"ציון קינן ויאיר סרוסי הפרו חובת זהירות בפרשת העלמות המס בבנק הפועלים"
"ציון קינן ויאיר סרוסי הפרו חובת זהירות בפרשת העלמות המס בבנק הפועלים"
בדיקות פנימיות שביצעו שלקו בחסר ומצומצמות ומוגבלות בהיקפן ובעומקן, ישיבות דירקטוריון לא כונסו, ודיונים על האסטרטגיה הסתכמו ב"נחכה ונראה". כך נראתה ההתנהלות הפנימית של בכירי הבנק מול החקירה האמריקאית שהסתיימה בהסדר ותשלום קנס של כ-900 מיליון דולר. למרות הקביעות החמורות, הוועדה שהוקמה המליצה לא לדרוש מנשואי המשרה בחזרה את הבונוסים
בכירי בנק הפועלים לשעבר, בהם המנכ"ל ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי, הפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם כנושא משרה בהובלת ההתנהלות מול החקירה האמריקאית בפרשת העלמות המס בפועלים שוויץ.
כך נקבע בדו"ח הוועדה הבלתי תלויה, בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר יורם דנציגר, לבחינת האפשרות שהבנק יתבע או ידרוש חזרה תגמול שקיבלו נושאי המשרה.
במסגרת ההסדרים שחתם הפועלים עם הרשויות בארה"ב לסיום הפרשה, הוא התחייב לשלם סכום של כ-900 מיליון דולר (ביחד עם חקירת פרשת פיפ"א שבה היה מעורב הבנק).
על אף הקביעות החמורות בדו"ח נגד קינן וסרוסי ונושא משרה נוספים לפיהן בשנים 2014-2011 הם לא פעלו כנדרש מהם - הבדיקות הפנימיות שביצעו לקו בחסר והיו מצומצמות ומוגבלות בהיקפן ובעומקן, לא כונסו ישיבות דירקטוריון בנושא ודיונים על האסטרטגיה הסתכמו ב"נחכה ונראה" – המליצה הוועדה לא לדרוש מהם תגמול שקיבלו באותם שנים – בונוסים ושכר.
החקירה נגד בנק הפועלים התנהלה בין 2010 ל-2016. קינן, שכיהן באותן שנים כמנכ"ל נהנה משכר מצטבר של 34.5 מיליון שקל, כאשר 21.5 מיליון שקל מתוכם מקורם היה בבונוסים על בסיס תוצאות הבנק. באותן שנים שכרו של סרוסי הסתכם בכמעט 60 מיליון שקל, כאשר 22 מיליון מתוכם ניתנו כמענקים.
בדוח קובעת הוועדה כי הבכירים בבנק, "לא התנהלו כמצופה מהם בסיטואציה שנוצרה, בעיקר לאחר פרשת UBS, ובסיטואציה שאליה נקלע הבנק עם תחילת החקירה האמריקאית נגד פועלים שווייץ, ובהמשך, נגד הבנק עצמו".
הוועדה מוסיפה כי "אילו נושאי המשרה היו פועלים באופן סביר, כמצופה מהם, לפחות חלק מהנזק שנגרם לבנק בגין פרשת המס והחקירה האמריקאית, היה נחסך".
בקשר למנכ"ל לשעבר כותבת הוועדה כי קיימת "אפשרות מסתברת לכך שקינן הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בקשר להובלת התנהלות הבנק בחקירה האמריקאית".
לפי הדוח, "במהלך השנים 2014-2011, קינן קיבל החלטות ביחס להיקפה ואופייה של הבדיקה הפנימית בבנק על בסיס מידע לא מספק. הבדיקה הפנימית שהתבצעה באותן השנים לקתה בחסר והייתה מצומצמת ומוגבלת בהיקפה ועומקה. זאת, למרות דעות שנשמעו לפיהן על הבנק לבצע בדיקה פנימית מקיפה".
בנוגע לסרוסי, נכתב בדוח כי סביר שהוא "הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו בשל כך שלא דאג לקיום דיונים מספקים ברמת הדירקטוריון בנוגע להתנהלות הבנק ופועלים שווייץ בחקירה האמריקאית, בשנים 2014-2011.
"נוסף על כך, הוועדה מצאה שדירקטוריון הבנק לא קיים דיון באסטרטגיה שאימץ הבנק להתנהלות בחקירה, שזכתה לכינוי "נחכה ונראה". זאת, במהלך פרק זמן ממושך של כשלוש שנים, החל מפתיחת החקירה נגד פועלים שווייץ בשנת 2011, ולפחות עד לחודש יולי 2014 שאז דרש המפקח על הבנקים מהבנק לקיים דיון באסטרטגיה שאומצה, בדירקטוריון הבנק או ועדותיו. משכך, גם בנקודה זו קיימת אפשרות מסתברת לכך שסרוסי הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו".
פרשת העלמת המס בארה"ב שבה מעורב בנק הפועלים התגלתה לפני יותר מחצי עשור.
ב-2015 נפתחה בארה"ב חקירה נגד הבנק בקשר לעזרה שהעניק לתושבים בארה"ב להעלים מס. על פי משרד המשפטים האמריקאי, החל מ-2002 ולפחות עד 2014 פעל הבנק יחד עם עובדיו, לקוחותיו ואחרים להונות את הממשל האמריקאי בכל הנוגע לתשלום מסים. הבנק סייע בהגשת דוחות שגויים לרשויות המס, שאיפשרו ללקוחות להימנע בפועל מתשלום מסים.
באפריל 2020 חתם הבנק עם רשויות המס האמריקאיות על הסכם הודאה בסיוע להעלמות מס ללקוחות הבנק האמריקאים, שבגינו ישלם קנס עצום בגובה 875 מיליון דולר.
הבנק הודה בקשירת קשר עם אזרחים אמריקאים להסתרת הכנסות של יותר מ-7.6 מיליארד דולר, ביותר מ-5,500 חשבונות בנק חשאיים בשוויץ וההכנסות שנבעו מהחשבונות הללו.
בפרשת פיפ"א נחקרו שורה של בנקים בעולם, ובהם בנק הפועלים, בחשד שסייעו לבכירי התאחדות הכדורגל העולמית בהלבנות הון. בנק הפועלים שילם במסגרת הסדר שהגיע אליו עם הרשויות בפרשה זו קנס של 30 מיליון דולר.
