השורה התחתונהכשהריבית הקצרה מספרת סיפור אחד והארוכה מספרת סיפור אחר לגמרי
השורה התחתונה
כשהריבית הקצרה מספרת סיפור אחד והארוכה מספרת סיפור אחר לגמרי
היפוך עקום התשואות - מצב שבו הריבית הקצרה גבוהה מהריבית הארוכה יותר - הוא כלי טוב לחיזוי משברים. הגורמים להיפוך העקום משתנים ממשבר למשבר, אולם ההתקרבות אליו מחייבת מעקב
מחקרים מראים כי ילדים עד גיל 6 מתקשים מאוד בהבנת אמירות ציניות או סרקסטיות. הפער בין משפט שנאמר, למשל "אני ממש רוצה ללכת לארוחה משפחתית", לבין הרמזים העבים בנימה ובשפת הגוף, הוא כמעט בלתי אפשרי לקליטה אצל ילדים צעירים. חוסר קליטה של סרקזם משמש גם כלי בקומדיות מצבים. הדמות החכמה אומרת משהו בסרקזם, והדמות הטיפשה מבינה את מה שנאמר כפשוטו.
השוק אומר: עליות ריבית של כלכלה בשיא
הריביות הגלומות בקצה הקצר של עקום התשואות האמריקאי במגמת עלייה בשבועות האחרונים. זאת, בעיקר נוכח מה שנראה כמו שינוי מדיניות של 180 מעלות מצד יו"ר הפד ג'רום פאוול. עד לפני כחודש תשומת לבו המלאה של הפדרל ריזרב הוקדשה לצמיחה, בעיקר בעזרת תמריצי ריבית נמוכה. זאת מתוך תפיסה שהאינפלציה זמנית ופשוט תחלוף מעצמה. כמובן שכשהריביות נמוכות, שווה להשקיע בבניית עסקים חדשים, בפיתוח הכלכלה, ברכישות של מוצרים בצורה ממונפת או לא. אלא שככל שחלפו החודשים והאינפלציה נותרה גבוהה, כרגע 6.8%, עבר הפוקוס לדאגה המסורתית ליציבות המחירים. הפד מצמץ מול האינפלציה - ועכשיו מתאמץ בכל כוחו להרגיע את המחירים.
הנחת הבסיס של ריביות עולות היא שהכלכלה מתחממת יתר על מידה, המחירים עולים מהר מדי, אנשים עושים השקעות רק כי המימון זול, ולא כי ההשקעה טובה בפני עצמה. וויליאם מרטין, יו"ר הפד בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, הגדיר זאת כך: תפקיד הפד הוא להחרים את קערת הפונץ' כשהמסיבה מתחילה באמת. לכן, אם אנחנו רואים עליות ריבית, אנחנו מצפים שהן יקרו כשהכלכלה בשיא - תעסוקה מלאה, חנויות מלאות, פיתוח מלא, צי הרכבים הכללי צעיר יותר והנדל"ן פורח. אנחנו רוצים לראות אנשים שיוצאים להרפתקאות פיננסיות כמו פתיחת מסעדות, בניית בניינים והקמת עסקים חדשים.
השוק משדר: היפוך העקום חוזה משברים
אלא שעקום התשואות האמריקאי משדר משהו אחר לגמרי. החלק הקצר של העקום מצביע על צפי להעלאות ריבית. כלומר, הצמיחה חזקה, אינפלציה אמיתית. אך החלק הארוך של העקום מספר סיפור שונה. אם שוק ההון היה מעריך שהכלכלה חזקה, היינו מצפים לראות את העקום הופך לתלול, כלומר גם החלק הארוך של עקום התשואות היה עולה, לפחות באותה רמה של החלק הקצר של העקום. למה? כי בכלכלה חזקה ובריאה יש הזדמנויות השקעה ראויות. משק בית יכול להחליט שהוא רוצה לפתוח מסעדה בשכונה. לאנשים בסביבה יש כסף זמין, והם יאכלו אוכל מעט יקר יותר במסעדה. ייתכן שהמסעדה תצליח לספק אוכל לעובדים של כמה חברות, כי החברות מרוויחות יותר ויכולות לצ'פר עובדים. כלכלה חזקה יוצרת מעגל שמזין את עצמו.
