סגור
יאיר אבידן ו חדוה בר
אבידן ובר. הדירקטוריון מתגמל, כס היו"ר אף יותר (צילומים: יריב כץ)

בלעדי
יאיר אבידן נגד חדוה בר: האם היו"ר הבא של פועלים יגיע מהפיקוח על הבנקים?

יאיר אבידן הגיש מועמדות לדירקטוריון ורואיין על ידי הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה. אם יאושר, הוא עשוי להתמודד על מקום בדירקטוריון, ואף על ראשותו, מול עוד מפקחת על הבנקים לשעבר, חדוה בר 

תפקיד דירקטור בבנק ממשיך לקרוץ לרגולטורים לשעבר. לכלכליסט נודע כי יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, הגיש לוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה מועמדות לדירקטוריון בנק הפועלים.
המועמדות של אבידן עשויה להוביל לאירוע לא שגרתי, שבו מתמודדים שני מפקחים על הבנקים לשעבר על תפקיד דירקטור, או יותר נכון יו"ר, בבנק גדול. המועמדת השנייה היא כמובן חדוה בר.
אם אחד מהם יצליח להתיישב על כס היו"ר, הרי שהפועלים יונהג על ידי שני רגולטורים לשעבר, שכן בחודש שעבר נבחר ידין ענתבי, לשעבר המפקח על הביטוח, לתפקיד המנכ"ל במקום דב קוטלר. ענתבי יכנס לתפקיד באוגוסט.
אבידן התראיין לאחרונה לוועדה שבראשות השופטת בדימוס צילה צפת. אם ייכלל ברשימת המומלצים של הוועדה, שהיא בפועל רשימת המועמדים הסופית, הוא יצטרך לעבור משוכה נוספת של בחירתו לדירקטור ע"י אספת בעלי המניות של הבנק.
אם אבידן ייבחר כדירקטור, הוא צפוי להתמודד על תפקיד היו"ר. אבידן כיהן במשך שלוש שנים כמפקח על הבנקים ועזב את תפקידו ביוני בשנה שעברה, כך שלאחרונה הסתיימה תקופת צינון של שנה אליה הוא מחויב. בשנה שעברה התמנה כדירקטור בחברת הפינטק נימה, וכן הוא מכהן כיו"ר הוועדה המייעצת וראש פורום עמיתים במרכז הסביבה, חברה ומימשל באוניברסיטת רייכמן. אבידן מגיע מהמערכת הבנקאית. לפני תפקידו כמפקח על הבנקים, הוא כיהן, בין היתר, כמנהל הסיכונים הראשי של דיסקונט, ויו"ר החברה־הבת בנק מרכנתיל.
בעוד חצי שנה צפוי לעזוב את הבנק היו"ר הנוכחי ראובן קרופיק, שיסיים קדנציה של 9 שנים כדירקטור בבנק (משך הזמן המקסימלי בו ניתן לכהן כדירקטור בבנק ללא גרעין שליטה).

בר ניסתה להיבחר לדיסקונט והסירה מועמדות

כאמור, בימים אלה בוחנת הועדה לבחירת דירקטורים בבנק הפועלים מועמדים לתפקיד דירקטור. אם אבידן אכן ייבחר לרשימה הסופית הוא עשוי למצוא עצמו מתמודד מול קודמתו בתפקיד המפקח על הבנקים, ד"ר חדוה בר. כפי שפורסם לאחרונה בכלכליסט מנסה גם היא להיבחר לתפקיד דירקטור בבנק. בר ניסתה בעבר להיבחר לתפקיד דירקטורית בבנק דיסקונט, אך נאלצה להסיר את מועמדותה לאור ניגוד עניינים לכאורה, שכן אחיה יאיר ברטוב מכהן כדח"צ בכלל החזקות, החברה־האם של כלל ביטוח, שהיא בעלת מניות מהותית בבנק (6.9%), ולפי כללי הבנקאות מדובר בקירבה בעייתית. כלל ביטוח היא גם בעלת מניות מהותית בבנק הפועלים (7%).
אולם לפי הערכות אם בר תיבחר כדירקטורית בבנק הפועלים, צפוי ברטוב לעזוב את תפקידו בקבוצת כלל עבור אחותו, שגם היא ככל הנראה תתמודד על תפקיד היו"ר.
במסגרת סבב הבחירות השנתי לדירקטוריון, באספה הקרובה של בנק הפועלים, שהמועד לה טרם נקבע, ייבחרו שלושה דירקטורים: דירקטור רגיל, ועוד שני דירקטורים העומדים בכללי הדח"צ של בנק ישראל, כך שלא בטוח שבר תתמודד ישירות מול אבידן באותה קטגוריה. בסבב הקרוב צפויים להתמודד, בין היתר, רונית שוורץ ויואל מינץ, המכהנים כיום כדירקטורים, ומתמודדים לקדנציה נוספת.
ברוב המקרים דירקטורים מכהנים בבנקים נבחרים לקדנציה נוספת, כך שסביר שייכנס רק דירקטור אחד חדש לבנק בסבב הבחירות הנוכחי. כאמור, בתחילת השנה הבאה יבחר הדירקטוריון בהרכבו החדש יו"ר במקום קרופיק. בנוסף לאבידן ובר הנחשבים מועמדים פוטנציאליים לתפקיד, בתוך הדירקטוריון יש כמה מועמדים אפשריים, בהם ד"ר דוד צביליחובסקי, המגיע מתחום האקדמיה, מכהן כדירקטור קרוב לחמש שנים, ומחזיק בתפקיד יו"ר הוועדה לניהול סיכונים בדירקטוריון. מועמד אפשרי נוסף הוא ישראל טראו, שכיהן בעבר כמנכ"ל בנק אגוד, ומכהן כדירקטור בבנק קרוב לארבע שנים.

