חברי הבורסה בדרך להסדרה תחת פיקוח רשות ני"ע: יחויבו בקבלת רישיון ובהון עצמי
חברי הבורסה בדרך להסדרה תחת פיקוח רשות ני"ע: יחויבו בקבלת רישיון ובהון עצמי
פורסם תזכיר החוק, שיכניס את חברי הבורסה לפיקוח ויטיל עליהם דרישות כמו הפרדת כספי לקוחות מהנוסטרו והכשרת עובדים • הבנקים יישארו בפיקוח בנק ישראל • בתמורה ייפתחו בפני חברי הבורסה תחומי פעילות חדשים
אחרי שקיבלה לידיה את הפיקוח על חלק מחברות הפינטק והתשלומים, רשות ניירות ערך בדרך להרחבה נוספת בסמכויותיה.
בסוף השבוע שעבר פורסם תזכיר חוק שיביא לכך שחברי הבורסה ודילרים (סוחרים עצמאיים) יוכנסו לאסדרה ופיקוח רשות ני"ע, שבראשות ספי זינגר — הסדרה שנקראת "חקיקת ברוקר דילר". מדובר בחקיקה שמשרד האוצר ורשות ני"ע ניסו לקדם כבר כמה שנים. ב־2020 אף פורסם תזכיר חוק בנושא, אולם המשבר הפוליטי המתמשך ומערכות הבחירות הרבות עיכבו את החקיקה.
המהלך אמור היה להיכנס בחוק ההסדרים, אולם מסיבות משפטיות הוחלט שנכון יותר להפריד אותו מהחקיקה המלווה את התקציב, ולקדם אותו במקביל. קידומו של תזכיר החוק צפוי במושב החורף של הכנסת.
יש כיום 25 חברי בורסה (כולל בנקים) שהבורסה מפקחת עליהם דרך תקנון, בעוד על חברי הבורסה שהם בנקים מפקח בנק ישראל. אך הבורסה אינה רגולטור, ובמשרד האוצר וברשות ני"ע מצאו שזה התחום הפיננסי המרכזי שבו ישראל נמצאת בפער רגולציה משמעותי מול העולם המפותח. אין פיקוח על יציבותם הפיננסית של הגופים, על רמת השירות ללקוחות ועל נושאים כמו ניגודי עניינים.
"בהיעדר חובת רישוי כללית על ביצוע פעילות ברוקר דילר, גופים שאינם חברי בורסה או בנקים, העוסקים בפעילות ברוקר דילר, אינם נתונים בישראל לפיקוח כלל, על כל המשמעויות החמורות שבכך. יודגש כי פעילות ברוקר דילר כרוכה לרוב בשמירה על כספי המשקיעים ועל ניירות הערך שלהם", נכתב בתזכיר. עוד מצוין בו כי החלת רגולציה על הברוקרים תעודד כניסת גופים זרים בתחום לישראל, שעד כה נרתעו מכך בשל היעדר אסדרת התחום: "תחום שירותי הברוקראז' בישראל נשלט כיום בידי המערכת הבנקאית, וכניסת גורמים חדשים עשויה להגביר את התחרות ולגרום להפחתה משמעותית של העמלות שמשלם הציבור".
אף שהבנקים הם שחקן מרכזי בשירותי הבורסה, לבטח מול משקי הבית, החקיקה הזו לא תחול עליהם, ובנק ישראל הכין הנחיות לאסדרת פעילות ברוקר דילר בבנקים. גורמים בשוק ההון, המבקרים זאת, טוענים כי מדובר באפליית שאר חברי הבורסה מהבנקים, כי הנחיות בנק ישראל אינן קשיחות כמו פיקוח באמצעות חקיקה.
לפי התזכיר, כל מי שעוסק במסחר בניירות ערך יהיה חייב לקבל רישיון מהרשות ולעמוד בדרישות, ובהן: הון עצמי, ביטוח, עמידה בסטנדרטים באבטחת מידע וסייבר, בבקרת אשראי ועוד. בנוסף, הרשות תקבע כללי פעילות "הגונה" של הברוקר מול הלקוחות בנושאים כמו ניגוד עניינים, כישורים מתאימים של העובדים, הגבלות על קבלת תמריצים, וחובות הנוגעות לטיפול בכספי הלקוח וניירות הערך שלו, למשל חובה להחזיק אותם בנפרד מנכסי הברוקר עצמו.
הברוקרים יהיו חייבים להגיש לרשות דו"חות תקופתיים, ומידע נוסף לפי דרישתה, ולרשות תהיה סמכות אכיפה מינהלית (עיצומים כספיים והליך מינהלי מורחב) ופלילית כלפי הברוקרים בכל הנוגע להפרת זכויותיו. עוד לפי תזכיר החוק, יחול פיקוח מסוים על סוחרים עצמיים (שחקני נוסטרו) בשוק ההון. סוחרים גדולים (לפי הגדרה שכוללת, למשל, מחזור מסחר חודשי של 100 מיליון שקל) יחויבו להירשם במרשם מיוחד, ויחולו עליהם חובות דיווח לרשות בנוגע לפעילויות המסחר שלה, בהנחה שפעילותם עשויה להשפיע על המסחר בבורסה.
תזכיר החוק מתבסס על תזכיר קודם, בכמה שינויים: למשל, לרשות תהיה סמכות לפטור גופים המפוקחים בידי רגולטור אחר מחלק מההוראות. בנוסף, הברוקרים יוכלו לעסוק בפעילויות נוספות, כמו המרת מטבע ואשראי, למעט אם הרשות תמצא בעייתיות בשל ניגוד עניינים או קושי בפיקוח.
החלת הרגולציה תכביד על חברי הבורסה, שיצטרכו לעמוד תחת דרישות חדשות ופיקוח — דבר שיגזול להם משאבים. אך גורמים שעסקו בפיתוח החוק מציינים כי לא ייתכן ששחקן כה משמעותי יישאר רק תחת ההנחיות של הבורסה ללא כל פיקוח של רגולטור פיננסי. בנוסף, לפי הערכות, הפיקוח על חברי הבורסה עשוי לאפשר להם להרחיב את פעילותם לתחומים חדשים.
