נופר תקים את פרויקט אגירת האנרגיה הגדול בבריטניה
נופר תקים את פרויקט אגירת האנרגיה הגדול בבריטניה
החברה תחזיק ב־75% ממיזם משותף עם חברת נדל"ן מקומית, שצפוי לספק 700 מגה־ואט לשעה באמצעות רשת ההולכה הארצית. הפרויקט צפוי להתחיל לפעול ב־2024, ויהיה אחראי ל־20% מהכנסות נופר באותה שנה
נופר אנרגיה מגבירה פעילות בתחום האגירה. החברה תקים בבריטניה את פרויקט האגירה הגדול במדינה, שיספק 700 מגה־ואט לשעה לרשת ההולכה הארצית, והנהלת החברה מעריכה כי תחום זה צפוי להיות אחראי לעשרות אחוזים מהכנסות החברה בתוך שנים אחדות.
נופר תחל בהקמת הפרויקט, שנקרא סלארהד (Cellarhead), במחצית הראשונה של 2022, והחיבור לרשת החשמל מתוכנן לרבעון השני של 2024. השותפה המקומית של נופר בעסקה היא חברת הנדל"ן הפרטית אינטרלנד (Interland). בנופר מדגישים כי לא ידועים פרויקטי אגירה רבים בסדרי גודל דומים, גם לא בארה"ב, שנחשבת כיום לשוק הצומח בתחום. היקף התפוקה במיזם המתוכנן גדול גם ביותר מ־75% מזה של פרויקט האגירה שנופר מקימה בישראל בשיתוף עם חברת הנדל"ן מבנה — שיהיה הגדול בארץ — אך שני הפרויקטים שונים מבחינה טכנית. נופר תחזיק ב־75% מהתאגיד שיקים את פרויקט סלארהד, ואינטרלנד תחזיק ביתרת ה־25%.
אגירת אנרגיה נחשבת לאחד התחומים הצומחים בענף האנרגיה המתחדשת בעולם בכלל, ובבריטניה בפרט. ככל שנפרשים יותר שדות של אנרגיה סולארית, עולה הצורך בהגדלת טווח הפעילות באמצעות אגירתה. בבריטניה צפויה תוספת של 58 ג'יגה־ואט בתחומי הסולאר והרוח עד 2050, ומשק האגירה הנוכחי עומד על 1.7 ג'יגה־ואט. הספק האגירה צפוי לזנק ל־30 ג'יגה־ואט עד 2050.
בנופר החליטו להיכנס לתחום אגירת האנרגיה לפני כשנתיים, וביצעו סדרת מהלכים עסקיים לשם כך. בין היתר, חתמה נופר על הסכמים לרכישת סוללות בהיקף של 300 מגה־ואט מענקית הרכב טסלה, והיא הקימה את מתקן האגירה הראשון בישראל בקיבוץ ניר יצחק.
מימון באמצעות בנק בריטי
עלויות ההקמה של הפרויקט בבריטניה צפויות לעמוד על כ־214 מיליון ליש"ט (כ־880 מיליון שקל), והוא צפוי להניב הכנסות שנתיות של כ־42 מיליון ליש"ט (כ־170 מיליון שקל), ו־EBITDA שנתי (רווח לפני פחת מסים והפחתות) של כ־35.5 מיליון ליש"ט (כ־150 מיליון שקל). ההכנסות מסלארהד צפויות להוות 20% מכלל הכנסות נופר בשנת 2024. התשואה הפנימית (IRR) החזויה מהפרויקט מוערכת ב־16% בשנה, ומספר זה צפוי לעלות, שכן בכוונת נופר לבצע מימון שלו באמצעות בנק בריטי, ותיתכן גם הוספת גוף מוסדי מישראל — דבר שיוסיף וישפר את התשואה עבורה ועבור אינטרלנד. במקביל להקמת הפרויקט מקדמת השותפות גם פיתוח וכניסה לפרויקטי אגירה נוספים בבריטניה בהספקים גדולים.
ב־9 בדצמבר נחשף ב"כלכליסט" כי נופר וחברת מבנה, בניהול דודו זבידה, עומדות להקים את פרויקט האגירה הגדול בישראל, שיספק 400 מגה־ואט שעה ויכלול פריסה של מתקני אגירה באתריה השונים של מבנה. פרויקט זה שונה באופן הפעלתו מזה שמוקם בבריטניה. הוא צפוי לכלול אתרים רבים, והוא ממוקם "מאחורי המונה" — כלומר, באתרים של מבנה, ולא כולל חיבור ישיר לרשת ההולכה כמו בבריטניה. הפרויקט בישראל צפוי לייצר הכנסה של 75 מיליון שקל ו־EBITDA של 55 מיליון שקל, וההשקעה בו מוערכת ב־400-350 מיליון שקל.
מניית נופר אנרגיה נסחרה אתמול בעלייה מתונה לאחר ההודעה על הפרויקט החדש. נופר הונפקה לפני כשנה, וביצועיה בחודשים הראשונים היו פושרים למדי. במהלך השנה הנוכחית ירד מחיר המניה בכ־30%, אבל בחודשיים האחרונים היא זינקה ומחקה את כל הירידות. שווי השוק הנוכחי של החברה עומד על 3.3 מיליארד שקל, הממקם את נופר במקום ה־79 במדד ת"א־125.
מנכ"ל נופר נדב טנא ציין בשיחה עם "כלכליסט" כי "נופר סימנה את האגירה כתחום פעילות מרכזי כבר לפני שנתיים. התחום מאופיין בתשואות גבוהות, והמטרה שלנו היא להתרחב גלובלית באמצעות ביצוע פרויקטים בהיקף משמעותי. השותפות והפרויקט, שעליהם דיווחנו היום, מהווים חלק מהאסטרגיה הזו. הסוללות שמשתמשים בהן בתחום האגירה הן אותן סוללות שכבר רואים ברכבים החשמליים, והן הולכות לשטוף את העולם. זה קורה הרבה יותר מהר מכפי שהעריכו, ואותו דבר יקרה בשוק שלנו. ככל שיש יותר אנרגיה מתחדשת חייבים לגבות אותה באגירה, שתיתן שירותי רשת ואיזונים. להערכתנו, ב־4-3 השנים הקרובות תהיה התפוצצות בתחום".
