בסוף מעגל את שלי: היו בשנה הקשה הזו גם נקודות אור בבורסה בת"א
בסוף מעגל את שלי: היו בשנה הקשה הזו גם נקודות אור בבורסה בת"א
מול המלחמה והאסון של אוקטובר, ועוד לפני כן שבר חברתי בעקבות המהפיכה המשפטית ולחץ של ריבית בשמיים - העובדה שהבורסה מסיימת את 2023 בפלוס יכולה להיחשב להישג; לצד העלייה המתונה של ת"א 35, היו ענפים שהצליחו לרוץ קדימה, היו גם מניות שחגגו - היו כאלה שפחות
קשה לסכם את שנת 2023 של הבורסה בת"א, על פניו, אולי מיותר. נדמה שכל מה שקרה בשוק המקומי לפני 7 באוקטובר הוא עבר רחוק, כמעט לא רלבנטי. וכל מה שקרה אחריו חסר משמעות, אבק פורח. במונחי פרופורציות, לא באמת חשוב כל כך.
סיבה טובה לנסות בכל זאת לסכם את האירועים היא דווקא כדי לנסות להבין איך השוק שלנו עובד בימי מצוקה. הבורסה שלנו לא זוהרת כמו השווקים מעבר לים, היא בעיקר "הגנתית" מאד, עם פחות מניות טכנולוגיה במדים הבכירים ויותר תעשייה, קמעונאות ונדל"ן – הרכב סולידי שאינו מתאפיין בתנועות חדות. התכונה הזו תורמת לכך שהיא מגיבה לאורך זמן באיפוק ובמתינות, גם מול סביבה סוערת.
משבר פוליטי-חברתי, לחץ מוניטארי
עד 7 באוקטובר המסחר בבורסה התנהל בעיקר מול שתי חזיתות עיקריות – הפוליטית-חברתית והכלכלית. ברמה הפוליטית, המהלך של ההפיכה המשפטית שנפתח בינואר והמאבק הציבורי החריף שהתנהל נגדו – על חוסר הוודאות הנלווה לאירוע - הפיל את המדד הבכיר של הבורסה ת"א 35 מסביבת 1,850 נקודות באמצע ינואר לסביבת 1,730 נקודות לקראת סוף פברואר – נסיגה מהירה מאד של 6.5%.
מאז התאפיינה הבורסה בתנודתיות במדדים, וזו הסתיימה פחות או יותר בחודש יולי – אז, בהשפעת השווקים הגלובליים, החלה התאוששות, וגם היא היתה מהירה למדי – לקראת סוף יולי חצה המדד את סף ה-1,900 נקודות. נחזור בהמשך לנקודת הזמן הזו.
בחזית הכלכלית, המשקיעים בעולם ובת"א התעסקו השנה בעיקר בשאלה אחת - מתי האינפלציה תרד מספיק כדי להצדיק הפסקה של העלאות ריבית ובהמשך מעבר להורדות. בארה"ב התקווה בתחילת 2023 לשינוי מגמה קרוב במדיניות הריבית התנפצה מהר, לנוכח עוצמת שוק התעסוקה האמריקאי – שהמשיכה להפחיד את הפד, בשל השלכותיה על דחיפת האינפלציה. הצמצום המוניטארי לא רק נמשך אלא החריף עם העלאות ריבית נוספות.
רק במחצית דצמבר הודיע הפד סוף סוף, בהובלת היו"ר ג'רום פאוול, כי הוא מתקרב לשליטה על רמות המחירים וכי תם עידן ההידוק. הבנק המרכזי של ארה"ב אף הודיע כי במהלך 2024 צפוי המעבר המיוחל להורדות ריבית. הציפייה להודעה הזו דחפה את השווקים גם בשבועות שקדמו לה.
האינפלציה בישראל לא הגיעה אמנם לרמות השיא של אירופה וארה"ב אך היא גם לא מיהרה לרדת בקצב דומה לשלהן. ב-2 בינואר 2023 העלה בנק ישראל את הריבית מ-3.25% ל-3.75%. האינפלציה השנתית עמדה בחודש הראשון של 2023 על 5.4%.
