שורת הרווח המופע הטלוויזיוני של הראל הרשטיק: החלום מול המציאות
שורת הרווח
המופע הטלוויזיוני של הראל הרשטיק: החלום מול המציאות
פרומו ושתי כתבות ששודרו בחדשות 13 על חברת סנט-טק, שהוקמה ע"י רוצחו של יעקב סלע, הזניקו את המניה של נקסט ג'ן המועמדת להתמזג עם השלד. כלכליסט מעמת את הצהרות בכירי סנט-טק בכתבות עם המציאות, והתוצאה לא מחמיאה להם
מניית השלד הבורסאי נקסט ג'ן , שחתם על הסכם מיזוג עם חברת הביומד סנט-טק, זינקה ביום ראשון ב־19.63% במחזור מסחר של 1.79 מיליון שקל, זינוק של 50% לעומת לעומת מחזור מסחר ממוצע של 1.2 מיליון שקל ביום בשנתיים האחרונות. הרקע לזינוק היה פרומו לכתבה ראשונה משתיים, ששודרה באותו ערב בחדשות 13 על חברת סנט־טק, שאיתה נקסט ג'ן מנסה להתמזג.
ביום שני זינקה מניית נקסט ג'ן ב־44.12% נוספים, במחזור מסחר עצום של 9.1 מיליון שקל, זאת לאחר פרסום החלק הראשון של הכתבה בערוץ 13 על חברת סנט-טק ועל הדמות הדומיננטית בחברה, הראל הרשטיק, שהורשע ברצח לוכד הנחשים יעקב סלע ב־1996, והשתחרר מהכלא בשנה שעברה. בערב יום שני שודר החלק השני של הכתבה, שהתמקד בסנט-טק עצמה. חלק זה היה אוהד ברובו כלפי החברה אך כלל גם ביקורת, ואתמול מניית נקסט גן איבדה 24.2% משווייה במחזור של 7.8 מיליון שקל.
החברות ממהרות, רשות ניירות ערך מעכבת
השלד הבורסאי נקסט ג'ן וחברת הביומד סנט-טק חתמו על הסכם מיזוג לפיו מחזיקי סנט-טק יחזיקו ב־75% מהחברה הממוזגת. שנתיים חלפו מאז ההודעה הראשונה של נקסט ג'ן על המיזוג הצפוי, אך המיזוג עדיין לא הושלם, בעיקר מכיוון שרשות ני"ע הגישה הערות לתשקיף של סנט-טק, ובכך מנעה עד עתה את המיזוג.
מחזור המסחר הכולל במניית נקסט ג'ן באותה תקופה היה מעל ל־600 מיליון שקל, ונראה היה שמניית נקסט ג'ן הפכה לזירת הימורים. בסוף חודש מרץ הגישה סנט-טק לרשות ני"ע טיוטה מעודכנת לתשקיף שמתבססת על הדו"ח השנתי של החברה. בשלב הנוכחי הרשות לעדיין לא אישרה את התשקיף, ולכן הוא לא נגיש למשקיעי החברה.
הפער שבין הדיווחים האופטימיים למציאות
סנט־טק מפתחת מערכת לניתוח מהיר של אויר ננשף לצורך זיהוי מצבי חולי הנגרמים על ידי פתוגנים כגון וירוסים וחיידקים וכן מצבים פתולוגיים הנגרמים כתוצאה מהתפתחות תאים סרטניים, ניוון של תאים ואירועים קרדיאליים. החברה, שנוסדה על ידי הרשטיק כאשר עדיין ישב בכלא. בחרת בתחילת 2020 להתמקד בפיתוח מערכת לזיהוי נוכחות של וירוס קורונה. מערכת זו מבוססת על מכשיר נשיפה קיים שנרכש מחברה גרמנית, וממתוגת תחת השם VOX.