המעגל הזה בכלכלה הריאלית יוצר הנחה שמי שמשקיע כסף היום, יקבל יותר בעוד עשור. כשיש כל כך הרבה אפשרויות השקעה ראויות, למה שמישהו ילווה כסף לממשלת ארה"ב או לישראל? אנשים ישקלו זאת רק אם הריבית גבוהה מספיק. היום נראה שאיש לא חושב שאפשר להביס ריבית של 1.5% למשך 10 שנים, וזה משקף את תחזיות הצמיחה הנמוכות. באופן פרדוקסלי, נראה שעד שהפד הפנים שהאינפלציה אינה זמנית, המשקיעים התחילו להעריך שאם הריבית תעלה, היא אכן תגרום להאטה שתכבה את האינפלציה ותהפוך אותה לזמנית.
השוק היום כמעט ציני. מצד אחד, הקצה הקצר של עקום התשואות משקף עליית ריביות, והנחה סמויה של צמיחה חזקה. מצד שני, הקצה הארוך יותר של העקום, זה המשקף צמיחה לטווח ארוך, דורך במקום ומעיד על צמיחה ארוכת טווח חלשה.
השוק היום כמעט ציני. הקצה הקצר של עקום התשואות משקף עליית ריביות, והנחה סמויה של צמיחה חזקה. הקצה הארוך של העקום, שמשקף צמיחה לטווח ארוך, דורך במקום
בשיח רגיל יש מילה שמתארת אדם שאומר משהו אחד אך מתכוון להפך: סרקסטי. בשוק החוב יש מונח שמתייחס לשוק כזה - היפוך עקום התשואות, כלומר כשהריבית הקצרה גבוהה מהריבית הארוכה יותר. זה כלי טוב לחיזוי משברים. הגורמים להיפוך העקום משתנים ממשבר למשבר, והיפוך עקום אינו תחזית מושלמת למשבר מתקרב. למרות זאת, זה כלי לא רע וההתקרבות אליו מחייבת מעקב.
בינתיים, בזמן שהמצב בעולם הולך ומקדיר, ישראל חוגגת את המטבע החזק ביותר בעולם אחרי הביטקוין בשנת 2021. נראה כי הספורט הלאומי בביצה המקומית הוא להוציא תחזיות אימים על התחזקות השקל. חזאים שונים מתחרים כמה נמוך התחזית לדולר יכולה להיות, בדגש על קידומת 2.
קשה לחזות בטווח הקצר לאן ילך הדולר מול השקל, אבל הטווח הארוך מעט פשוט יותר. אין ספק שיש סיבות מצוינות להתחזקות השקל - אוכלוסייה מחוסנת, כלכלה מתפקדת וקטר הייטק חזק. אלא שקטר ההייטק מתחרה ברמה העולמית. עלותו של מהנדס ישראלי קפצה מאוד, ועם כל הפטריוטיות, הוא שווה אולי 40% יותר ממקבילו האמריקאי או האירופי, אבל לא פי שניים. אם הדולר ימשיך להיחלש, כושר התחרות הגלובלי של ישראל יקטן, ואז הדולר יתחזק.
השורה התחתונה
אם לשפוט לפי עקום התשואות, הצמיחה בכלכלה אינה חזקה כפי שנדמה
דרור גילאון הוא שותף מנהל בגילאון & גורדון Wealth Management, וכלכלן ראשי באזימוט בית השקעות. אורנן סולומון הוא מנהל השקעות ראשי ושותף באזימוט בית השקעות.
