חלום אמריקאי: גזית גלוב רוצה לבנות 2,500 דירות במיאמי
חלום אמריקאי: גזית גלוב רוצה לבנות 2,500 דירות במיאמי
החברה־הבת של גזית גלוב, גזית הורייזון, הגישה בקשה לבנות 504 דירות במגדל שתקים, בן 50 קומות. בכוונתה לבנות עוד 2,000 דירות בעיר. ברק רוזן, שנכנס יחד עם אסי טוכמאייר לשותפות בגזית גלוב לפני פחות מחודש, מקדם את התוכנית
פחות מחודש לאחר שברק רוזן ואסי טוכמאייר הפכו לשותפים של חיים כצמן בגזית גלוב, החברה מסתערת על מיאמי: גזית הורייזון, החברה־הבת של גזית גלוב שפועלת בארה"ב, רוצה לבנות 504 דירות במגדל בגובה של כ־196 מטר (50 קומות לפחות) והגישה בקשה בנושא לרשויות. גזית הורייזון פועלת על מנת לבנות את המגדל בשטח של 2 דונם שבבעלותה, ופרט לדירות הוא עתיד לכלול גם כ־1,600 מ"ר של מסחר וכן 245 מקומות חניה.
כיום עומד על השטח, שאותו רכשה גזית הורייזון ב־2017 תמורת 29.5 מיליון דולר, בניין משרדים בן שלוש קומות שנבנה ב־1971. על מנת להוציא לפועל את התוכנית יש צורך בקבלת שורה של אישורים מהרשויות המקומיות ושימוע בנושא נקבע ל־3 במרץ. כמו כן, ל"כלכליסט" נודע כי מדובר ביריית הפתיחה בכל הנוגע לתוכניות של גזית גלוב במיאמי. בכוונת החברה לבנות עוד 2,000 דירות במיאמי בשנים הקרובות.
לפי גורמים המעורים בפרטי הפעילות של גזית גלוב בארה"ב, מכירת הדירות במגדל המדובר, ככל שבנייתו תאושר, תוכל להניב לגזית הורייזון הכנסות של כ־250 מיליון דולר. יחד עם 2,000 הדירות העתידיות שבכוונתה לבנות, גזית גלוב מתכוונת להגדיל משמעותית את פעילותה בארה"ב. נכון לסוף ספטמבר 2021, היקף הנדל"ן להשקעה והנדל"ן בפיתוח של גזית הורייזון עומד על כ־2 מיליארד שקל בספרים, בדומה לשווי החברה בספרים, מה שהופך את גזית הורייזון לאחת הזרועות הקטנות של גזית גלוב, שהיקף נכסיה בספרים נכון לאותו מועד עומד על קצת יותר מ־36 מיליארד שקל.
כמו כן, בתשעת החודשים הראשונים של 2021 הניבה הפעילות בארה"ב הכנסות של 66 מיליון שקל, ירידה של 7% בהשוואה להכנסות של 71 מיליון שקל בתקופה המקבילה. ההכנסות בינואר־ספטמבר היוו 3.8% בלבד מהכנסות גזית גלוב בתקופה, שעמדו על 1.7 מיליארד שקל. הרווח התפעולי־מגזרי של גזית הורייזון עמד על 29 מיליון שקל, כמעט זהה לרווח התפעולי־מגזרי בתשעת החודשים הראשונים של 2020, שהסתכם ב־30 מיליון שקל. רווח זה היווה 2.8% מהרווח התפעולי של גזית גלוב בפרק הזמן הזה, שהסתכם בכמיליארד שקל.
בתוך כך, אתמול הושלם המיזוג של גזית גלוב עם החברה־הבת אטריום, שפועלת במזרח ומרכז אירופה (פולין, רוסיה, צ'כיה וסלובקיה). באוקטובר הגישה גזית גלוב הצעת רכש למניות שבידי הציבור (25%) בתמורה כוללת של כ־1.4 מיליארד שקל. ההצעה התקבלה והמיזוג הושלם. בכך, עלה שיעור רכיב הנדל"ן הפרטי (כלומר, הנדל"ן שמוחזק דרך חברות שבבעלותה המלאה של גזית גלוב) ל־90%, בעוד לפני העסקה הוא עמד על 55%. לפי מצגת שפרסמה גזית גלוב, המיזוג יתרום לחברה אמצעים נזילים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל ונכסים לא משועבדים בהיקף של 7 מיליארד שקל. כעת, הפורטפוליו של גזית גלוב נראה כך: 27% במרכז אירופה, 22% בישראל, 11% בארה"ב וקנדה, 11% בברזיל 10% בצפון אירופה ו־%3 במזרח אירופה.
בסוף החודש הקודם חלה תמורה משמעותית בקבוצת גזית גלוב. חברת הנדל"ן הציבורית ישראל קנדה שבשליטת רוזן וטוכמאייר הגיעה לאחזקה של 10% בחברה־האם נורסטאר, שמחזיקה ב־51% מגזית גלוב. בעקבות זאת נפגשו רוזן וכצמן, בעל השליטה בנורסטאר וגזית גלוב, לפגישה שנמשכה לילה שלם, שבסופה הסכימו שכצמן ימכור כ־11% מהמניות שלו לישראל קנדה תמורת כ־190 מיליון שקל, ובכך ירד לאחזקה של 29% בנורסטאר, בעוד ישראל קנדה, שגם אספה עוד קצת מניות בשוק, הגיעה לאחזקה של 21.6%.
בשיחת משקיעים שערך רוזן, שמכהן כמנכ"ל ישראל קנדה, שבוע לאחר מכן, הוא הבהיר שהחברה שבשליטתו תהיה שותפה של כצמן ושיש להם תוכניות גדולות לגזית גלוב. בין היתר, אמר רוזן כי במסגרת השותפות הזו הוא וכצמן יפעלו כדי למכור נכסים ברחבי העולם ולהגדיל את הפעילות בישראל, כך שהיא תוכל להגיע לנתח של 40% מכלל הפורטפוליו. מדובר על שינוי כיוון משמעותי ביחס לקו שהוביל כצמן לאורך השנים — פעילות בהיקף מצומצם יחסית בישראל לטובת התרחבות בעולם — שהביא לכך שמניית גזית גלוב לא קפצה על רכבת הראלי של מניות הנדל"ן המניב בבורסת תל אביב, שנהנו מהגאות חסרת התקדים של השוק בישראל.
שיחת הוועידה הזו גם כיכבה בבקשה שהוגשה לבית המשפט למנות נאמן למניות של נורסטאר בגזית גלוב, בטענה שהשותפות המדוברת בין ישראל קנדה לכצמן יוצרת פירמידה שעומדת בניגוד לחוק הריכוזיות. בבקשה נטען, כי ישראל קנדה וכצמן לא חתמו על הסכם בעלי מניות, כך שפורמלית אין גרעין שליטה, אולם ההתחייבויות שסיפקו במסגרת ההסכם למכירת המניות של כצמן לישראל קנדה (דוגמת ההבטחה שישראל קנדה לא תעלה לאחזקה של מעל 21.6% בנורסטאר) מקיימות גרעין שליטה בפועל, וכך נוצרת פירמידה של שלוש שכבות ציבוריות: ישראל קנדה־נורסטאר־גזית גלוב.