דיווחים אופטימיים של החברה לגבי התקדמות ותוצאות ביניים של הניסוי שערכה בבית החולים אסף הרופא (שמיר) הקפיצו את מחיר המניה במהלך ינואר 2021 למחיר שבשיאו שיקף שווי של מיליארד שקל לחברה הממוזגת. אך בהמשך התברר שהפער שבין האופטימיות שהציגה החבררה באותו חודש ובין המציאות גדול. רשות ני"ע מערימה קשיים על המיזוג, זאת במסגרת תפקידה למנוע הנפקות של חברות שהדיווחים שלהן לא מלאים או אף לא מדויקים או מטעים. בשלב הנוכחי, רשות ני"ע עדיין בוחנת את התשקיף של סנט-טק ועדיין לא אשרה את המיזוג בינה לבין נקסט ג'ן.
הרלבנטיות של חלק מנושאי המשרה הבכירים
הרשטיק תואר כמי שהצליח "לגייס סביבו את הדמויות הבכירות ביותר במשק ובעולם הרפואה בישראל"? השמות שעלו בכתבה הם יו"ר המל"ל לשעבר, האלוף יעקב עמידרור שמכהן כיו"ר נקסט ג'ן, פרופסור זאב רוטשטיין (מנכ"ל הדסה לשעבר) שמכהן בתפקיד יו"ר הוועדה המייעצת של סנט-טק, ופרופסור שמואל שפירא, לשעבר מנהל המכון הביולוגי בישראל, שמונה לתפקיד מנהל טכנולוגי ראשי בחצי משרה, לפני חודשיים, מינוי ראוי בחברה שזהו תחום עיסוקה.
עברם של שני הבכירים האחרים, עמידרור ורוטשטיין, אומנם מפואר, אך לא ברורה הרלבנטיות שלהם להובלת חברה בתחום האבחון הרפואי. לאלוף במיל' עמידרור זכויות רבות וידע רב בתחום הבטחוני. אך הוא חסר רקע בתחום המכשור הרפואי. לעיתים קרובות חברות שצריכות לגייס הון מהציבור בוחרות לתפקיד יו"ר דמות שהיא שם ופנים מוכרות, ולא באיש מהתחום המקצועי שהן פועלות בו.
האם עמידרור באמת עובד ללא תמורה כלכלית בחברה
עמידרור העיד בוועדת השחרורים לטובתו של הרשטיק, וכנראה עדות זו סייעה לשחרורו המוקדם מהכלא. בכתבה בחדשות 13 הרשטיק התפאר בכך שעמידרור לא קיבל שקל אחד עד עתה מהחברה, ומכך נרמז שלא היה לו אינטרס כלכלי בעדות. זו נכון אך לא רלבנטי.
בזימון של אסיפת בעלי המניות בנקסט ג'ן, שפורסם בבאוקטובר 2021, הם התבקשו לאשר לעמידרור, רטרואקטיבית, שכר של 13,200 שקל בחודש לתקופה שעד להשלמת המיזוג עם סנט-טק, ועלות שכר של 50 אלף שקל בחודש לאחר השלמת המיזוג, זאת עבור שירותי יו"ר דירקטוריון ב־50% משרה. בנוסף, האסיפה התבקשה לאשר שלאחר השלמת המיזוג עמידרור יהיה זכאי לחבילה הונית של 0.6% מהמניות. לכן הטענה שלפיה עמידרור לא קיבל עדיין כסף היא נכונה, אבל זה לא בדיוק זהה לעבודה ללא תמורה.
כמה זמן יכול רוטשטיין להקדיש לסנט טק?
הדמות השנייה שמככבת בהקשר לסנט-טק היא של פרופ' זאב רוטשטיין שקיבל חשיפה תקשורתית רחבה בשנים האחרונות. ארבעה חודשים אחרי ש"התפטר" מתפקיד מנכ"ל הדסה, לפני שימוע, הצטרף רוטשטיין בבאוקטובר 2021 לוועדה המייעצת של חברת אימפרווייט (IMPROVATE) העוסקת בקידום שיתופי פעולה טכנולוגיים בין המגזר הפרטי לממשלות.