בפברואר העלה בנק ישראל שוב את הריבית, מ-3.75% ל-4.25%, באפריל הריבית הועלתה ל-4.50% ובמאי ל-4.75%. בשלוש הישיבות הבאות, יולי אוגוסט ונובמבר, הותיר הבנק את הריבית ללא שינוי, ולאט לאט במקביל מדד המחירים החל לרדת - האינפלציה השנתית בנובמבר עמדה על 3.3%, קרוב מאד ליעד של בנק ישראל (1%-3%).
ההתייצבות של הריבית, בארה"ב ובישראל, לצד ההתמתנות של האינפלציה, תרמו לדחיפה המחודשת של מדדי הבורסה המקומית שהזכרנו, החל מחודש יולי. לקראת סוף יולי חצה ת"א 35 את סף ה-1,900 נקודות, הוא נסוג מעט בהמשך אך נותר לא רחוק משם, ונע רוב הזמן מעל ומתחת ל-1,850.
התגובה ל-7 באוקטובר
עד האסון של יום שבת, 7 באוקטובר. בהחלטה מעוררת מחלוקת החליטה הבורסה לפתוח את המסחר ביום ראשון שאחרי האסון כרגיל. התוצאה של יום המסחר ב-8 באוקטובר היתה נפילה של6.5% בת"א 35, מ-1,830 ל-1,728 נקודות - מדד ת"א בנקים נחתך ב-8.7% ות"א נדל"ן צנח ב-9.5%. המחזור בבורסה באותו יום קשה, עדיין תחת ההלם הציבורי, עמד על כמעט 2 מיליארד שקל, סכום ענק ביחס לימי ראשון.
זה לא נגמר במניות - אגרות החוב הממשלתיות של ישראל איבדו גובה במהירות והתשואות זינקו לשמיים. תשואת אג"ח ישראל ל-10 שנים קפצה ב-25 נקודות בסיס, מ-4.27% ל-4.52%. היא המשיכה לטפס ושלושה שבועות לאחר מכן, ב-30 באוקטובר, הגיעה ל-4.67%, רמתה הגבוהה ביותר השנה. רק בשבועות הבאים החלה נסיגה, במקביל לנפילה בתשואות האג"ח האמריקאיות, ככל שהתחזקה הציפיה לתום עידן העלאות הריבית בארה"ב.
מדד ת"א 35 המשיך להידרדר גם לאחר 8 באוקטובר, עד לתחתית של 1,610 נקודות בנעילה של 26 באוקטובר. מאז החלה התאוששות מתונה שקיבלה מעט תאוצה בהמשך – בעידוד הראלי של המניות בוול סטריט (כאמור בזכות שינוי הכיוון של הפד).
השורה התחתונה במדדים
מול כל האתגרים הללו, האסון של 7 באוקטובר והמלחמה שמתנהלת מאז פתיחת הרבעון הרביעי - בסיכום 2023 עלה מדד ת"א 35 ב-3.8% ל-1,865 נקודות. ת"א 125 (הכולל את מניות ת"א 35 ות"א 90) רשם עלייה שנתית של 4.1%. זה מעט מאד כמובן, ביחס לרוב השווקים בעולם, אך בהינתן האירועים של השנה החולפת בארץ, אולי זה פלא שהבורסה בת"א מסיימת אותה בפלוס.
את הרווח הגדול שהמשקיעים לא קיבלו מהמדדים המובילים של הבורסה, הם יכלו למצוא בסקטורים ספציפיים, כפי שמשתקף מהתשואות הגבוהות של חלק מהמדדים הענפיים. מעל כולם ת"א נפט וגז, שקפץ השנה ב-37.9% (בהמשך לזינוק של 35% ב-2022).
הסקטור קיבל רוח גבית חזקה במיוחד מהצעת הרכישה שהוגשה לניומד אנרג'י של קבוצת דלק: בריטיש פטרוליום (BP) וחברת הנפט של אבו דאבי הציעו לרכוש 50% מניומד (המחזיקה ב-45% ממאגר לווייתן), לפי שווי של 14 מיליארד דולר. ההצעה שהוגשה במרץ 2023 שיקפה בשעתו פרמיה של 72% על מחיר השוק.
