הציבור בישראל נהר ל־S&P 500, ופספס את הראלי במדד המניות המקומי היחיד שהכה אותו
הציבור בישראל נהר ל־S&P 500, ופספס את הראלי במדד המניות המקומי היחיד שהכה אותו
מדד ת"א־נפט וגז, שמקבל רוח גבית מחברות האנרגיה שפועלות בעיקר במאגרי גז מניבים בים התיכון, הניב יותר מ־113% בחמש השנים האחרונות. זאת לעומת מדד הדגל האמריקאי, שהפך לחביב המשקיעים בארץ, שהניב 92% באותה תקופה. היקף ההשקעה של הציבור הרחב בת"א־נפט וגז מינורי
בשנתיים האחרונות הלהיט הגדול בקרב הציבור הישראלי, בכל הנוגע לשוק ההון וההשקעות, הוא ההשקעה במדד הדגל האמריקאי — S&P 500, שכולל את החברות הגדולות ביותר בארה"ב שגם מציגות רווחים.
למעשה, הנהירה של הישראלים היא כה משמעותית עד שנכון להיום, כ־8% מהנכסים המנוהלים באופן עוקב בחיסכון לטווח ארוך (קרנות השתלמות, קופות גמל, וגמל להשקעה וקרנות פנסיה) מנוהלים במוצרים עוקבי מדד הדגל האמריקאי. מדובר על סכום כולל של כ־134 מיליארד שקל. לשם השוואה, בסוף 2021 היקף הנכסים המדובר עמד על 6 מיליארד שקל, שהיוו 0.5% מכלל הנכסים בלבד.
הישראלים נהרו להשקעה במדד הדגל האמריקאי בשל כמה סיבות. בתחילה היתה זו ההפיכה המשטרית שהחלה לקדם הממשלה הנוכחית בתחילת 2023, שהפכה את שוק ההון המקומי לכזה שסימן שאלה סיכוני ניצב מעל לראשו. לאחר מכן, באוקטובר, פרצה המלחמה, ומפלס הסיכון זינק באחת.
בתווך ניצבו התשואות העדיפות שהניב השוק האמריקאי על זה הישראלי, בעיקר בשל הדומיננטיות של מניות ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואות מסחררות, בין היתר על רקע מהפכת הבינה המלאכותית. התשואות העדיפות האלו נמשכות גם כיום. כך, מתחילת השנה הניב מדד S&P 500 תשואה של 23%, תוך שהוא קובע קרוב ל־50 שיאים במהלך השנה, בעוד מדד הדגל הישראלי, ת"א־35, הניב 15.8%, תוך שהוא מגיע לשיא של כל הזמנים, ומדד ת"א־125, שנחשב למדד המייצג של הבורסה, הניב תשואה של 14.1%.
מעבר לכך, ההשקעה במדד מניות רחב כמו S&P 500 באמצעים פסיביים (קרנות מחקות, קרנות סל, ובחו"ל — ETF) הפכה למאוד פופולרית בשנים האחרונות בכל העולם, בין היתר בשל דמי הניהול הנמוכים יותר שגובות הקרנות הפסיביות, וכן בשל ההבנה, מבוססת הנתונים, שאת המדד קשה להכות לאורך זמן, מה שהופך את ההשקעה הפסיבית במדד רחב לאפשרות השקעה נוחה עבור הציבור הרחב, ולא רק עבורו.
זאת בוודאי אם מסתכלים על השקעה לטווח ארוך, וזאת מתוך הנחה, מבוססת סטטיסטיקה, שלאורך זמן שוק המניות נע בעיקר למעלה ומניב תשואה חיובית, גם בהינתן משברים וקריסות.
לפי נתונים של חברת הדירוג S&P Global, בטווח של 10 שנים רק 15% מקרנות ההשקעה הצליחו להכות את הביצועים של S&P 500. בטווח של שלוש שנים מדובר על כמעט אותו שיעור של קרנות (14%), ובטווח של חמש שנים רק 23% מהקרנות הצליחו להכות את המדד. סביר להניח שמדובר בקרנות שפתוחות בעיקר למשקיעים כשירים בעלי הון עצמי ונזילות גבוהה, כלומר קרנות שאינן נגישות בהכרח לציבור הרחב, וכאלו שגובות דמי ניהול גבוהים.
אולם בבורסת תל אביב ישנו מדד מנייתי אחד שהצליח להכות את הביצועים של מדד S&P 500 לאורך זמן. מדובר על מדד ת"א־נפט וגז, שכולל כיום 11 מניות בשווי שוק כולל של כ־49 מיליארד שקל, והניב תשואה של 113.2% בחמש השנים האחרונות, בעוד מדד הדגל האמריקאי הניב תשואה של 92% - הרבה מעל התשואה של מדד ת"א־35, שעמדה על 32.6%, ושל מדד ת"א־125, שהניב תשואה של 39.1%.
לפי יניב פגוט, סמנכ"ל ומנהל מחלקת המסחר בבורסה בתל אביב, העלייה במדד הישראלי נובעת בעיקר משינוי תפיסה גלובלי ביחס לדלקים הפוסיליים, והתנודתיות הרבה שבו: "בשנים האחרונות היתה נטייה להספיד את שוק הדלקים הפוסיליים. משקיעים בעולם, וגם בישראל, הודיעו על כוונתם להפסיק להשקיע במניות של דלקים מזהמים. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא התנודתיות במחירי הדלקים שראינו בשנים האחרונות. מדד הנפט והגז הוא בעצם נגזרת של מחיר הגז והנפט. בשנים האחרונות ראינו תנודתיות רבה במחירים אלה, ומחיר חבית נפט בשלב מסוים התקרב ל־0 דולר לחבית וזינק עד 100 דולר לחבית". אך בשנים האחרונות, לפי פגוט, "המטוטלת זזה לצד השני. ההתפכחות הזו הובילה לעלייה בביצועים של החברות — וגם במדד.
