבל התשלום מזוכה מייד בסכום התשלום דרך חשבון הבנק. במהלך השנה הנוכחית בנק ישראל העניק, טרם העברת הסמכות לרשות ני"ע, שני רשיונות סליקה קבועים — לחברות הפינטק הקטנות טרנזילה וקארקדום, אך הן לא הצליחו לתפוס נתח של ממש בשוק הסליקה.
אם ראפיד אכן תקבל את רישיון הסליקה מרשות ני"ע, היא גם תהיה מפוקחת על ידי הרשות. לעומתה, ישראכרט, מקס וכאל עדיין מפוקחות על ידי בנק ישראל בשל היותן מוגדרות בחוק "סולקים בעלי חשיבות יציבותית". הרגולטורים השונים שואפים שבעתיד חברות כרטיסי האשראי יוכלו גם להציע פיקדונות לציבור, ובכך לאפשר תחרות מול הבנקים.
