בלעדיקרן נוי במגעים לרכישת 25% מנמל המפרץ לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל
בלעדי
קרן נוי במגעים לרכישת 25% מנמל המפרץ לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל
לפי הערכות בענף, חברת נמלי ישראל (חנ"י) היא זו שיזמה, או לפחות מעודדת הכנסת שותף ישראלי לנמל, שמופעל בזיכיון ע"י חברה ממשלתית סינית עד 2055. הבעלות הסינית העלתה בעבר חששות בקרב גורמים ביטחוניים בישראל ובארה"ב
קופצים על המזח: קרן נוי מנהלת מגעים לרכישת עד 25% ממניות נמל המפרץ לפי שווי של כ־2.2 מיליארד שקל, כך נודע לכלכליסט.
במגעים מעורבת ופעילה גם חברת נמלי ישראל (חנ"י) בראשות היו"ר עוזי יצחקי, שלפי חלק מהגורמים בענף גם יזמה את הכנסת השותף הישראלי לנמל או לכל הפחות מעודדת את הכניסה שלו. בנוסף לקרן נוי נעשה ניסיון לעניין גם קרנות נוספות בכניסה לשותפות בנמל, כשעל פי הערכות מדובר בקרנות קיסטון ותש"י.
נמל המפרץ, שהקמתו ארכה שש שנים, מופעל על ידי חברת SIPG הסינית (Shanghai International Port Group) שבבעלות ממשלת סין והוא עוסק בטעינה ופריקה של אוניות מכולה. הנמל נחנך בספטמבר 2021 אחרי 15 שנים של תכנון ובנייה. נמל זה הוא אחד ממיזמי התשתית הגדולים שהוקמו בישראל והושקעו בו יותר מ־5.5 מיליארד שקל בתשתית ובציוד הפעלה, והוא משתרע על שטח של כ־840 דונם בתוך הים.
מבחינה תפעולית הנמל נחשב להצלחה, וכמי שהגיע ליעדי ההכנסות והרווחים שלו מוקדם מהצפוי. נמל זה הוקם, בין השאר, כדי שיוכל להפוך ל"האב" שייקלוט ספינות ענק,ולאפשר להן לפרוק מכולות לספינות קטנות יותר ומשם לפרוק אותן לנמלים אחרים בחו"ל.
העברת פעילות סינית לנמל
עם תחילת הפעלתו, באופן צפוי למדי, העבירה חברת הספנות הסינית הגדולה קוסקו את פעילותה בארץ לנמל החדש, והיקף הפעילות של נמל המפרץ זינק בתוך זמן קצר והגיעה לנתח של 88% משוק השטעונים (פריקת מכולות מספינה אחת והעברתן לאחרת ליעד חדש) בארץ בסוף 2022. קוסקו הפסיקה עם תחילת המלחמה בישראל את העברת מטעני השטעון שלה בנמל, והורידה את תפוקתו מ־13 אלף בחודש בממוצע לכ־4,200 בלבד.
נמל המפרץ הצליח להגיע להישגים מול נמל חיפה המתחרה, כשברבעון השני של 2022 כבר עמד על 9,600 שטעונים מול 7,400 מכולות בנמל חיפה וברבעון הראשון של 2023 הוא כבר עמד על 26.3 אלף מכולות לעומת שטעון של 2,750 מכולות בלבד בנמל חיפה. עם זאת, עם פרוץ המלחמה נפל מספר השטעונים בנמל המפרץ ל־4,260 מכולות בלבד באוקטובר ו־2,900 בנובמבר. הסיבה המרכזית לכך היתה כאמור הפסקת הפעילות של קוסקו הסינית בנמל.
עם זאת, במקביל, הנמל הסיני הצליח לשמור על עצמו ללא מחוייבות לצו האינטרסים שנמל חיפה למשל, הנמל המתחרה, כפוף אליו. הצו מתייחס לנושאים שבהם המדינה היא עדיין "בעלת הבית" בכל הקשור לנמל חיפה. זאת בשל העובדה שאף שהמדינה העניקה לאדאני ולגדות את מלוא הבעלות על נמל חיפה במלואו, היא הותירה בידה מניית זהב, בדומה לכיל וצים ואל על בעבר, שמשאיר לה זכויות מסויימות בחברה במצבים רגישים. בנוסף, מניית הזהב הזו מחייבת את נמל חיפה למנות יו"ר ומנכ"ל ישראלים. בנמל המפרץ בעלי תפקידים אילו הם סיניים, והיא מנוהלת על ידי מיאו צ'יאנג (MIAO Qiang) שניהל בעבר את נמל שנגחאי.
