בדיקההקרנות המחקות צוברות נפח אך האקטיביות עוקפות בתשואה
בדיקה
הקרנות המחקות צוברות נפח אך האקטיביות עוקפות בתשואה
בקצב הנוכחי צפוי בתוך 3 שנים איזון בין סכומי הכסף המנוהלים בקרנות הפסיביות ובקרנות הגמישות, ולמרות שיקול הדעת המוגבל שיש למנהל ההשקעות בקרנות עוקבות המדדים - הציבור נוהר אליהן. השותף הוותיק של וורן באפט לא חושב שזו הדרך הנכונה
"יש חבורה חדשה של קיסרים, והם האנשים שמצביעים על המניות שייכללו בקרנות האינדקס", כך קבע ביום רביעי האחרון צ'ארלי מאנגר (Charlie Munger), בהתייחס להון האדיר שמנוהל בקרנות מחקות המדד בשוקי המניות והאג"ח בעולם. מאנגר (98) הוא שותפו הוותיק של איל ההון וורן באפט, והצלחתם בהשקעות היא שהפכה את החברה שלהם, ברקשייר האת'וויי, לאחת הגדולות בשוק האמריקאי עם שווי של 700 מיליארד דולר, והביאה את הונו של באפט לסכום המוערך ב־114 מיליארד דולר.
למרות ההצלחה של באפט, הרי שבשני העשורים האחרונים מרבית ההשקעות בשוק ההון נעשות דרך מוצרים מחקי מדדים. למנהלי מוצרים עוקבים אלה אין שיקול דעת מהותי, למעט לוודא שהמוצר יניב תשואה דומה בצורה העקבית ביותר אחרי מדד המניות או האג"ח. דמי הניהול במוצרים אלה נמוכים מאלה הנגבים במוצרים בניהול אקטיבי של מנהלי השקעות, והם מועדפים מתוך הכרה שמרבית מנהלי ההשקעות לא יציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מאלה שיעשו המדדים.
החברה הגדולה בעולם למוצרים עוקבים היא בלאקרוק (BlackRock), בהובלת לארי פינק, שמנהלת 10 טריליון דולר בעולם - 2 מיליארד שקל מתוכם בישראל. בתגובה לצמיחה בנכסי בלאקרוק אמר מאנגר: "אני חושב שהעולם שייך ללארי פינק, אבל לא בטוח שאני רוצה שהוא יהיה הקיסר שלי".
המצב בישראל אינו שונה משאר העולם. שוק קרנות הנאמנות מורכב מכאלה המנוהלות אקטיבית לצד קרנות שעוקבות באופן פסיבי אחרי מדדים, שכוללות קרנות סל וקרנות מחקות. שוק קרנות הנאמנות מנהל כיום קרוב ל־400 מיליארד שקל, לאחר שצמח בכ־70 מיליארד שקל ב־2021, ובשנים האחרונות גדל שיעור הנכסים המנוהלים בקרנות הפסיביות כמעט באופן עקבי על חשבון האקטיביות. נכון לחודש הנוכחי, 44% מההון המנוהל בענף נמצאים בקרנות הפסיביות לעומת 56% באקטיביות. לפני שלוש שנים עמד חלקן של הפסיביות על 38% לעומת 62% באקטיביות - כלומר, קצב הקיטון השנתי של הנתח האקטיבי לעומת הפסיבי נאמד ב־2%, ובתוך שלוש שנים שני הרכיבים צפויים להשתוות.
הסיבה למגמה הזו נעוצה בביצועי שני האפיקים. על השאלה אם מנהלי ההשקעות בישראל יכולים להכות את המדד, אפשר לענות באמצעות בחינת תוצאות הקרנות בקטגוריית הקרנות הגמישות, שנהוג לראות בהן את החלון שמצביע על יכולות הניהול של בית ההשקעות. זאת מאחר שהן מעניקות חופש מוחלט כמעט למנהל ההשקעות, ללא התחייבות למדיניות ניהול כלשהי שמגבילה אותו לחשיפה מסוימת במניות או באג"ח.
קטגוריית הגמישות כוללת היום 47 קרנות נאמנות, שהסכום המצרפי שהן מנהלות הוא כמעט 5 מיליארד שקל. הגדולה בהן היא קרן מור גמישה, שמנהלת 930 מיליון שקל, ל־39 מהן יש ותק ניהול של יותר משנה, ל־27 ותק של יותר מ־3 שנים ו־16 קרנות בלבד הן בעלות ותק של יותר מ־5 שנים.
מבדיקת התשואה של הקרנות הגמישות ב־12 החודשים האחרונים עולה כי הן השיאו תשואה ממוצעת של 13%, חצי מהתשואה שהניב מדד הייחוס ת"א־125, שעלה בתקופה זו ב־26.4%. שש קרנות השיאו תשואה עודפת על פני המדד (הראל איתן, פרופאונד גמישה, אנליסט גמישה, אנליסט השקעות, פסגות גמישה וילין לפידות גמישה) לעומת 33 שהשיאו תשואה נמוכה יותר. שש קרנות אף השיאו תשואה שלילית. שלוש קרנות בלבד השיגו את התשואה תוך הצגת סטיית תקן קטנה יותר, אנליסט גמישה, פסגות גמישה וילין לפידות גמישה. סטיית תקן היא הסימן לסיכון בענף ההשקעות, וככל שהסטייה נמוכה יותר, הקרן נחשבת בטוחה יותר. כאשר מנהל קרן משיא תשואה גבוהה יותר ממדד הייחוס תוך הצגת סטייה נמוכה יותר - הדבר מעיד על הערך המוסף בניהול ההשקעות שלו, שהביא לעלייה בתשואה תוך ירידה בסיכון.
2 צפייה בגלריה
מימין: אסף אלדר, מנכ"ל ניהול קרנות הנאמנות בילין לפידות, ורפי ניב, מנכ"ל מיטב תכלית קרנות נאמנות
(צילומים: רמי זרנגר, אוראל כהן)
כאשר מרחיבים את טווח הבדיקה לשלוש שנים, משתפרות התוצאות של הקרנות הגמישות. בטווח זה התשואה הממוצעת של הקטגוריה עמדה על 55.5% לעומת מדד ת"א־125 שעלה ב־46%. מתוך 29 קרנות, 20 קרנות ניצחו את המדד לעומת תשע שהשיגו תשואה נמוכה ממנו. 15 מהקרנות שניצחו את המדד הצליחו לעשות זאת תוך הצגת סטיית תקן נמוכה מזו של המדד. הקרנות המובילות בתשואה ובסטיית התקן הנמוכה הן מיטב סקיי השקעות, פוקוס גמישה, מגדל גמישה וילין לפידות - הקרן השנייה בגודלה בקטגוריה, עם הון מנוהל בהיקף של חצי מיליארד שקל.
ב־12 החודשים האחרונים התשואה הממוצעת של הקרנות הגמישות עמדה על 13%, בעוד ת"א־125 הניב 26.4%. בשלוש שנים, הקרנות הניבו 55.5% לעומת 46% שהניב המדד
אסף אלדר, מנהל ההשקעות של קרנות הנאמנות בילין לפידות, אומר כי השיפור בביצועי הקרנות בטווח הארוך נובע מכך שחלק ממנהלי הקרנות בוחרים למזג קרנות חלשות לאורך השנים עם קרנות אחרות וכך "להעלים אותן" מהסטטיסטיקה. לשאלה אם הוא, כמנהל השקעות, יכול להכות את המדד בכל תקופה הוא השיב: "כנראה שלא. 2021 היתה שנה עם ביצועים גבוהים מאוד בשוק המניות, וחשיפת הקרנות הגמישות אינה 100% למניות, ועל כן הן אינן יכולות בשנה כזו להכות את המדד (ממוצע החשיפה למניות של הקרנות הגמישות עומד על 66% - א"ע). המטרה היא להתברג גבוה בין המתחרים לאורך זמן ובהתאם לשוק. מנהל קרן שמצליח להציג תשואה גבוהה לאורך זמן ייהנה מהון קבוע בקרן. חלק מהקרנות בתעשייה מתנהגות כמו אקורדיון - מתנפחות ומתכווצות מדי כמה חודשים, בעקבות התוצאות שלהן. זה אומר, למעשה, שהלקוח לא עושה כסף בקרנות הללו, כי הוא נכנס בתקופה שבה הקרן מוצלחת ויוצא כשהיא מפסידה. אני רוצה להאמין שהקרן שלנו אינה אקורדיון".
למרות הצמיחה בהיקף ההון המנוהל בקרנות העוקבות, על חשבון המנוהלות אקטיבית, יש בענף מנהלי השקעות שהניבו לחוסכים תשואה עודפת על המדדים, תוך הקטנת סיכון ההשקעה בטווח הארוך ובטווח הקצר. אולם, באופן כולל כדאי לבדוק שקרן הנאמנות היא בעלת ותק ארוך, דבר שמצביע על כך שהיא שורדת לאורך זמן.