"המלחמה באוקראינה שהזניקה את מחירי הגז והנפט לאור הפסקת יבוא הגז מרוסיה למדינות אירופה, והמעבר האיטי מהצפוי לאנרגיות מתחדשות, שינו את הסנטימנט ביחס למניות הדלקים הפוסיליים. כמו כן, העולם נכנס למחזור צמיחה גבוה שמחייב עוד אנרגיה. לשינויים אלו צריך להוסיף את זה שהמעבר לאנרגיות מתחדשות מתרחש לאט מהצפוי ופתאום הבינו שהפרידה מדלקים פוסיליים לא תהיה מחר בבוקר. נכון שצריך לקדם פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, אבל זה לא אומר שאפשר להוריד את התלות בנפט וגז כל כך מהר. כל ההתפכחות הובילה לריבאונד בביצועים של המדד".
חרף התשואה הגבוהה במדד הישראלי, הציבור הישראלי כמעט ולא משקיע בו. נכון להיום, יש שתי קרנות מחקות של המדד הישראלי (קסם נפט גז ותכלית נפט־גז), שהשווי המצרפי שלהן הוא 203 מיליון שקל בלבד. גם העליות במדד נובעות בעיקר מעליות בשווי החברות המוחזקות בו, ולא בכניסה של כסף חדש למדד הישראלי.
מדד ת"א־נפט וגז הישראלי עקף גם את XLE, קרן הסל האמריקאית שעוקבת אחרי מדד האנרגיה האמריקאי, שהניבה בחמש השנים האחרונות קצת יותר מ־49%, פחות ממחצית התשואה של מדד ת"א־נפט וגז. לפי פגוט, ההסבר לזה הוא שמדד ת"א־נפט וגז נשען בעיקר על מאגרי הגז הקיימים שבחופי ישראל - נכסים מניבים שכבר הפכו לרווחיים. מנגד, במדד האמריקאי נכללים עסקים נוספים, בהם צנרות ההולכה והשינוע של הדלקים וחברות קידוחי גז ונפט. "המדד אצלנו מבוסס בעיקרו על המאגרים שבחופי הים, עם חוזי מכירה חתומים, ומעט על הפעילות של נאוויטס". בעיני פגוט, מיעוט ההשקעה במדד משקף בעיה גדולה יותר בשוק ההון הישראלי, שבה הציבור לא נחשף למדדים מסוג זה, שיכולים להניב תשואה משמעותית.
לפי חן הרצוג, הכלכלן הראשי בפירמת BDO: "העליות במדד נפט וגז הישראלי משקפות את היציבות שבו, וגם את קצב התגליות בשנים האחרונות. בשנים האחרונות מאגרי תמר ולווייתן העלו את התחזיות לכמות הגז במאגרים. כמו כן, אנרג'יאן מצאו את תגלית קטלן הכוללת כמה עשרות BCM שטרם החלה להפיק. כלומר, בשנים האחרונות קצב יתרות הגז גובר על קצב המכירות. סיבה נוספת היא הגדלת היתרי הייצוא שהובילה לעלייה ברווחיות של חברות הגז בישראל - מחירי הגז בייצוא גבוהים מבשוק המקומי, ולכן ככל שהחברות מייצאות יותר הרווח שלהן גדל".
המניה הבולטת ביותר בחמש השנים האחרונות היא זו של נאוויטס פטרוליום, שבראשה עומד היו"ר והמייסד גדעון תדמור, שהניבה 328% בתקופה זו, וכיום, 9 שנים לאחר הקמתה, היא נסחרת לפי שווי של 5.7 מיליארד שקל. הזינוק של נאוויטס התרחש על רקע התוצאות החיוביות שלה בשנים האחרונות. כך, למשל, בינואר-יוני 2024 ההכנסות של נאוויטס עמדו על 42.7 מיליון דולר והרווח הנקי עמד על 15.3 מיליון דולר לעומת הכנסות של 42.4 מיליון דולר בתקופה המקבילה ורווח נקי של 10.2 מיליון דולר.
בנאוויטס מתמקדים ברכישת נכסי גז ונפט מוכחים, שאת פיתוחם היא מקדמת עד להפקה. אומנם התשואה לפרויקטים כאלו נמוכה יותר לעומת תגלית גז חדשה — אך הסיכון נמוך בהרבה. הסיבה: רק 20%-15% מקידוחי החיפוש שנעשים אכן מובילים לתגליות מסחריות של גז.
אומנם נאוויטס מובילה בתשואה בתחום, אך שווי השוק שלה הוא רק הרביעי בגודלו. מעליה נמצאות קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה (8 מיליארד שקל); אנרג'יאן (8.9 מיליארד שקל) היוונית־בריטית שרכשה את מאגרי כריש־תנין ולאחר מכן נרשמה למסחר גם בת"א; וניו־מד אנרג'י (13 מיליארד שקל), החברה־הבת של קבוצת דלק שמחזיקה במאגר הגז הטבעי הגדול בישראל, לווייתן, ומי שמכרה את כריש־תנין לאנרג'יאן.
