בית ההשקעות בקריפטו של מיזרוח וזיו מתרחק מהבורסה
בית ההשקעות בקריפטו של מיזרוח וזיו מתרחק מהבורסה
השלד הבורסאי ICB, עמו אמור בית ההשקעות סילבר קסטל להתמזג, הודיע על דחיית האסיפה לאישור המיזוג למועד לא ידוע, בעקבות עיכוב ההליכים מצד הרשות. המועד האחרון להשלמת העסקה: יום רביעי הקרוב
הביטקוין והאתריום אולי רושמים שיאים אך מתרחקים מהבורסה בת"א. השלד הבורסאי ישראל סין ביוטכנולוגיה (ICB) הודיע למשקיעים בשבוע שעבר כי האסיפה הכללית של בעלי המניות, שהיתה אמורה לאשר את המיזוג עם בית ההשקעות בקריפטו סילבר קסטל, נדחתה למועד לא ידוע.
הדחייה מעמידה בסימן שאלה מהותי את הצלחת המיזוג בלוח הזמנים הנוכחי. זאת, מאחר שהמועד שנקבע להשלמתו הוא 15 בדצמבר. יום רביעי הקרוב.
למרות שנותרו שישה ימי עבודה בלבד עד שיחלוף מועד השלמת העסקה, בסילבר קסטל עדיין אופטימיים ומאמינים שבשבוע הקרוב יצליחו להגיע להסכמות ולפתור את הקשיים הטכניים שמונעים את המיזוג. נכון להיום, הסיבה המרכזית לכך שהמיזוג לא מתקדם, היא קשיים שמערימה רשות ני"ע על המיזוג. ברשות סירבו להגיב בנוגע לסוגיות שבגינן המיזוג מתעכב.
ICB וסילבר קסטל חתמו בתחילת יולי על מזכר הבנות לקראת עסקת החלפת מניות, במטרה לבצע גיוס מינימלי של 6 מיליון שקל, שיוכל להגיע ל־20 מיליון שקל. במסגרת העסקה, בעלי המניות של סילבר קסטל היו אמורים לקבל 75% ממניות החברה הממוזגת. בנוסף, התחייבה החברה כי לאחר השלמת המיזוג תפעל ICB הממוזגת לגייס סכום שישלים את הגיוס ל־20 מיליון שקל.
השווי לפיו יבוצע הגיוס באותו שלב כבר אמור היה להיות גבוה משמעותית מהשווי המינימלי לפיו בוצע המיזוג, ויעמוד על 100 מיליון שקל. הגיוס קריטי לסילבר קסטל, שכן לדו"חות שלו נלווית הערת עסק חי, ורואי החשבון של החברה הבהירו שקיומו כעסק כזה תלוי בגיוס, זאת על מנת שיוכל לעמוד בהתחייבויות שלו. בית ההשקעות שהוקם ב־2018 צבר הפסדים של כמעט 10 מיליון שקל, בעוד שהכנסותיו מהשקעה במטבעות דיגיטליים הסתכמו בפחות ממיליון שקל ב־2021.
בנוסף, לא היה ברור כיצד יוכל בית ההשקעות להתגבר על האתגרים שמציבה הרגולציה לתחום העיסוק שלו. רשות ני"ע הקימה שתי ועדות לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים, אך אלו טרם הגישו את מסקנותיהן.
סילבר קסטל, בהובלת המנכ"ל אלי מיזרוח, היו"ר צבי זיו וסגנית היו"ר גבי רביד, מחפש כאמור אחרי הזדמנויות השקעה במטבעות דיגטליים. המייסדים הם דמויות מוכרות בשוק ההון. מיזרוח שימש כמנכ"ל גולף, רביד היתה מנכ"לית בית ההשקעות פסגות וצבי זיו כיהן כמנכ"ל בנק הפועלים.
אחת ממטרותיו העיקריות של בית ההשקעות היא לאפשר למוסדיים חשיפה למטבעות דיגיטליים באופן עקיף, ללא הצורך לרכוש אותם ישירות. בהתאם, הודיע סילבר קסטל באוגוסט על הנפקת אג"ח צמודות מגובות ביטקוין בשווי מוערך של 100 מיליון דולר. ההנפקה היתה אמורה להיעשות למוסדיים בפלטפורמת TASE UP, אם כי זו לא יצאה לפועל, ככל הנראה גם בשל קשיים טכניים.
מיזרוח, זיו ורביד אינם היחידים שמתקשים להכניס את פעילות ההשקעה שלהם בקריפטו לאחוזת בית. משה חוגג, טרם הסתבכותו הנוכחית, ביקש בתחילת 2021 לרכוש את השלד הבורסאי של קמן קפיטל על מנת לצקת לתוכו פעילות קריפטו. חוגג נבלם בשלב מתקדם יותר מזה שבו נמצאת סילבר קסטל, מאחר שהמיזוג כבר אושר באספה הכללית של בעלי מניות השלד. אם כי בשל התנגדותה של דח"צית בקמן, אשר טענה לאי סדרים בהליך אישור המיזוג, התהליך נקטע לקראת סופו. הדירקטורית, לידר ירין, אף תבעה את החברה בבית משפט על כך שאינה פועלת בשקיפות למען אישור המיזוג. זמן קצר לאחר המשפט הודיע חוגג כי החליט לוותר על רכישת השלד.
כיום החברה היחידה בבורסת ת"א שפועלת בתחום היא טקטונה, שבראשה עומדים יוסי ברנע ויריב גילת. החברה, שנסחרת בשווי של 200 מיליון שקל, משקיעה במטבעות קריפטו ובטכנולוגיית הבלוקצ'יין. בין משקיעיה: ירון יעקובי (7%), קרן הגידור ספרה (6%), בית ההשקעות מור (5.5%) והפניקס־אקסלנס (5.1%).
בנוסף, כפי שנחשף ב"כלכליסט", החל מהחודש מציע אלטשולר שחם להשקיע בביטקוין ובאת'ריום, דרך החברה־הבת הורייזן. האחרונה מציעה למשקיעים לבצע את ההשקעה בשיתוף פעולה עם המערכת הבנקאית, ובצורה של מערכת סגורה, מה שמאפשר לבנק לדעת את מקור הכסף, ובכך לאפשר את הנזלת המטבעות הדיגיטליים בלי שהצו לאיסור הלבנת הון יערים על כך קשיים.