עוד בענפיים: ת"א טכנולוגיה הרשים עם קפיצה של 17%; ת"א בנקים סגר עלייה שנתית של 10.5%, וזה אחרי שירד ב-5% מפרוץ המלחמה עד לסוף השנה. ברקע לנסיגה בבנקים בשבועות האחרונים - הפרשות גבוהות בדוחות בשל המלחמה, צמצום בדיבידנדים (בהמלצת בנק ישראל), והקלות הנרחבות שניתנו ללקוחות. עוד בפיננסים - ת"א ביטוח עלה ב-7.7%.
בנדל"ן, מול לחץ הריבית הגבוהה: מדד הנדל"ן התחזק ב-7.8%, ת"א בנייה עלה ב-7.2%, מניב חו"ל התחזק ב-7.7% - מניב ישראל עלה ב-2.8% בלבד.
בצד הפחות מלהיב של הבורסה, עם סיומת שלילית חזקה – מדד האנרגיה המתחדשת ת"א קלינטק נפל ב-9.7%, מדד ת"א רשתות שיווק איבד בשנה שחלפה 11.7% מערכו.
שבבים בפסגה, שבבים בתחתית
קמטק שהצטרפה למדד ת"א 35 בנובמבר האחרון סוגרת את השנה כאחת הכוכבות הגדולות של הבורסה עם קפיצה של 230%. קמטק, מפתחת ומייצרת מערכות בדיקה ומדידה לתעשיית המוליכים, סיימה את 2023 בשווי שוק של 11.15 מיליארד שקל.
הזינוק האמור מעמיד את קמטק כמובן בפסגת מניות ת"א 35 בסיכום השנה. עוד ברשימת המובילות יצרנית נוספת של מערכות מידה לתעשיית המוליכים, זוהי נובה שקפצה השנה ב-76%, במקום השני במדד, סאפיינס סוגרת את השלישייה הפותחת עם קפיצה שנתית של 67%.
בצד המאכזב, מניית טאואר, גם היא מתעשיית המוליכים למחצה, שנפלה השנה ב-28%; הירידה החדה ביותר במדד נרשמה באו.פי.סי אנרגיה מקבוצת עידן עופר, שצנחה ב-38% בסיכום השנה. עוד בקבוצה – החברה לישראל נפלה ב-26% ואיי.סי.אל ירדה ב-24%.
הראלי של הבטחוניות
הכוכבות הגדולות של הבורסה בסיכום 2023 היו המרוויחות הגדולות של המצב הבטחוני - המלחמה בישראל ועוד לפני כן מסע ההתחמשות של אירופה בעקבות המלחמה באוקראינה.
ארית תעשיות הקטנה, יצרנית ומשווקת מרעומים ומוצרי אלקטרוניקה צבאיים, נסקה השנה ב- 403% (לשווי שוק של 387 מיליון שקל) - מתחילת המלחמה בעזה הכפילה ארית את שוויה.
סגניתה, נקסט ויז'ן, המפתחת ומייצרת מצלמות לכלי רכב וטייס, סיימה את 2023 עם נסיקה של 302% (לשווי של 2.4 מיליארד שקל) - מתחילת המלחמה בעזה טיפסה נקסט ויז'ן בכמעט 30%.
אלביט מערכות, החברה הביטחונית הגדולה בישראל (הנמנית על מדד ת"א 35), סוגרת את השנה היוצאת עם טיפוס של 36% במחיר המניה – שווי השוק שלה בסוף 2023 עומד על 34 מיליארד שקל.
הכוכבת של הגז הטבעי
את מניות הנפט-גז הובילה תמר פטרוליום (מחזיקה ב-16.75% במאגר תמר) עם קפיצה שנתית של 91%. נאוויטס פטרוליום סגרה שנה מוצלחת מאד עם זינוק של 82% במניה – קבוצת דלק של יצחק תשובה טיפסה ב-38%.
החלטת שר האנרגיה לאשר הדלת יצוא הגז הטבעי מתמר תרמה לאופטימיות של משקיעי תמר פטרוליום אך את הדחיפה הגדולה קיבלה המניה מהעסקה של אהרון פרנקל.
