בורסת תל אביב קובעת: ההפיכה המשטרית דחפה להשקעות בחו״ל
בורסת תל אביב קובעת: ההפיכה המשטרית דחפה להשקעות בחו״ל
אתמול פרסמה הבורסה בת"א את מגזין המדדים שלה, שמסכם את הנעשה בתעשיית הקרנות ברבעון הראשון של השנה. התעשייה הפסיבית סבלה מפדיונות של 1.8 מיליארד שקל; הקרנות שמשקיעות בחוב ומניות בישראל פדו 4.8 מיליארד שקל, בעוד הקרנות שמשקיעות במניות וחוב בחו"ל גייסו 3 מיליארד שקל
שוק ההון המקומי, בדגש על שוק המניות, מציג ביצועי חסר ביחס למקביליו מעבר לים — מאירופה ועד ארה"ב. הציבור מגיב בהתאם ומסיט את החסכונות שלו לחו"ל. למעשה, לפי סקירה של בית ההשקעות מיטב, החשיפה של נכסי הציבור לחו"ל, כלומר לנכסים זרים, הגיעה לשיא של כל הזמנים בפברואר, עם שיעור חשיפה של 37.1%. בנטרול קרנות הפנסיה הוותיקות ופוליסות מבטיחות תשואה, שיעור החשיפה אף גבוה יותר ועומד על 43.5%.
ביצועי החסר של ישראל הם גם תוצאה של חששות המשקיעים והציבור מההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה הנוכחית, שמטרתה היא להשיג שליטה של הרשות המבצעת, שממילא שולטת כבר ברשות המחוקקת, גם ברשות השופטת. ההפיכה המשטרית מהווה סיכון ייחודי לישראל ביחס ליתר מדינות העולם, שמתמודדות עם אינפלציה גבוהה וסביבת ריבית גבוהה, שהולכת ועולה, שנועדה להילחם באינפלציה.
אתמול פרסמה הבורסה בת"א את מגזין המדדים שלה, שמסכם את הנעשה בתעשיית הקרנות ברבעון הראשון של השנה, שהוא גם הרבעון הראשון תחת הממשלה, שכיהנה לכל אורכו (היא הושבעה ב־29 בדצמבר 2022). כבר בדברי הפתיחה למגזין נכתב כי "הרבעון הראשון של שנת 2023 לא סיפק רגעי נחת למשקיעים בבורסת ת"א, כאשר גל הרפורמה המשפטית והיחלשות השקל הביאו את המשקיעים לבצע הסטת כספים מסיבית לאפיקי חו"ל, הן בשוק החוב והן בשוק המניות".
התעשייה הפסיבית, כלומר קרנות הסל והקרנות המחקות שעוקבות אחרי מדדים, סבלה מפדיונות של 1.8 מיליארד שקל ברבעון הראשון ופילוח המספרים מספר את הסיפור כולו. הקרנות שמשקיעות בחוב ומניות בישראל פדו 4.8 מיליארד שקל בשלושת החודשים הראשונים של השנה, בעוד הקרנות שמשקיעות במניות וחוב בחו"ל גייסו 3 מיליארד שקל. בבורסה מדגישים כי זרימת הכספים לקרנות שמשקיעות באג"ח בחו"ל, בהיקף של מיליארד שקל, הוא "חריג ביותר, ובמיוחד לאור העובדה ששווי קטגוריה זו עומד על 1.9 מיליארד שקל בסה"כ", וזאת אחרי זרימת הכסף המסיבית לאפיק אג"ח חו"ל.
על הפדיונות בקטגוריית אג"ח חברות ואג"ח להמרה בישראל, בהיקף של 1.3 מיליארד שקל, כתבו בבורסה כי "ככל שחוסר הוודאות הפוליטי ועננת הרפורמה המשפטית ימשיכו לרחף, סביר להניח שלא נראה גיוסים משמעותיים בענף".
את הרבעון הראשון של השנה סיימה התעשייה הפסיבית, שבה פועלות 1,123 קרנות, עם נכסים בהיקף של 155.2 מיליארד שקל. הנעשה בתעשייה זו הוא תמונת מראה למתרחש בעולם. בארה"ב, למשל, הקרנות גייסו סכום נטו של 61 מיליארד דולר מתחילת השנה, כשרוב הכסף, 47 מיליארד דולר, זרם לקרנות שמשקיעות באג"ח בארה"ב. באירופה התעשייה גייסה 37 מיליארד דולר, ורוב הכסף, 21 מיליארד דולר, זרם לקרנות מנייתיות.
הקרנות האקטיביות סיימו את הרבעון הראשון עם נכסים בהיקף של 217.7 מיליארד שקל, לאחר שגייסו 3.8 מיליארד שקל מתחילת השנה. אך מדובר בנתונים מתעתעים. הקרנות הכספיות — אלו שמבטיחות לספק למשקיעים תשואה הדומה לריבית במשק בסיכון נמוך מאוד, ומהוות חלופה לפיקדון בנקאי — גייסו 15.7 מיליארד שקל. מנגד, הקרנות שמשקיעות בנכסי סיכון בישראל ספגו פדיונות כבדים. הקרנות שמשקיעות באג"ח בישראל, למשל, ספגו פדיונות של 7 מיליארד שקל. אלו שמשקיעות במניות ספגו פדיונות של 1.8 מיליארד שקל.
