המוסדיים בלמו את הגדלת השכר של מנכ"ל מ.ל.ר.ן פרויקטים פי שלושה
המוסדיים בלמו את הגדלת השכר של מנכ"ל מ.ל.ר.ן פרויקטים פי שלושה
בעלי מניות המיעוט בחברת האשראי החוץ־בנקאי מתנגדים למדיניות התגמול המבוקשת לבעל השליטה מואנד ריאן, שתהפוך אותו לבעל השכר השני בגובהו בענף. מ.ל.ר.ן דחתה את האסיפה כדי להגיע להבנות
בעל השליטה לא קיבל אשראי מהמוסדיים: חברת האשראי החוץ־בנקאי מ.ל.ר.ן פרויקטים הודיעה בשבוע שעבר כי היא דוחה את האספה הכללית שזומנה ל־17 בנובמבר, שבה היתה אמורה לעלות להצבעה מדיניות התגמול החדשה בחברה, וזאת כדי "למצות את השיח עם בעלי המניות והגופים המייעצים".
בעל השליטה ומנכ"ל מ.ל.ר.ן, שהונפקה השנה ועוסקת באשראי לעסקים קטנים ובינוניים, עם התמחות במגזר הערבי־ישראלי, הוא מואנד ריאן (52.6%). עלות שכרו ב־2020, כתשלום דמי ניהול, הסתכמה ב־1.8 מיליון שקל. במדיניות התגמול הקיימת עלות שכר המנכ"ל אמורה להסתכם בעד 184 אלף שקל בחודש או 2.2 מיליון שקל לשנה.
במסגרת המדיניות החדשה ביקשה מ.ל.ר.ן לאשר למנכ"ל מענק על בסיס רווח, מענק חד־פעמי, מענק שימור ותגמול הוני. המענק על בסיס רווח עשוי להגיע ל־6 משכורות בשנה, כלומר עד 1.1 מיליון שקל, וכדי לזכות בו חייב הרווח הנקי של החברה להיות גבוה מ־5 מיליון שקל בשנה. הרווח הנקי של החברה בשנה שעברה עמד על 17 מיליון שקל. עם זאת, מדיניות התגמול החדשה קובעת כי גם במקרה שהחברה לא תעמוד בסף הרווח, יוכל רואן ליהנות ממענק שדומה במהותו למענק השנתי הרגיל, וזאת על פי שיקול דעתה של ועדת התגמול של מ.ל.ר.ן.
חוץ מהמענק השנתי, הרי שבנסיבות מיוחדות כמו השלמת פרויקט חד־פעמי, שינוי מבנה והשלמת עסקה חריגה, רשאית ועדת התגמול לתת לו מענק חד־פעמי נוסף של עד שתי משכורות חודשיות. בנוסף, במסגרת השימור יהיה ריאן זכאי בשלוש השנים הקרובות למענק שימור חד־פעמי של עד שלוש משכורות.
פרט למענקים, החברה מבקשת להעניק לריאן תגמול הוני של עד 10 משכורות, כלומר 1.84 מיליון שקל. מדובר באופציות שיבשילו על פני שלוש שנים, כשמחירן יהיה מחיר המניה ביום לפני הענקתן, או הממוצע של מחיר המניה ב־30 ימי המסחר שקדמו להענקה. כלומר, האופציות שיוענקו למנכ"ל יימצאו בתוך הכסף. בהתאם לשינויים במדיניות התגמול, שיעור הדילול המקסימלי של בעלי מניות החברה לנוכח התגמול ההוני עשוי להגיע עד 9% (לעומת 5% במדיניות הקודמת). כמו כן, היחס בין הרכיב המשתנה לרכיב הגבוה יגדל מ־60% ל־70%. לפיכך, עלות שכרו השנתית המקסימלית של ריאן אמורה להסתכם ב־5.3 מיליון שקל.
אם בסופו של דבר ישתכנעו המוסדיים להצביע בעד חבילת השכר המבוקשת, ייהפך ריאן לבעל עלות השכר השנייה בגובהה בענף האשראי החוץ־בנקאי, אחרי עדי צים, מנכ"ל אס.אר אקורד, עם עלות שכר של 6.8 מיליון שקל. אמנם, מ.ל.ר.ן נהנתה עד כה השנה מהגאות בענף שלה, אך גם לאחר שמנייתה עלתה ב־46% מינואר היא נסחרת רק בשווי של 471 מיליון שקל — שווי שממקם אותה כחברת האשראי החוץ־בנקאי השביעית בגודלה בשוק ההון.
בשבועות האחרונים התקיימו מפגשים בין המוסדיים לנציגי מ.ל.ר.ן, והמחלוקת בין בעלי מניות המיעוט, שמחזיקים ב־35%, לבין החברה נגעה בעיקר למספר המשכורות המובטחות לריאן במסגרת התגמול ההוני, ולתנאי הסף הנמוכים למענק השנתי.
המוסדיים הגדולים במ.ל.ר.ן הם בנק דיסקונט, שבחודש שעבר הגדיל אחזקתו ל־13%, ובית ההשקעות מור עם 8.16%. למרות האחזקה המשמעותית, דיסקונט אינו שותף כרגע לדיונים עם הנהלת החברה בנוגע לתנאי התגמול.
