פרשנותהזדמנות להוציא את הפוליטיקה משופרסל
פרשנות
הזדמנות להוציא את הפוליטיקה משופרסל
בשנתיים האחרונות פעלה ענקית קמעונאות המזון כאחוזת תזזית. מינויים שנויים במחלוקת והתנגשות אינטרסים של המוסדיים גרמו לשופרסל להידרדר. חזרתו אברכהן, שהיה מנכ"ל מוצלח אבל הודח, עשויה לבשר על חזרתה של החברה לתלם העסקי
תחום הקמעונאות הוא אחד התחומים המורכבים והקשים לניהול. יחסים של רכבת הרים עם הספקים, תמחור מול לקוחות, טרנדים. מנהל טוב הוא מי שיודע לשלב יכולות בכל אחד וחד מתחומי הפעילות. בתוך עולם הקמעונאות, תחום המזון הוא הקשה מכולם. אמזון ועליבאבא, ענקיות הריטייל המקוון, הצליחו למצוא את הנוסחה ללקוח בכל תחום קמעונאי אפשרי - חוץ מהמזון. הרכישות שלהן בתחום זה לא הצליחו, והכוח נותר בידי וול מארט ורשתות מזון אחרות כמו קרוגר האמריקאית, קארפור הצרפתית ואחרות.
המחסור במנהלים טובים בתחום קמעונאות המזון לא מדלג גם על ישראל. רמי לוי שיווק השקמה, יינות ביתן, ויקטורי ויוחננוף, כולן מנוהלות בידי הבעלים. אלה צמחו עם הרשת מלמטה וידעו לתרגם את הנסיון שצברו מחנות המכולת לרשת ארצית גדולה. העובדה שהם מנהלים את הרשת קשורה גם לכך שהם לא משחררים גם היום, כשהחברות שלהם שוות מאות מיליונים או מיליארדים של שקלים. הם אלה שמנהלים אותן, על הנייר ובפועל. גם ביתן הוא עדיין בעל מניות ברשת שנרכשה על ידי אלקטרה צריכה שעוד נגיע אליה.
דווקא השחקן הגדול בתחום, שופרסל, הוא היוצא מהכלל. שופרסל, הוותיקה מכולן שהוקמה ב־1958, היא חברה ללא בעלים שעברה גלגולים תחת חברות אחזקה כמו אי.די.בי, ונמכרה לציבור על ידי הבעלים האחרון של אי.די.בי, אדוארדו אלשטיין. כיום היא חברה ללא גרעין שליטה. כלומר ללא בעל בית. שופרסל היתה כמעט היחידה שהצליחה לגדל לאורך השנים מנהלים טובים בתחום, שאינם הבעלים, בהם איציק אברכהן. אלשטיין, ששלט באי.די.בי מ־2014, קיבל את שופרסל תחת המנכ"ל אברכהן. הוא לא התערב בניהול. חופש הפעולה שקיבל אפשר לאברכהן להפוך לכל יכול בחברה. באמצע 2020, אחרי שאלשטיין מכר את מניות השליטה בשופרסל לציבור, הפך אברכהן רשמית לאיש החזק בחברה ללא גרעין שליטה, שהצעד הראשון שלה בחירה של יו"ר.
ההתנגשות עם רון טל
בחברה ללא גרעין שליטה, בעלי המניות הם חברות הביטוח ובתי ההשקעות. אלה הגיעו להסכמות עם הדירקטוריון, שוועדה של דירקטורים תבחר את היו"ר הבא מבין מועמדים שיוצעו בידי המוסדיים. המועמד הבולט היה יפתח רון טל, יו"ר חברת החשמל שרצה את התפקיד. הוועדה, שהורכבה מהדח"צים, סימנה אותו כיו"ר הנבחר. שלושה־ארבעה ימים לפני כן העביר אברכהן מסר בכלי התקשורת לפיו אם רון טל יבחר, הוא, אברכהן, יעזוב את שופרסל. הוועדה התכנסה, קיבלה את האולטימטום ועברה למועמד השני, הדירקטור יואב שלוש. ביום חמישי קיבל שלוש את ההצעה, הלך לחשוב בבית וביום ראשון חזר עם תשובה שלילית. הוועדה, שרוב אנשיה התגלו שנתיים לאחר מכן יתגלו במלוא מערומיהם, בסאגת בחירה חדשה, התכנסה ופנתה למועמד השלישי שהומלץ על יד מגדל, יקי ודמני, לשעבר מנכ"ל אלקטרה מוצרי צריכה של האחים זלקינד ומשם עבר לאפריקה תעשיות. ודמני נבחר ליו"ר שופרסל.
ההתגשות עם יקי ודמני
קשה לומר שוודמני הבריק, והיחסים בינו לבין אברכהן עלו מהר מאד על שרטון. אברכהן דיבר לדירקטורים בטון מזלזל וודמני שהיה בעבר קצין בשב"כ דאג לתעד הכל בחוברת מיוחדת. החוברת הזו היתה אחד הטיעונים בדרך לפיטורים מתוכננים של אברכהן. בינואר הבין שבישיבה הקרובה הוא עתיד להיות מפוטר, ומיהר להתפטר בעצמו. לוודמני היו גם ממצאים נוספים על אי־סדרים לכאורה ברישומי ההכנסות של קמעונאות המזון והנון־פוד. ההתפטרות של אברכהן היתה המהלך הראשון שגרר התערבות עקיפה של מוסדיים. אלה קיימו שיחות עם ודמני והביעו מורת רוח מהמהלך. ודמני החל באותם ימים להכין את הקרקע לחידוש המינוי שלו כדירקטור באסיפה באפריל, חידוש המינוי כדירקטור משמעותו המשך כהונה כיו"ר. בדרך הוא הוביל כמה מהלכים שהמוסדיים לא אהבו.
