ניתוחהירידות בת"א מלמדות: המשקיעים מתחילים להפנים את גודל האירוע
ניתוח
הירידות בת"א מלמדות: המשקיעים מתחילים להפנים את גודל האירוע
המדדים בבורסה צנחו אתמול, בהובלת הנדל"ן והבנקים. חרף זאת, בחדרי המסחר אומרים שההיסטריה של המשקיעים עוד לא הגיעה לרמה של תחילת הקורונה. הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון: "גברו הסיכויים להורדת ריבית חדה בטווח הקצר, כדי לסייע לעסקים ומשקי הבית"
בשבוע שעבר נראה היה שתגובת השווקים בישראל לפתיחת המלחמה בדרום מתונה למדי, למעט ירידות חדות שהיו ביום ראשון. אולם כעת נראה שהמשקיעים מפנימים את גודל האירוע.
אתמול נרשמו ירידות שערים חדות בבורסה בת"א. מדד ת"א־35 ירד ב־3.6%, ובכך השלים ירידה של כ־10% מפרוץ המלחמה. הירידות בלטו במניות הנדל"ן, כשמדד הנדל"ן איבד 4.4%, וכ־12% מתחילת המלחמה, ומדד הביטוח צנח ב־4.9%, בשל החשיפה הגדולה של סקטור הביטוח לשוק ההון. ירידה דומה נרשמה במדד הבנקים, שנחשבים למייצגים את החוסן של הכלכלה. המדד הזה ירד בשיעור החד ביותר מפרוץ המלחמה – 15.6%.
פעילים בשוק ההון מציינים כי על אף ירידות השערים החדות, לא מורגשת עדיין פאניקה או מכירה מסיבית של ניירות ערך. גורם באחד מחדרי המסחר אמר כי "הפעילים ניצלו את חופשת סוף השבוע כדי לעכל את אירועי השבוע האחרון, ולא חזרו יותר אופטימיים לאור ההתפתחויות. הם הבינו שאנחנו הולכים לאירוע מורכב יותר, מה שמביא לירידות שערים. אולם לצד זאת עדיין לא מורגשת היסטריה כפי שהיתה בימי הקורונה הראשונים, שהתאפיינו במכירות מסיביות של סחורה".
עוד מציינים בשוק ההון כי בסוף השבוע האחרון נרשמו ירידות שערים גם בוול סטריט בכלל ובמניות ישראליות בפרט, מה שהוסיף לאווירה השלילית אתמול בשוק המקומי. כמו כן, חשוב להזכיר כי ביום ראשון המשקיעים הזרים אינם פעילים, ולכן חשוב לעקוב בימים הקרובים אחרי התנודות בשווקים. גם בשבוע שעבר ביום ראשון נרשמו ירידות שערים חדות, שהתמתנו בימים שלאחר מכן, ויהיה מעניין לראות האם יקרה כך גם השבוע, או שיהיה שינוי בסנטימנט של הזרים, מה שעלול להחריף את ירידות השערים.
מדד הפחד זינק
תמונת הראי, לעומת זאת, היתה במדד VTA 35, הנקרא מדד הפחד, שזינק אתמול ב־7.8% והשלים זינוק של יותר מ־100% מאז פרוץ המלחמה. מדד זה משקף את סטיות התקן על האופציות למדד ת"א־35, ועלייה בו משקפת את התנודתיות וחוסר הוודאות לגבי השוק.
מדד נוסף שמשקף את העלייה ברמת הסיכון של השוק המקומי הוא ה־CDS. מדד זה נותן ביטוי לסיכוי למקרה שישראל תקלע לחדלות פירעון ולא תוכל לשרת את החוב (המדד מגלם את מחיר חוזי הביטוח מפני תרחיש של חדלות פירעון). משמעות המדד היא שככל שה־CDS עולה, הסיכון של המדינה עולה. מאז פרוץ המלחמה זינק מדד זה ביותר מ־80% לרמה של 107 נקודות. חשוב לציין כי על אף העלייה החדה, אין זה אומר שקיים סיכוי גבוה שישראל לא תעמוד בתשלומי החוב, בעיקר לאור נתוני היחס חוב־תוצר והגירעון הטובים שהיו לישראל ערב המלחמה. לשם השוואה, במשבר הפיננסי של 2008 עמדה רמת ה־CDS של ישראל על כ־250 נקודות.