בלי דריסת רגל ישראלית
נושא הבעלות על נמל המפרץ, שלחברה הסינית זיכיון הפעלה שלו ל־25 שנה מאז 2021, הוא כנראה הסיבה לכך שבח"ני עודדו לכל הפחות את הכנסת שותף ישראלי, ולדברי גורמים שונים בענף, כאמור, אף יזמו אותו, כדי שתהיה דריסת רגל ישראלית בנמל האסטרטגי, בעוד החברה הסינית לא התלהבה מהכנסת שותף כזה. הנוכחות של נמל בבעלות סינית מלאה באיזור רגיש מבחינה בטחונית ובנכס תשתיות אסטרטגי, העלתה חששות מסויימים בקרב גורמים ביטחוניים הן בישראל והן בארה"ב, חרף העובדה שהיתה זו מדינת שראל שמלכתחילה העניקה את הבעלות לחברה סינית - זאת, במקביל להצהרות מדיניות אנטי ישראליות שמאפיינות את הממשל הסיני בנוגע למלחמה בעזה ולבנון.
עם זאת, גורמים אחרים, בהם הגופים שמעורבים בעסקה, טוענים כי הדבר איננו מדויק וכי היו אלה קרנות השקעה ישראליות שפנו לסינים וביקשו להיכנס לשותפות בנמל שפועל בצורה טובה מהתחזיות.
למרות העידוד ואף הלחץ של חנ"י להכניס שותף ישראלי לנמל המכונה "הנמל הסיני", הרי שהשליטה בנמל גם אחרי העסקה אם תבשיל, תישאר בידי ממשלת סין, עם אחזקה מהותית של 75%. המשמעות שלה מבחינת אזהרת גורמי הביטחון על הסכנה באחזקה סינית של נכס אסטרטגי, נותרת בעינה.
קרנות התשתיות עתירות המזומנים משוועות להשקעות גדולות, בתקופה בה המשק הישראלי כולל שוק המיזוגים והרכישות כמעט קפוא בשל המלחמה, ונעדר שחקנים זרים.עסקאות של חצי מיליארד שקל בחברות של שני מיליארד שקל הן הזדמנות נדירה. זאת בעיקר לאור העובדה שאדאני ההודית שילמה לא פחות מ־4.1 מיליארד שקל יחד עם קבוצת גדות, עבור הזכיון להפעלת נמל חיפה עד 2055 - עסקה שהושלמה במרץ 2023. נמל המפרץ קיבל רוח גבית מהמדינה באסדרה חדשה שמאפשרת לנמל המפרץ להשתמש החל מ־2025 ברציפים 7 ו־8 בנמל לפריקת מטען כללי — מטען שמגיע לא במכולות, כמו מלט וברזל - ואשר מהווה את עיקר ההכנסות של נמל חיפה.
אדאני־גדות התנגדה לאסדרה החדשה וטענה שהובטח לה שפריקת מטען כללי תתאפשר רק לאחר שהיקף תנועת המכולות השנתית בנמלי ישראל תגיע ל־4.9 מיליון מכולות (מעל 6 מטר), מה שצפוי לקרוץ רק ב־2033. מכה נוספת שספג נמל חיפה לטובת נמל המפרץ היה במעבר של חברת צים ברבעון השלישי 2022 מנמל חיפה לנמל המפרץ. צים היוותה 20% מההכנסות של נמל חיפה, שניסה והגדיל במידה מסויימת את פעילות המטען הכללי שהיא רווחית פחות מהמכולות והגדיל גם את פעילות הפריקה ואחסון מכוניות.
מקרן נוי המנוהלת בידי רן שלח, גיל־עד בושביץ' ופיני כהן ונמל המפרץ לא התקבלה תגובה.
