בדיקהלא רק ההייטק: הגופים המוסדיים בישראל העבירו לחו"ל 14 מיליארד שקל בינואר
בדיקה
לא רק ההייטק: הגופים המוסדיים בישראל העבירו לחו"ל 14 מיליארד שקל בינואר
קופות הגמל וקרנות הפנסיה הגדילו את החשיפה לשווקים בחו"ל על חשבון השקעות בארץ בשל החשש מההשפעות הכלכליות של הרפורמה המשפטית: "הרגשנו שרמת הסיכון פה עולה"
רכבת יציאת הכספים מישראל אינה עוצרת בתעשיית ההייטק ובקרב המשקיעים הפרטיים בלבד אלא באה לידי ביטוי גם בענף המוסדי.
מבדיקת "כלכליסט" עולה כי על רקע החשש מההשפעות הכלכליות הפוטנציאליות של ההפיכה המשטרית, לצד תשואת חסר של השוק המקומי בשל סיבות מאקרו־כלכליות, הגופים המוסדיים הגדילו בחודש ינואר את החשיפה לחו"ל ב־14 מיליארד שקל. החשיפה לחו"ל בקרנות הפנסיה עלתה בשיעור ממוצע של 1.67% ובקופות הגמל היתה עלייה של 0.93%. זאת בניגוד למגמה ב־2022 שבה המוסדיים פעלו להקטנת החשיפה לחו"ל והגדלתה לשוק המקומי.
קופות הגמל והפנסיה הן החלק העיקרי של ענף החיסכון הפנסיוני כאשר ביחד מנוהלים בהן כ־1.3 טריליון דולר, 660 מיליארד בגמל ו־640 מיליארד שקל בפנסיה. בשל היקף הכספים העצום בתחום, כל תזוזה בכספים מחוץ לישראל או פנימה מתבטאת במיליארדי שקלים. תנועת הכספים לחו"ל כוללת כמעט את כל המוסדיים, פרט למגדל ומנורה מבטחים, שהגדילו את החשיפה שלהם לישראל בינואר.
הגוף שרשם את העלייה החדה ביותר בחשיפה לחו"ל בענף הגמל הוא אלטשולר שחם. הגוף שמנהל את היקף הנכסים הגדול ביותר בענף הגמל, 144 מיליארד שקל, הקפיץ את החשיפה לחו"ל בכמעט 3% בתוך חודש תוך שהוא מזרים החוצה 4.2 מיליארד שקל. כעת שיעור החשיפה של נכסיו לחו"ל עומד על 53.2%. במקום השני והשלישי נמצאות כלל ביטוח ומור עם הוצאת כספים של 1.2 מיליארד שקל. גם בענף הפנסיה מוביל אלטשולר שחם את התנועה לחו"ל עם גידול של 6.76%.
"ראינו את התרחיש של המהפכה המשפטית מתממש והרגשנו שרמת הסיכון פה עולה ולכן החלטנו להגדיל את החשיפה לחו"ל", אמר ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה. "הגדלת החשיפה נעשית הן באמצעות מניות והן באמצעות אג"ח. האג"ח מהווה מבחינתנו חלופה עדיפה בגלל העלאות הריבית. לגבי חצי מהכספים שהוצאנו מהארץ בינואר הייתי אומר שעשינו זאת בעקבות הרפורמה".
מור הוא גוף הגמל הצומח ביותר בישראל בשנה האחרונה. בחודש ינואר חברת הגמל והפנסיה של מור ניידה אליה 2.6 מיליארד שקל מהמתחרים וב־2022 שברה את שיא ההעברות עם ניודים של 21.5 מיליארד שקל.
אתמול חצה השער היציג של הדולר את הרף של 3.6 שקל, לראשונה מאז מרץ 2020. היחלשות השקל מול הדולר מגדילה את שווי האחזקות של המוסדיים מעבר לים ובמקביל מעודדת אף יותר את האחזקה של פיקדונות דולריים מול השקל ואג"ח חו"ל לעומת אג"ח ישראלי.
קלינסקי מבהיר כי שאלת שער החליפין של הדולר מול השקל היא קריטית עבור המוסדיים, אך קריטית אף יותר עבור האזרחים בישראל. "לא הבנו מדוע השקל המשיך להיות חזק גם תוך כדי המהפכה המשפטית. זה לא הסתדר לנו וניצלנו את העובדה הזו להגדיל חשיפה דולרית. גם לאחר שהנגיד הפתיע והעלה השבוע את הריבית ב־0.5% לכדי 4.25%, השקל עדיין יורד. זה ממחיש את הסיטואציה הרגישה בה נמצאת ישראל".
1 צפייה בגלריה
ערן קלינסקי, סמנכ"ל השקעות במור גמל ופנסיה. "חצי מהכספים יצאו בגלל הרפורמה"
(צילום: יח"צ)
האם יש סיכוי שהמוסדיים יתבדו והחלטתם להוציא את הכספים מישראל תתברר כשגויה? קלינסקי סבור כי אי הוודאות באשר לרפורמה המשפטית מצדיקה את המהלך. "כולם רוצים להאמין שתהיה פשרה בחקיקה אבל כל הזמן יש עליות ומורדות בנושא הזה. יש אי ודאות גדולה. אף אחד לא יודע איך זה ייגמר ולכן חייבים לנהל את הסיכונים בצורה שקולה".
לא כל הגופים החלו במהלך של הוצאת כספים לחו"ל בחודש ינואר. על פי גיא מני, מנהל ההשקעות בבית ההשקעות מיטב, מהלך הסטת הכספים לחו"ל במיטב החל כבר לפני כמה חודשים. לדבריו, עוד לפני השיקול הפוליטי, עליות השערים בישראל לאורך 2021 והיציבות ב־2022 עודדו מהלך של הסטת כספים לחו"ל מתוך הערכה שהריבאונד בחו"ל יספק תשואת יתר מול השוק המקומי לאורך 2023. "כשהחלה הרפורמה המשפטית זה נתן לנו תמריץ להגדיל עוד יותר את החשיפה. לאחרונה אנחנו שומעים ממשקיעים שמעוניינים בקופות שמשקיעות רק בחו"ל. החקיקה בכנסת ביום שני רק מלבה את המגמה", ציין.
הגדלת החשיפה לחו"ל אינה נחלתם של המוסדיים בלבד. בשבוע האחרון, לראשונה זה שנה, קרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות במניות חו"ל עקפו את קרנות הנאמנות המנייתיות שמשקיעות בישראל בכל הנוגע להיקף נכסים מנוהל. קטגוריית מניות חו"ל מנהלת נכסים בהיקף של 65 מיליארד שקל לעומת קטגוריית מניות ישראל עם היקף של 61.1 מיליארד שקל.