פרנקל הודיע במפתיע ב-23 ביולי על רכישת 20% ממניות תמר פטרוליום, לפי שווי של 1.46 מיליארד שקל, ובפרמיה של 27% על מחיר השוק (בכך גדלה אחזקתו ל-25%). ביום פרסום ההודעה, המניה הגיבה בקפיצה של 15% - העלייה היומית החדה ביותר בתמר פטרוליום במהלך השנה.
בולטות בפיננסים, מככבות בנדל"ן
מזרחי טפחות הוביל את הבנקים ב-2023 עם עלייה מרשימה של 30%, בינלאומי במקום השני הרחק מאחור עם פלוס 14%, פועלים עלה ב-10%, לאומי התחזק ב-5% ודיסקונט ב-4% בלבד. לאומי סגר את השנה כבנק בעל שווי השוק הגבוה ביותר בענף, 44.9 מיליארד שקל – שווי פועלים עמד בתום 2023 על 44 מיליארד שקל.
את ענף הביטוח הובילה מנורה מבטחים עם קפיצה שנתית של 41%, בולטת מול התוצאות החלשות של המתחרות המובילות – מגדל עלתה ב-4%, הפניקס עלתה ב-5%, כלל ביטוח ירדה ב-1.2%, הראל רשמה תשואה שנתית שלילית של 5%.
נכון לסוף השנה, הפניקס היא חברת הביטוח הגדולה ביותר בשווי שוק, 9.6 מיליארד שקל, הראל ומנורה עם שווי של 6 ו-5.7 מיליארד שקל בהתאמה.
בין הבולטות השנה בנדל"ן: אפי נכסים קפצה ב-57% בראש מניות מניב חו"ל, נתנאל גרופ נסקה ב-93% בפסגת חברות הבנייה. המתרסקת הגדולה בתחתית מגזר הנדל"ן היא חנן מור, על צרותיה וחובותיה, שרשמה צניחה שנתית של 82%.
קבוצת עזריאלי היא בעלת שווי השוק הגבוה ביותר בסקטור, 28.8 מיליארד שקל נכון לסוף השנה, המתחרה מליסרון שנייה עם 13 מיליארד שקל. חברות הבנייה הגדולות ביותר הן אשטרום קבוצה ושיכון ובינוי, עם שווי של 5.7 ו-5.6 מיליארד שקל בהתאמה.
קארפור לא עזרה לבעלת השליטה
סגרו שנה פחות מוצלחת, ברשתות השיווק – מולטי ריטייל (המחזיקה בין היתר באייס ובביתילי) צללה ב-85%, קופיקס איבדה 47%. בין הגדולות: שופרסל ירדה ב-18%, פוקס נסוגה ב-23%, החברה הבת שלה טרמינל איקס נפלה ב-43%.
אלקטרה צריכה, שפתחה במהלך השנה את קארפור המתקשה להתרומם, שילמה מחיר עם נפילה שנתית של 26% בשווי המניה שלה. בצד החיובי, מקס סטוק סגרה את 2023 עם עלייה של 27%.
שוק האג"ח
בשוק אגרות החוב, על אף העלייה ברמת הסיכון של ישראל, מדד האג"ח הממשלתיות הכללי מסיים את השנה (נכון לנעילה בחמישי) עם עלייה מתונה של 0.6%. באג"ח השקליות נרשמה עלייה כוללת של 1.3% ובצמודות ירידה קלה של 0.6%.
תשואת אג"ח ישראל ל-10 שנים שעמדה בפתיחת השנה על 3.57% עומדת בסופה על 3.95%. כאמור בשיאה בסוף אוקטובר היתה קרובה ל-4.70%.
באג"ח חברות נרשמה תשואה טובה מהותית מהמקבילות הממשלתיות – תל בונד 20 רשם עלייה שנתית של 4.4%, תל בונד 40 טס ב-5.4%.
סקרנו כאן רק חלק מהאירועים הבולטים השנה בבורסה, שכן קצרה היריעה, וספק אם הקשב שלנו ושלכם.ן מספיק ליריעה ארוכה יותר. שנדע ימים טובים.
