דעהשוק המניות המקומי עולה בצל האירועים. מה הסיבות לכך?
דעה
שוק המניות המקומי עולה בצל האירועים. מה הסיבות לכך?
מתחילת השנה עלה מדד ת"א 125 ב-8%, לא רחוק מהצלחתו של מדד S&P 500 של ארצות הברית שעלה ב-10%; מניתי חמש סיבות לכך, בין היתר היסודות הכלכליים של ישראל שנחשבים טובים, הן לפי בנק ישראל ומשרד האוצר, והן לפי חברות דירוג החוב השונות
האם ביצועי יתר כה קטנים של בורסת ארצות הברית על פני הבורסה המקומית משקפים את ההתרחשויות המקומיות, השליליות והמתוקשרות כל כך, במישורים השונים?
לא בהכרח. על פניו, כותרת שלילית רודפת כותרת שלילית והמציאות הביטחונית, המדינית, הפוליטית-מקומית והחברתית עגומה למדי: הסכסוך המתוקשר עם ארצות הברית ושאר העולם, היעדר סימני התקדמות בנושא החטופים, גל הפיגועים של הימים האחרונים, המחלוקת הקשה והיצרית סביב סוגיית גיוס החרדים והאפשרות שהדבר יוליך לבחירות, תקציב המדינה, שיצא לדרך עם גירעון עצום של 5.6 אחוזים מהתוצר ועוד.
עם זאת, נוכח ריבוי סימני השאלה והחששות, ניתן היה לחשוב שפער הביצועים לטובת חו"ל יהיה גבוה יותר. עצם הצלחתו של שוק המניות המקומי לעלות בכלל מסקרנת כשלעצמה.
בטור זה אציג מספר הסברים לפער הנמוך לכאורה, גם אם חלקם על גבול "חכמה בדיעבד".
ראשית, התבוננות אחורה יותר מראה כי פער הביצועים בין שתי הבורסות גדול יותר. שנה לאחור, עלה ת"א 125 ב-15.7% ואילו S&P 500 עלה ב-31.3%, פי 2. פער זה אכן עשוי לשקף הן את מלחמת חרבות ברזל והן את החקיקה המשפטית שקדמה לה. אולם, ייתכן כי פער זה גדול מספיק עבור משקיעים, הבוחנים ביצועים יחסיים של שווקים, על מנת להגדיל בהדרגה נוכחות בשוק המקומי.
שנית, היסודות הכלכליים של ישראל נחשבים טובים, הן לפי בנק ישראל ומשרד האוצר, הן לפי חברות דירוג החוב השונות והן לפי נתוני וסקרי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הדעת נותנת כי אם תרחיש הבסיס - מלחמה שרוב השלכותיה השליליות התנקזו לרבע האחרון של השנה שעברה ולתחילת שנה זו ועצימותה תלך ותפחת בהמשך - יתאמתו, תוכל כלכלת ישראל להתאושש מהר, יחסית. בנוסף, גם מצבן של כלכלות גוש האירו ומדינות מפותחות אחרות, למעט ארצות הברית, אינו משופר, בלשון המעטה. לכן, על פניו ממתינה כאן הזדמנות כניסה, כשהסביבה הביטחונית תאפשר זאת. המשקיעים הזרים גם ערים לכך והם מאזינים היטב למסריו של בנק ישראל בנושא.
שלישית, אם הסביבה הביטחונית לא תשתפר בקרוב וחלילה אף תחריף, שוק המניות עלול, כמובן, לסגת משמעותית. אך לפחות לגבי שער החליפין הסיכון עשוי להיות נמוך יותר, נוכח הודעת בנק ישראל על נכונותו למכור היקף גבוה מיתרות המט"ח שלו לטובת רכישת שקלים, אם יגיע למסקנה כי מדובר בפיחות יתר שאינה משקף נכונה את אמות המידה שלו.
רביעית, הריבית כאן החלה לרדת לפני הריביות במדינות מפותחות אחרות ונכון להיום יש סימני שאלה מתי הירידות מעבר לים תתחלנה.
חמישית, וזה אולי הסבר פחות שגרתי. אנו עדים בשנים האחרונות להידרדרות בקשרי הסחר והשירותים בין מדינות רבות, כולל מעצמות, הנוגעת גם לנושאי מוניטין ואסדרה. כפועל יוצא נסוגה לאחור גלובליזציה ארוכת שנים ושבים לסדר היום פרוטקציוניזם והגנה על תוצר מקומי. ההאטה הכלכלית הגלובאלית מהווה כר נוח לתהליך זה. אם שוקי המניות עוברים תהליך דומה, הדבר גורם למשקיעים להעדיף מניות מקומיות (home-bias) וכך מגביל את עוצמת הירידות שהיו קורות במצב אחר.
כמובן, ייתכנו סיבות נוספות ואין להסיק מההסברים שהבאתי בטור זה משום הכוונה להמשך. עדיין, אם אלה הסיבות לעליות שרשמה הבורסה המקומית למרות המצב, אזי במבט קדימה לא מן הנמנע כי הן תימשכנה.
רונן מנחם הוא כלכלן שווקים ראשי בבנק מזרחי טפחות