בנובמבר 2021 רטשטיין היה עמוס במיוחד והתמנה לנשיא ולראש הוועדה המדעית המייעצת בחברת EPM מפתחת תרופות מבוססות מולקולות ממשפחת הקנאבינואידים; ליו"ר הדירקטוריון של חברת הקנאביס הרפואי פארמוקן גלובל; וליו"ר הוועדה המייעצת של סנט-טק מדיקל. ללא ספק אדם עסוק, ועולה השאלה כמה זמן יש לו להקדיש לכל חברה.
3 צפייה בגלריה
מימין: פרופ' זאב רוטשטיין, יו"ר הוועדה המייעצת של סנט טק, ויעקב עמידרור, יו"ר נקסט ג'ן
(צילומים: אוהד צויגנברג , חיים צח)
המאפיין המשותף של EPM וחברת סנט טק
המשותף למרבית הגופים האלו הוא הצורך בגיוס כסף ממשקיעים. רק לפני כמה שבועות פרופסור רוטשטיין כיכב בקמפיין גיוס ההמונים של חברת הביומד EPM בניסיון לגייס מהציבור הון לצורך פעילות החברה. רשות ני"ע עצרה זמנית את ההנפקה מכיוון שהיה חשש שהקמפיין של EPM, שמרביתו בוצע באמצעות זמן פרסום שנרכש מקשת ומרשת בתמורה למניות EPM, מטעה משקיעים.
המשותף ל־EPM ולסנט-טק הוא הקשיים שרשות ני"ע מערימה על החברות בגלל סימני שאלה שעלו בתשקיפי החברות. קשה להתחמק מהמחשבה שפרופסור רוטשטיין, קרדיולוג מוערך ומנהל בית חולים לשעבר, מהווה פרזנטור לצורך גיוס הון לא פחות מאשר מוביל מחקר קליני.
הנשיפה הקודמת של הרשטיק לא הביאה תוצאות
הדמות הדומיננטית והמובילה בסיפור של סנט-טק ושל נקסט ג'ן היא כמובן של הרשטיק עצמו, ויש ערך לכך שרוצח מורשע, שבימי שהותו בכלא רכש כלים רבים והצליח להשתקם, גייס הוןוכוח אדם. מרבית המשקיעים בחברה הם משקיעים פרטיים, שאפשרו את תחילת הפיתוח, אך אין ביניהם שמות של קרנות השקעה מובילות שמתמחות בתחום. בעת שהותו בכלא הרשטיק יזם את הקמתה של ספקטרוסנס, שהתיימרה לפתח מכשיר נשיפה לאבחון סוגים שונים של סרטן, ונסגרה מבלי להגיע להישגים.
אז מה בדיוק בודקים? סרטן או קורונה?
בדיקת הקורונה היא בדיקת ההתכנות הראשונה של סנט-טק. אם תצליח יתכן שהחברה תצליח לפתח אבחון למחלות נוספות. אך כבר היום יש אבחון בנשיפה למחלות רבות שנגרמות על ידי חיידקים, וחברות רבות עורכות מחקרים למציאת אבחונים בהתוויות נוספות. הטכנולוגיה של אבחון מולקולות באמצעות מכשיר נשיפה ינשוף קיימת זמן רב. בכירי החברה התגאו בכתבה שהם מטרגטים סרטן מעי הגס וסרטן הלבלב, אך חשוב לציין שהפיתוח של החברה מתמקד באבחון קורונה, ושהדרך מאבחון מחלת ריאות לאבחון סרטן רחוקה מאוד.
"רמה מסחרית"? אבל איפה מתחבאים נתונים תומכים?
במהלך הכתבה נשאל הרשטיק מה היא רמת הדיוק של הבדיקה לקורונה שפיתח, וענה שלא יוכל לפרט זאת מכיוון שנתון זה לא נמסר לבורסה, אך בהחלט מדובר "ברמה מסחרית". פרופסור שפירא הוסיף שהדיוק טוב מזה של בדיקת האנטיגן. הבעיה היא שלמרות שהחברה מפתחת כבר שנתיים ערכת אבחון לקורונה היא עדיין לא פרסמה תוצאות מהותיות בתחום.
