הטנגו של הפדרל ריזרב: צעד קדימה, 300 מיליארד דולר אחורה
הטנגו של הפדרל ריזרב: צעד קדימה, 300 מיליארד דולר אחורה
הפד הלווה לבנקים בארה"ב 303 מיליארד דולר בשבוע החולף במטרה לייצב את הסערה במערכת הפיננסית. מדובר במהלך שמתדלק את האינפלציה, שבה הפד נלחם מלחמת חורמה באמצעות נשק הריבית. השבוע הוא יידרש לעוד החלטה קשה
הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב (הפד), לא תכנן להיות במצב הזה, שאותו ניתן להגדיר במילים עדינות כפלונטר, בנקודת הזמן הזו. לפני כשנה הוא החליף את דיסקט המדיניות המוניטרית שלו והחל להדק אותה באגרסיביות באמצעות העלאות ריבית חדות, שהביאו את הריבית מרמה אפסית לרמתה הנוכחית (4.5%-4.75%), וצמצום המאזן שלו. הכל כדי להשיג את המטרה העליונה – השתלטות על האינפלציה, שהגיעה לרמות שלא נראו זה עשרות שנים, והחזרת השד לבקבוק.
המשימה הזו התגלתה כלא פשוטה. אמנם כיום קצב האינפלציה השנתי בארה"ב (כלומר, השינוי במדד המחירים לצרכן) עומד, נכון לסוף פברואר, על 6% - פחות מהשיא שנרשם ביוני האחרון (9.1%, שיא של 40 שנה), אבל עדיין רחוק מיעד היציבות המחירים של הפד, שעומד על 2%. וכך, רק לפני פחות משבועיים עמד יו"ר הפד ג'רום פאוול מול הקונגרס והבהיר שלא רק שהריבית לא תרד בקרוב, אלא שאם הנתונים הכלכליים ידרשו זאת, הפד יגביר את קצב העלאות הריבית וישמור על הרמה הגבוהה במשך זמן רב יותר. במילים אחרות, אין כוונה להוריד את הרגל מדוושת הידוק המדיניות המוניטרית.
אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. הסערה הפיננסית שפרצה בעקבות הקריסה של סיליקון ואלי בנק (SVB), שהוא נדבך חשוב עבור חברות הטכנולוגיה בארה"ב וגם בישראל, שלחה את מניות הבנקים, בעיקר אלו האזוריים בארה"ב, לירידות חדות. כך, המדד שמרכז את הבנקים האזוריים (S&P Regional Banks Select Industry Index) צנח החודש בכמעט 30% ומדד הבנקים הרחב יותר, Dow Jones U.S. Banks Index, ירד החודש ב־22%.
לקריסת סיליקון ואלי בנק, שהתרחשה בעקבות "ריצה אל הבנק" שהכניסה אותו למשבר נזילות, קדמה קריסה של שני בנקים שמתמחים בתחום הקריפטו – סילברגייט וסיגניצ'ר. על שלושת הבנקים האלו השתלטו הרגולטורים. במטרה לנסות ולהרגיע את הסערה, התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות (FDIC) הודיע שיערוב לכל הכספים בסיליקון ואלי בנק בהיקף של כ־180 מיליארד דולר.
אבל גם המהלך הזה לא הצליח להרגיע את התעשייה הפיננסית, ולעין הסערה נקלע בנק אמריקאי נוסף – פירסט ריפבליק (First Republic). על מנת להבטיח את יציבותו, ולמנוע מאבן דומינו נוספת ליפול, התגייסו הבנקים הגדולים בארה"ב, דוגמת ג'יי.פי מורגן, על מנת להפקיד בו כספים בהיקף של כ־30 מיליארד דולר. החדשות האלו הקפיצו את המניה הקורסת שלו ב־10% בחמישי, אבל את יום שישי סגרה מניית הבנק בעוד צניחה, הפעם של 33%. במילים אחרות, המהלך לא הצליח להשיב את השקט והביטחון למשקיעים.
לקלחת הזו יש להוסיף את המתרחש באירופה, וליתר דיוק בשוויץ, שם הבנק השני בגודלו במדינה, קרדיט סוויס, הציג במסגרת הדו"חות שלו – שאותם פרסם בעיכוב, בעקבות חולשה מהותית שגילה בבקרה החשבונאית על הדו"חות שערך ב־2022 וב־2021 – הפסד של 7.2 מיליארד פרנק שוויצרי, שהוא הגדול ביותר מאז המשבר הכלכלי העולמי של 2008. מניית הבנק צנחה השבוע ב־26% ובשנה האחרונה הבנק איבד 74% משוויו, כך שכיום הוא נסחר לפי שווי שוק של 7.4 מיליארד פרנק שוויצרי בלבד. לפי דיווח של "פייננשל טיימס", UBS, הבנק הגדול בשוויץ, מקיים מגעים לרכוש את קרדיט סוויס, וגם בלאקרוק, מנהלת הנכסים הגדולה בעולם, נמצאת בתמונת הרכישה. בלאקרוק הכחישה את הדברים.
