בלעדייצרנית המתכות איסכור בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.8 מיליארד שקל
בלעדי
יצרנית המתכות איסכור בדרך להנפקה לפי שווי של עד 1.8 מיליארד שקל
קרן קדמה ופועלים אקוויטי נכנסו לאחזקה באיסכור בשנת 2017 לפי שווי של 400 מיליון שקל, וכעת הן מתכננות להנפיק אותה בבורסת תל אביב בנובמבר לפי שווי של 1.8-1.6 מיליארד שקל לפני הכסף. השווי המבוקש בהנפקה גוזר לאיסכור מכפיל EBITDA של 9-8
ארבע שנים בלבד לאחר שרכשה את השליטה בה, קרן קדמה קפיטל בדרך להצפת ערך משמעותית ביצרנית המתכות והפלדה איסכור. ל"כלכליסט" נודע כי קרן ההשקעות מקדמת את הנפקת החברה בבורסת תל אביב ובימים אלה החברה עומלת על הכנת תשקיף לקראת ההנפקה, שמתוכננת לנובמבר. קדמה קפיטל רכשה את איסכור ב־2017 יחד עם פועלים אקוויטי (שמה החדש של פועלים שוקי הון, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק הפועלים) ושותפים נוספים לפי שווי של 400 מיליון שקל. ההנפקה מתוכננת להתבצע לפי שווי של 1.8-1.6 מיליארד שקל לפני הכסף. כלומר, מדובר על החזר של לפחות פי ארבעה על הכסף לשני בעלי המניות הגדולים של החברה.
קדמה קפיטל ופועלים אקוויטי רכשו את איסכור מידי קבוצת מקסטיל הבינלאומית, שהמטה שלה ממוקם בדרום אפריקה. מדובר באחת הקבוצות הגדולות בעולם בתחומי הסחר והעיבוד של מוצרי מתכת ופלדה.
2 צפייה בגלריה
מימין מנכ"ל פועלים אקוויטי קובי שלום ומנהלי קדמה גלעד שביט אורי עינן וגלעד הלוי
(צילום: אוראל כהן, אייל יצהר)
השותפה הבולטת של קדמה קפיטל ופועלים אקוויטי באיסכור היא משפחת התעשיינים יסלזון. בראש המשפחה עומד כיום בן יסלזון, בנו של לודוויג יסלזון, שהיה תעשיין ויצרן מתכות בארה"ב. המשפחה מוכרת בישראל לאור כמה עסקאות ענק שבהן היתה מעורבת, כמו רכישת יקבי כרמל ב־140 מיליון שקל ב־2013; מכירת האחזקות שלה במשווקת התרופות פרומדיקו לניו־פארם של משפחת פורר ב־2005; וכן בשל היותה אחת המשקיעות ב־ICQ, שנמכרה ביותר מ־400 מיליון דולר ל־AOL. משפחת יסלזון היא שותפה עסקית של משפחת וייל, ממייסדות אסם. כך, לדוגמה, היא רכשה יחד עם וייל ושותפים נוספים את חברת התשתיות מנרב מידי אברהם קוזניצקי לפי שווי של 750 מיליון שקל.
שותפים נוספים לאחזקה בחברת המתכות הם מאיר קדוש ואלי אליקים, הבעלים של חברת אגן מפעלי הנדסה. חברה זו הפועלת מאשדוד עוסקת בתחום הבנייה לפחים מפלדה, ויש לה קשרים מסחריים עם איסכור.
מחזור כספי של 1.3 מיליארד שקל בשנה
קבוצת איסכור, שהוקמה בשנת 1973, עוסקת ביבוא, עיבוד, עירגול (שיטוח מוצרי פלדה ללוחיות דקות), ציפוי והפצת מוצרי פלדה ומתכת בהיקף של כ־450 אלף טונות בשנה ללקוחות בעולם.
החברה מעסיקה כ־500 עובדים ומחזיקה בשלושה אתרי ייצור: המטה הראשי ברמלה, קריית גת ובאר שבע. החברה פועלת באמצעות שש יחידות עסקיות: מרכזי שירות למוצרי פלדה ומתכות שטוחות; רשת מחסני פלדה למוצרים ארוכים, קורות ומוטת פלדה, ברזל מקצועי ולבניין, פלטות ופחים; מפעלים לייצור צינורות ופרופילים מרותכים; מערכי חיתוכי להבה צורניים של פלטות ופחים עבים; מחלקת מתכות אל־ברזליות, שמתמחה באלומיניום ופלדות אל־חלד; ומפעל לגילוון בחום וצביעת מוצרי פלדה ומתכת.