רוב הרגולטורים לא נבחרו לדירקטוריונים

אבידן ובר מצטרפים לרשימה ארוכה יחסית של רגולטורים לשעבר שניסו להיבחר כדירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה. ברוב מקרי העבר הרגולטורים נכשלו בכך ולא זכו להיבחר על ידי בעלי המניות, שהם בעיקר המשקיעים המוסדיים הישראליים והמשקיעים הזרים. כך, המפקח על הבנקים לשעבר דודו זקן ניסה בשנת 2016 להתמודד על תפקיד דירקטור בבנק דיסקונט, ללא הצלחה. כך גם דורית סלינגר, לשעבר יו"ר רשות שוק ההון, שניסתה לפני ארבע שנים להתמודד על תפקיד דירקטורית בבנק לאומי, והפסידה בהתמודדות. בשנה שעברה המפקח על הביטוח לשעבר, פרופ' עודד שריג, ניסה להתמודד על כיסא בדירקטוריון בנק לאומי ולא הצליח, ויו"ר רשות שוק ההון לשעבר משה ברקת ניסה להתמודד על תפקיד דירקטור בדיסקונט ולא נכלל ברשימת המועמדים הסופית של הוועדה למינוי דירקטורים.
מי שכן הצליח להשתלב בדירקטוריון הוא נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ' סטנלי פישר, שנבחר כדירקטור בבנק הפועלים לפני 4 שנים. אולם גם במקרה שלו לא מדובר באירוע נטול מהמורות: בחירתו לוותה בסערה, כשהתברר שבשלב הסינון של הוועדה למינוי דירקטורים הוא נבחר אף שלא זכה לציון הגבוה ביותר. כמו כן, פישר עזב את תפקידו כדירקטור לאחר פחות משנה בנסיבות אישיות.
עם זאת, נראה כי למרות ההיסטוריה העגומה, הרגולטורים לא מרימים ידיים וממשיכים לנסות ולהיבחר לדירקטוריונים של הבנקים. הסיבה לכך היא בראש ובראשונה שמדובר בתפקיד יוקרתי ומתגמל - שכרו של דירקטור בבנק מגיע לעשרות אלפי שקלים בחודש עבור משרה בהיקף חלקי למדי, ושכר היו"ר מגיע לכ־3.5 מיליון שקל בשנה.
לצד זאת, יש גם ביקורת על רגולטורים על כך שלאחר שכיהנו בתפקידיהם, הם עוברים לתפקיד בכיר בגוף שפיקחו עליו (מה שמכונה "שיטת הדלת המסתובבת"). לכן כדי לרכך את הביקורת, חלקם ניסו להשתלב בבנק ללא גרעין שליטה, שם תהליך הבחירה הוא מורכב יותר ולא תלוי בבעל שליטה, אלא בצורך להיבחר על ידי מספר רב של בעלי מניות. אלא שהמורכבות הזו הביאה לכך שכמעט אף רגולטור לא הצליח להיבחר לתפקיד דירקטור.
מי שכן הצליחו להתברג בתפקידים הם מי שעשו זאת בבנקים עם גרעין שליטה. כך למשל רוני חזקיהו, לשעבר המפקח על הבנקים, מונה ע"י צדיק בינו ליו"ר הבנק הבינלאומי בשנת 2011, ואף חזר לאחרונה לתפקיד דירקטור בבנק. גם יו"ר רשות ני"ע לשעבר, פרופ' שמואל האוזר, מונה ליו"ר אש - הבנק הדיגיטלי בשליטת ניר צוק, שנמצא בימים אלה בתהליך הקמה.