כל הרכיבים האלו דחפו את הפד להלוות לבנקים בארה"ב סכום עתק של 303 מיליארד דולר בשבוע האחרון. הסכום הזה למעשה קיזז חצי מהצמצום הכמותי שהנהיג הפד במסגרת המאבק שלו באינפלציה. ג'פרי גונדלאק, שמנהל את אחת מקרנות האג"ח הגדולות בארה"ב ומכונה מלך האג"ח, אמר כי תוכנית הסיוע הזו של הפד שקולה להדפסת כסף. כלומר, מדובר במהלך של הרחבה מוניטרית – האסטרטגיה שאותה נקט הפד בשיא משבר הקורונה במטרה לתמוך בשווקים. אמנם ישנם הבדלים בין המהלך הנוכחי של הפד לזה שהוא החל לבצע ב־2020, שכן לפני כשלוש שנים הוא הזריק נזילות לשוק בעיקר על ידי רכישת אג"ח מכל הבא ליד, אולם במידה רבה זו אכן הרחבה מוניטרית.
עדות לכך ניתן לראות במאזן של הפד, שזינק השבוע בכ־300 מיליארד דולר, כאמור, ושעומד כעת על 8.64 טריליון דולר. בתחילת מרץ 2020, כשהקורונה פרצה בסערה לחיינו וחוללה טבח בשווקים, המאזן של הפד עמד על כ־4 טריליון דולר. המדיניות המוניטרית המרחיבה שאותה נקט הפד כדי לתמוך בשווקים הביאה את המאזן שלו לשיא של כמעט 9 טריליון דולר במרץ אשתקד, אך מאז הבנק המרכזי האמריקאי מצמצם את המאזן כדי להילחם באינפלציה, וטרום השבוע האחרון המאזן שלו הגיע ל־8.34 טריליון דולר — צמצום של כ־600 מיליארד דולר בתוך כשנה.
הריבאונד המרחיב של הפד, על רקע קריסות הבנקים, החזיר לשוק ההון תופעות שנראו ביתר שאת בתקופת הקורונה. בראש ובראשונה מדובר על הראלי במניות הטכנולוגיה. עבור ארבע חברות הטכנולוגיה הגדולות בארה"ב (ולמעשה בעולם) – מיקרוסופט, אלפבית (החברה־האם של גוגל), אפל ואמזון – היה זה השבוע הטוב ביותר זה זמן רב. החברות האלו הוסיפו בשבוע החולף 560 מיליארד דולר לשווי השוק שלהן. מניית מיקרוסופט עלתה ב־12% בשבוע הנוכחי, שהיה הטוב ביותר שלה מאז אפריל 2015, ושווי השוק של החברה חצה שוב את הרף של 2 טריליון דולר. מדד נאסד"ק 100, מוטה מניות הטכנולוגיה, עלה ב־5.8% בשבוע זה, שהיה הטוב ביותר עבור המדד מאז נובמבר. מדובר על עלייה גבוהה משמעותית משל מדד S&P 500, שהוסיף 1.4%. למעשה, פער התשואות בין שני המדדים בשבוע הזה לטובת נאסד"ק היה הפער השבועי הגדול ביותר מאז אוקטובר 2008, בשיאו של המשבר העולמי.
גם הביטקוין נהנה מעדנה. ערכו של המטבע הקריפטוגרפי זינק ב־30% בשבעת הימים האחרונים. מבחינת התומכים הנלהבים של הביטקוין, הטלטלה בבנקים היא הוכחה ניצחת לעיקרון שעומד בבסיסו – ביזוריות. לטענת המצדדים בביטקוין, ביזוריות היא מה שיכול היה למנוע את קריסת הבנקים המסורתיים (יחסית). במטרה להעביר את המסר הזה, ולהגיד "אמרנו לכם", בכניסה למטה של סיליקון ואלי בנק בסן פרנסיסקו הוצב רכב שנושא את תמונתו של פאוול עם הכיתוב "היה הבנק של עצמך".
מהלך של הרחבה מוניטרית מסוג כזה או אחר הוא מהלך מעודד אינפלציה, שבה הפד נלחם מלחמת חורמה באמצעות העלאת ריבית. וכך הפד מוצא את עצמו במלכוד מוניטרי, כשהוא מתדלק בעצמו את שני הקצוות.
בשבוע הקרוב ועדת השווקים הפתוחים של הפד תתכנס כדי להחליט על גובה הריבית בארה"ב, והדילמה של הוועדה משמעותית. היו כבר מי שהעריכו שהפד יימנע מלהעלות ריבית, נוכח הסדקים שהתגלו במערכת הבנקאית על רקע הריבית הגבוהה; אולם כעת השוק מעריך שהפד יעלה בכל זאת את הריבית, אבל בשיעור של 0.25% "בלבד", בעוד קודם לסערה שהחלה עם קריסת סיליקון ואלי בנק העריכו שפאוול יבחר להעלות את הריבית ב־0.5%.