בינואר 2021 פרסמה נקסט ג'ן תוצאות ביניים של ניסוי שנערך במרכז הרפואי שמיר, שכלל כמה מאות דגימות, ומסרה במועד מאוחר יותר כי "הזיהוי על בסיס הביומרקרים אשר מופו הינו ברמת דיוק גבוהה במיוחד כאשר על פי המודלים המתמטיים המקובלים על ידי הגופים הרגולטוריים, הם עומדים על רגישות גבוהה מ־91.0% וסגוליות גבוהה מ־91.2%. בכך חצתה החברה את הרף הנדרש לבדיקה דיאגנוסטיקה בעלת יעילות מקבילה לפחות לשיטת סטנדרד הזהב הקיימת היום (PCR) לצורך הגשה לאישור רגולטורי ב־FDA".
למה נקסט ג'ן לא מפרסמת את תוצאות המדגם הגדול?
אך אותו דיווח של החברה מטעה. הנתונים שפורסמו הם על של ה"אימון" של המערכת לצורך כיול ראשוני. ויש בהם תפירה של תוצאות - מציאת המולקולות שישיגו את התוצאות הטובות ביותר על אותו מדגם. ניסוי לצורך אישור לשיווק דורש השגת תוצאות דומות על קבוצת נבדקים חדשה (לאחר שהרכב המולוקולות לצורך האבחון וספי האבחון כבר נקבעו). במאי 2021 השלימה סנט־טק בדיקה של קרוב ל־2,000 בני אדם במסגרת אותו ניסוי, אולם החברה נמנעה מפרסום נתונים לגבי רגישות וסגוליות התוצאות על המדגם הגדול יותר.
מכך ניתן לשער שהחברה לא הצליחה לשמור על התוצאות שהתקבלו בשלב האימון. בכירי החברה הבהירו כי הם עדיין לא מסרו נתונים על ניסויים שהסתיימו לאחרונה ועל אלו שנערכים כעת. ייתכן שאלו נמצאים בתשקיף שרשות ני"ע עדיין לא אישרה, אך עדיין קיים ספק רב לגבי יעילות מערכת האבחון. גם אם תאושר הבדיקה לשיווק, בגלל העלות הגבוהה של מערכת הינשוף, והעלות הנמוכה של בדיקות אנטיגן מתחרות, ספק אם יהיה שוק למכירת בדיקות אלו.
הסיבה להתעקשות הנמשכת למיזוג עם שלד בורסאי
קופת המזומנים של סנט-טק כמעט ריקה. את הפעילות בחודשים הראשונים של השנה היא ממנה באמצעות הלוואה של 4 מיליון שקל שהתקבל מנקסט ג'ן. המהלך הנכון מבחינת חברה בשלב התחלתי של פיתוח הוא פנייה לקרן השקעות שמתמחה באבחון רפואי שתשקיע בה. יהיה בכך הבעת אמון של גורם מקצועי בחברה. בפועל החברה מנסה כבר שנתיים להתמזג לתוך שלד בורסאי, מהלך שיאפשר לה בהמשך לגייס בבורסה הון נוסף ולדלל את בעלי המניות עוד יותר.
חדשות 13 הציגו את ניגוד העניינים שקיים להם כתוצאה מכך שמנכ"ל רשת הפורש, אבי בן טל, מחזיק במניות סנט-טק, אחזקה שתהווה 0.6% ממניות החברה הממוזגת אם המיזוג יושלם, והזרקור על סנט-טק הוביל לתנודות חדות מאוד במניית נקסט ג'ן. לסיפור על סנט-טק יש ערך עיתונאי, אך עדיין מדובר בחברת ביומד בשלב פיתוח התחלתי מאוד עם קופת מזומנים ריקה שמשוועת להשקעות. ועוד חשוב לזכור את התמונה הגדולה יותר, התשואה השלילית שהיתה להשקעה בחברות דומות בבורסה השראלית ב־12 השנים שחלפו.
תגובתם של הרשטיק ונקסט ג'ן לא נמסרה עד לסגירת הגיליון.
הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק
