שורת הרווח הציון של שוק ההון לממשלת נתניהו: תשואת חסר של 10%
שורת הרווח
הציון של שוק ההון לממשלת נתניהו: תשואת חסר של 10%
השוואה בין מדד MSCI Israel למדדים המובילים בניו יורק חושפת את הסיכונים שהשוק רואה במהפכה המשפטית. כשנגידי בנק ישראל לשעבר ובכירי הכלכלנים מתריעים מפניה — הוא מקשיב ומתמחר. והחוסכים לפנסיה? איבדו מהבחירות עשרות מיליארדי שקלים
מקובל לומר על שוק ההון שהוא מגלם את ציפיות המשקיעים וכלל המשק לגבי העתיד. כלומר, ניירות ערך נסחרים כיום לפי מחיר שמשקף את הצפוי להם בטווח הקרוב והרחוק. לכן זהו כלי שמאפשר לבחון את ההשפעות הפוטנציאליות של מהלכים על הכלכלה העתידית — גם כאלה שאינם כלכליים במהותם.
לכן, ובמידה רבה, המתחולל בשוק ההון משקף גם את הפגיעה הפוטנציאלית של המהפכה המשפטית ושל קווי היסוד של הממשלה הנוכחית, כפי שרואים אותה המשקיעים. מאז נודעו תוצאות הבחירות האחרונות ב־1 בנובמבר הציגו מדדי המניות המרכזיים בבורסת ת"א תשואת סחר של כ־10% לעומת המדדים המובילים בארה"ב, ופירוש הדבר הוא שעוד בטרם חלפו 100 ימיה הראשונים של ממשלת בנימין נתניהו, ספגו הפנסיות של הציבור פגיעה של עשרות מיליארדי שקלים.
מרבית תשואת החסר נצברה בשתי תקופות. הראשונה, שקדמה להקמת הממשלה — בחצי השני של נובמבר עד מחצית דצמבר. במידה רבה השוק הגיב אז לא רק למהלכים מוניטריים אלא גם לקווי היסוד של הממשלה שבדרך. בתקופה השנייה, מ־19 בינואר עד 30 בו, השוק הפנים את משמעות המהפכה המשפטית של נתניהו ושר המשפטים שלו יריב לוין.
בדיקה של תשואת החסר שמציג השוק הישראלי מול האמריקאי מחייבת להתגבר על שני קשיים: הראשון הוא ימי המסחר השונים בת"א ובניו יורק, והשני הוא ההבדל במטבעות שבהם מתבצע המסחר — השקל והדולר. הפתרון לשתי הבעיות האלה הוא שימוש במדד MSCI Israel כאינדיקטור, שכן הוא כולל מניות ישראליות, שנסחרות בעיקר בבורסות ת"א וארה"ב.
קרן הסל EIS (iShares MSCI Israel ETF) עוקבת אחרי מדד זה. הקרן מחזיקה ב־115 מניות ישראליות, שמייצגות היטב את הכלכלה המקומית, ועם אחזקותיה הבולטות נמנים בנק לאומי, נייס, צ'ק פוינט, טבע, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, סייברארק, בנק מזרחי טפחות, WIX, טאואר ואלביט מערכות. משקל מניות הטכנולוגיה בקרן EIS עומד על 39%, ומשקל מניות הפיננסים הוא 27%. מחזור המסחר היומי הממוצע בקרן הסל עומד על 2 מיליון דולר.
כדי לאמוד את ביצועי המניות הישראליות יש להשוות בין ביצועי קרן הסל הזו לשני המדדים המרכזיים בארה"ב — מדד S&P 500, שכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב (שעונות לכמה קריטריונים), ולכן מייצג בצורה הטובה ביותר את הכלכלה האמריקאית, ומדד נאסד"ק 100, שבו 100 חברות מוטות טכנולוגיה, מרביתן אמריקאיות. כדי למדוד את המדדים הללו השתמשנו בשתי קרנות סל שמבוססות עליהן — SPY, העוקבת אחרי S&P 500, ו־QQQ, העוקבת אחרי נאסד"ק 100.
מההשוואה (ראו גרף עליון) בין שלוש קרנות הסל האלה עולה כי בשבועיים הראשונים לאחר הבחירות היה מדד המניות הישראליות צמוד לשני המדדים האמריקאיים. כלומר, שוק ההון לא ייחס חשיבות יתרה לתוצאות הבחירות, והעריך כי מה שהיה הוא שיהיה. אך שבועיים לאחר מכן החל המדד הישראלי לרדת ופתח פער שלילי מול שני המדדים האחרים. מה התרחש באותם שבועיים? החלו להתברר קווי היסוד של הממשלה, ושוק ההון, ככל הנראה, לא אהד את המגמה המסתמנת. בין קווי היסוד האלה אפשר למנות את התוספת של 2 מיליארד שקל בשנה לתלמידי ישיבות, המשתייכים לסקטור שאינו יצרני, ריבוי שרים, פיצול משרדים — והמתקפה המסתמנת על בית המשפט העליון ומערכת המשפט.
מתחילת ינואר תיקן שוק ההון הישראלי את ביצועיו במקביל לאמריקאי, וזאת לאור החדשות על ירידת האינפלציה בארה"ב. אבל מ־19 בינואר נבלמה העלייה במדד הישראלי, כשהמגמה החיובית בארה"ב נמשכה. בימי המסחר מ־25 עד 30 בינואר ירד מדד המניות הישראלי ב־5%, והמדדים האמריקאיים עלו קלות.
מאז פרסום תוצאות הבחירות ועד שלשום רשם מדד המניות הישראלי תשואת חסר של 9.7% מול מדד S&P 500 ושל 10.7% מול נאסד"ק 100. במונחים כספיים מדובר בהפסד של עשרות מיליארדי שקלים מכספי הפנסיה. וזאת, כאמור, גם בשל התוכניות של הממשלה והמהפכה המשפטית, אם כי לא רק. גם המתיחות הביטחונית ונתונים כלכליים נוספים תרמו לכך.
כפי שראינו בשבועות האחרונים, אנשי המקצוע מתחום הכלכלה מציגים חזית אחידה כמעט, שהמהפכה המשפטית רעה לכלכלה. כידוע, המהפכה כוללת מתן רוב מוחלט לממשלה בוועדה לבחירת שופטים, יכולת התגברות על בג"ץ במקרה שיפסול חוקים, ביטול עילת הסבירות (דבר שלא יאפשר לבית המשפט למתוח ביקורת שיפוטית אפקטיבית על מהלכי הממשלה), והחלפת היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה במשרות אמון. כל אלה עלולים להגביר את רמת השחיתות בישראל ולגרום בפועל לביטול מנגנון הפרדת הרשויות — לב־ליבה של הדמוקרטיה — שכן הממשלה, שכבר שולטת בכנסת, תוכל להתגבר לחלוטין על בית המשפט, שגם בזהות שופטיו היא תשלוט.
בית המשפט מגן, בין היתר, על זכויות הקניין. אם המהפכה המשפטית תחוקק כפי שהיא מוצעת, המדינה תוכל לפגוע בקלות רבה יותר בזכות הקניין של חברות ואנשים פרטיים. בשוק חוששים ממצב של כוח רב מדי בידי השלטון, כל שלטון, ומהיעדר הגנה של בית המשפט. בנוסף, המהפכה עלולה להקל על הממשלה לפגוע במיעוטים, למשל בפלסטינים.
עד היום בג"ץ אישר כמעט את כל המהלכים של המדינה ביהודה ושומרון, וישראל זכתה לכיפת ברזל משפטית מול הקהילה הבינלאומית, בזכות המעמד של בג"ץ בעולם. המהפכה המשפטית עשויה לחשוף את ישראל לביקורת שיפוטית מבחוץ. וגם את זה המשקיעים לא רואים בעין יפה, שכן הדבר יכול להוביל לחוסר יציבות — ואין דבר שהשוק אוהב פחות מאי־ודאות. לבסוף, שורה ארוכה של מחקרים ונתונים מצביעים על כך ששחיתות היא בין הגורמים המזיקים ביותר לצמיחה וגורמים בפועל להיעדרה.
יהיו מי שיאמרו, בצדק, שהמהפכה המשפטית הוצגה עוד לפני שהחלו הירידות בשוק המקומי. אך למעשה, מה שתדלק את הירידות הן הביקורות הנוקבות של גורמים רבים, בהם אנשי מקצוע רלבנטיים, על הנזק הכלכלי הצפוי. כשנגידי בנק ישראל לשעבר, ושורה ארוכה של בכירים במשק, מדברים — השוק מקשיב.
מסיבת העיתונאים הבהולה שכינס נתניהו בשבוע שעבר, כשלצדו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר החוץ אלי כהן ושר הכלכלה ניר ברקת — ללא אף איש מקצוע לרפואה — לא תרמה לסנטימנט בשוק. אם יש דבר אחד שהשוק לא אוהב, זה שמתייחסים אליו כאל אידיוט, והרטוריקה של נתניהו, שהשיב בצורה עקיפה למדי לחששות הכלכלנים, לא תרמה לסנטימנט השלילי לגבי המניות הישראליות. בשוק מבינים היטב שהמהפכה המשפטית מקרבת את ישראל לרוסיה, הונגריה, פולין וסין, ולא לארה"ב וגרמניה. זה לא טוב לאזרח, וזה רע לכלכלה ולעסקים.
בהמשך התקבלו אינדיקציות ראשוניות להוצאת כספים מפיקדונות בנקאיים, והדבר הגביר את חששות השוק. אמנם המהפכה המשפטית טרם חוקקה, אך שוק ההון חושב על העתיד ומתמחר סיכונים. המהפכה הזו היא סיכון לעולם העסקי הישראלי, ליזמות הישראלית ולמוטיבציה להשקעות זרות בישראל. כל אלה אינם ניתנים לכימות בשלב זה, אך מכיוון שהמהלכים האלה מגדילים את הסיכון, המשקיעים דורשים פרמיית סיכון נוספת על ההשקעה במניות ישראליות, דבר שמתבטא בירידות המדוברות.
גם שוק האג"ח נפגע ממהלכי הממשלה. התשואה על אג"ח ממשלתיות ל־10 שנים, למשל, היא אינדיקציה לעלות הצפויה לגיוס חוב בידי המדינה. ככל שהתשואה גבוהה יותר, החוב יקר יותר. בשנים האחרונות התשואה על אג"ח שקלית ל־10 שנים היתה לרוב נמוכה ממקבילתה בארה"ב, אך גבוהה מהותית מזו של גרמניה.
בעשרת החודשים הראשונים של 2022 התשואה הממוצעת על אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים היתה גבוהה ב־0.34% מהמקבילה בישראל. ביום הבחירות הפער הגיע לשיא של 0.77%, והיום הוא 0.15% בלבד. הפער הצטמצם בשל העלייה בתשואות האג"ח הישראליות, וזאת בשל חששות המשקיעים מצעדי הממשלה. פירוש הדבר הוא, שגלגול החוב של ישראל ייעשה כעת בריביות גבוהות יותר. כתוצאה מכך, תקציב המדינה הבא יצטרך להקדיש נתח נרחב יותר לתשלומי ריבית על החוב החדש — והתוצאה תהיה פחות כסף לטובת האזרח.