בבנק הפועלים מתייחסים לעלייה בפרמיית הסיכון של ישראל שמתבטאת באג"ח הדולריות וכותבים בסקירתם השבועית: "פרמיית הסיכון של מדינת ישראל, כפי שמשתקפת במחירי איגרות החוב הדולריות של ישראל, עלתה. פער התשואות בין האג"ח של ישראל לזו של ארה"ב עלה בכ־50 נקודות בסיס... אנו רואים תופעה קצת מפתיעה באיגרות החוב השקליות ‑ התשואות ארוכות הטווח דווקא ירדו. התפתחות זו מפתיעה... גם לאור הצפי שהגירעון התקציבי יגדל באופן ניכר".
ירידות מתונות בשוק האג"ח
בשוק האג"ח אומנם נרשמו אתמול ירידות שערים מתונות, בשיעור של עד 1.4%. התגובה המתונה בשוק האג"ח מתחילת המלחמה מפתיעה לכאורה, היות שהצפי הוא שהמלחמה תביא לעלייה משמעותית בגירעון, שתאלץ את המדינה להגדיל את גיוסי האג"ח שלה.
בשוק מסבירים שהתגובה המתונה יחסית נובעת מהערכה כי בנק ישראל יבצע הורדות ריבית בשל המלחמה, שיביאו לירידה בתשואות. "גברו הסיכויים להורדת ריבית חדה בטווח הקצר, אולי אפילו עוד לפני החלטת הריבית הצפויה בשבוע הבא", כותב הכלכלן יונתן כץ מלידר שוקי הון. "זאת במטרה להקל על הסקטור העסקי ומשקי הבית. לא ברור האם בנק ישראל ימתין לראות את התבהרות המצב", הוא מוסיף.
באשר לדולר, אתמול לא התקיים מסחר, והוא נותר עדיין על שער יציג של 3.95 שקלים, אך החוזים במסחר הרציף משקפים שער של 3.98 שקלים לדולר, כך שהוא מתקרב כבר לרף הפסיכולוגי של 4 שקלים. "מאז השקת התוכנית (של בנק ישראל למכירת מט"ח — ע"א) שער השקל אופיין בתנודתיות נמוכה מאוד סביב רמה של 3.95 שקלים לדולר, דבר שמרמז שבנק ישראל היה אקטיבי ברכישות. ההערכה הרווחת בשוק היא שזרים היו מעורבים במכירת שקלים", מציינים בבנק הפועלים בסקירתם.
בהפועלים שומרים על אופטימיות זהירה בנוגע לשער הדולר, ומציינים כי 30 מיליארד דולר שבנק ישראל הקציבו להזרמה לשוק הם סכום גבוה, שאמור להספיק לייצב את שער החליפין גם במקרה שהמלחמה תימשך מספר חודשים. "מכירת מט"ח היא צעד שבנקים מרכזיים לא ששים להשתמש בו, כי היא עשויה לאותת על מצוקה, ובמקרים מסוימים אף להשיג את התוצאה ההפוכה. בישראל המצב שונה משתי סיבות: יתרות המט"ח הן חריגות בגודלן, ולישראל יש עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים", מציינים בבנק.
אולם ההתנהלות הנוכחית בבורסה מתייחסת לתרחיש הנוכחי של מלחמה משמעותית מול עזה. באם ניקלע לתרחיש קשה יותר של חזית בצפון, סביר שהירידות שראינו מתחילת המלחמה יהיו רק הפתיח למה שיהיה צפוי בשווקים. הבעיה היא שאף אחד, ובטח לא הפעילים בשוק ההון, לא יודע להעריך מה ההסתברות להחרפה שכזו בלחימה.