המחזור הכספי של החברה, שמנוהלת על ידי ששון הר סיני, עומד על כ־1.3 מיליארד שקל בשנה, והרווח הנקי שלה מוערך בעשרות מיליוני שקלים. באמצעות שתי רכישות שביצעה איסכור, ה־EBITDA (רווח תפעולי־תזרימי) שלה צפוי להגיע לכ־200 מיליון שקל בשנה, ולפי נתון זה תנסה החברה לבצע את ההנפקה. השווי המבוקש בהנפקה גוזר לחברה מכפיל EBITDA של 9-8. שתי הרכישות הללו הן של יצרנית התבניות ברנוביץ' מצפון הארץ, עסקה שהושלמה לפני כמה חודשים, ושל חברה ישראלית נוספת שמושלמת בימים אלה.
כשקדמה קפיטל ופועלים אקוויטי רכשו את איסכור, ה־EBITDA שלה עמד על כ־80 מיליון שקל בשנה. החברה הצליחה להציג צמיחה באמצעות שורה של תהליכים שביצעו הבעלים החדשים בחברה.
המתחרה נסחרת במכפיל נמוך מהיעד
החברה הציבורית הבולטת שפועלת בתחום של איסכור היא סקופ מתכות שבשליטת שמואל שילה (43%). סקופ סיימה את המחצית הראשונה של השנה עם הכנסות של 656 מיליון שקל ורווח נקי של 79 מיליון שקל, שהיה גבוה מהרווח הנקי של 2020 כולה, שעמד על 65 מיליון שקל. עיקר ההכנסות של סקופ מקורן בפעילות שלה בארה"ב ובקוריאה (314 מיליון שקל), בעוד ישראל אחראית להכנסות של 250 מיליון שקל במחצית הראשונה של השנה. ה־EBITDA של סקופ במחצית זו עמד על 131 מיליון שקל כלומר, קצב שנתי של 262 מיליון שקל. סקופ נסחרת בשווי שוק של 1.62 מיליארד שקל - שגוזר לה מכפיל EBITDA של 6, נמוך במעט מזה שלפיו איסכור מבקשת להנפיק.
מניית סקופ זינקה ב־136% השנה, ואף על פי כן בעל השליטה ממשיך להגדיל את אחזקותיו בחברה באופן עקבי, מה שמעיד על הפוטנציאל שהוא מוצא בה בהמשך. סקופ ואיסכור נהנות שתיהן מהעלייה הגלובלית במחירי המתכות, שלה השפעה חיובית על התוצאות הכספיות שלהן.
איסכור תיאלץ להתמודד עם ההתקררות שמורגשת היטב בשוק ההנפקות בשבועות האחרונים. היא תנסה להוציא לפועל הנפקה מוצלחת בזכות היותה חברה תעשייתית, שפועלת כבר שנים ומציגה רווחים אמיתיים, וזאת בניגוד לחברות חלום רבות שפילסו דרכן לבורסה לאחרונה ונאלצו להתפשר על השווי שלהן במידה דרמטית. אלה כוללות, בין היתר, את חברת הרחפנים איירובוטיקס, שכשלה בניסיון ההנפקה הראשון שלה, שבו ייחלה לשווי של 50 מיליון דולר, והצליחה בשני לגייס 21 מיליון שקל לפי שווי של 100 מיליון שקל לפני הכסף; ואת טופ גאם, יצרנית סוכריות הגומי ותוספי התזונה, שהתפשרה על כמחצית מהשווי שלפיו תכננה את הנפקתה בבורסת תל אביב.
בהשקעות של קדמה: קווליטסט וסי־דאטה
קרן הפרייבט אקוויטי קדמה קפיטל, שמנהלים אורי עינן, גלעד הלוי וגלעד שביט (שני האחרונים מרכזים את הטיפול באיסכור בקרן), מנהלת כמיליארד שקל בשתי קרנות. עם ההשקעות שביצעה קדמה ניתן למנות את ההשקעה ביקבי כרמל, חברת כוח האדם דנאל (שנמכרה ל־DBSI), ברנד תעשיות, קווליטסט (שנמכרה לקרן הבינלאומית מרלין), רשת ACE עשה זאת בעצמך, אוטו דיפו, מגדלת הפטריות מרינה (שנמכרה לקרן סקיי), גיל קאר וקבוצת ש.א.ל. לפני כשנה רכשה הקרן 55% מחברת סי־דאטה, יבואנית גדולה של מוצרי מחשוב וציוד היקפי.
פועלים אקוויטי מנוהלת כיום בידי קובי שלום. ההשקעה באיסכור בוצעה על ידי המנכ"ל הקודם עומר קרייזלר. החברה עוסקת בהשקעות פיננסיות בחברות פרטיות בעלות פוטנציאל צמיחה, ובפורטפוליו שלה נכללות חברות דוגמת יבואנית האלקטרוניקה ניופאן, סוגת, VIA ורב־בריח, שהונפקה לאחרונה בבורסת תל אביב ואף היא נאלצה להקטין את השווי המבוקש.