המוסדיים נגד ודמני
ההצעד הראשון שעורר את דאגת המוסדיים היה הרעיון להפוך את שופרסל לחברת אחזקות לאחר מסע מתוכנן של רכישות, בהן אל"מ וקרביץ. המוסדיים לא אהבו את הרעיון כי חברות אחזקה הן חברות עם מנגנונים מנופחים שנסחרות בדיסקאונט, וההחלטות בהן לא מתקבלות במהירות. המהלך השני היה מינויו של עופר בלוך, שאותו הכיר מכהונתו המקבילה כדירקטור בחברת החשמל, שם שימש בלוך כמנכ"ל. בלוך, בהובלת ודמני, הועדף על פני אורי קילשטיין שבו ראו בעלי המניות את המועמד הטבעי לכהן כמנכ"ל. המהלך השלישי היה הצעת המיזוג של שופרסל, שלה נתן רוח גבית ויותר מכך, עם דלק ישראל. ההצעה נוסחה בחכמה לאחזקה של פחות מ־20% בידי דלק לאחר המיזוג, מה שאינו דורש אישור אסיפת בעלי מניות אלא רק החלטת דירקטוריון.
המהלך השלישי היה כנראה צעד אחד רחוק מדי שהוביל את המוסדיים לנטרל את ודמני. המינוי של בלוך חסר הנסיון הקמעונאי היה אחד הגורמים להתקוממות המוסדיים, והאיתות שלהם לדירקטוריון ברור: הוא לא ראוי לשמש כמנכ"ל. המוסדיים כבר החלו בשלב זה לקיים פגישות יזומות מול קרסו מוטורס שביקשה לרכוש את שופרסל, וכיוונה למינויו של אברכהן כיו"ר. כשהמהלך נכשל החלו מוסדיים ואברכהן בסדרה מחודשת של פגישות. אברכהן הדגיש שהתפקיד של היו"ר מעניין אותו. הפניקס, מנורה, ובהמשך גם כלל והראל, השתכנעו שזהו המהלך הנכון. גם אם היו למוסדיים היו טעויות בדרך, הרי שמהלך שלהם בשופרסל הוא ליבת המהות של אקטיביזם מוסדי: החזרת הניהול המקצועי לחברה ומניעה של כניסת "פוליטיקה של חברות ממשלתיות" לחברה ציבורית גדולה. הפנצ'ר הגיע דווקא מכיוון קילשטיין שבמפתיע חתם כמנכ"ל קארפור המתחרה. קילשטיין הפתיע אמנם במהלך מינויו לקארפור, אבל יש לא מעט הגיון במהלך שלו: התחושה שבחברה עם בעלי שליטה אגרסיביים מהירות קבלת ההחלטות תהיה מהירה בהרבה מאשר בחברה ללא גרעין שליטה שצילם של בעלי המניות המוסדיים מרחף מעליה. מצד אחד הדבר משפר את הממשל התאגידי, אבל מנגד הוא מקשה על קבלת ההחלטות, הן של הדירקטוריון והן של ההנהלה שמרגישה שהיא נמצאת תחת מבחן של גורמים רבים. הצעד של קילשטיין החליש לכאורה את אברכהן שנאלץ לחפש מנכ"ל חדש.
הנטישה של קילשטיין העצימה את העובדה שאברכהן, כיו"ר, ייבחן בשבע עיניים ובלי הנחות במקרה שייכשל, כאשר מאחורי הקלעים פועלת לכאורה קולאליציה משונה משהו של מתנגדיו ונפגעיו, כולם ישבו סביב אותו השולחן בחברת החשמל החשמל - ודמני, שהוא היה זה שעמד מאחורי הדחתו של אברכהן, יפתח רון טל יו"ר מגדל, שאברכהן טירפד את מינויו ליו"ר בקדנציה הקודמת והוא לא אחד ששוכח, ועופר בלוך, שעד לא מכבר כיהן כמנכ"ל החשמל תחת רון טל וודמני, וחושש בצדק למעמדו כמנכ"ל שופרסל.
אברכהן ייבחר היום לדירקטור בשופרסל. לא בטוח שהמהלך נכון מבחינתו, אבל לשופרסל אין ברירה. המלחמות יחד עם המשבר בשווקים ריסקו את המניה, נתח השוק שלה יורד ועימו גם הרווחים. בלי מנהל חזק שופרסל תירמס בידי המתחרים הרעבים: זלקינד, רמי לוי, רביד ויוחננוף.
אברכהן מגיע מפוזיציה שונה מעט. המנכ"ל המודח שעומד לחזור, צפוי לעמוד למבחן מהיום הראשון כיו"ר, אבל ייתכן שבסיבוב השני יתברר שאברכהן הפיק לקחים מהסיבוב הקודם כמנכ"ל שופרסל, ויצליח לבנות מערכת יחסית טובה יותר עם הדירקטוריון. אברכהן ייבחן גם בחופש הפעולה שיעניק למנהלים, בהתוויית האסטרטגיה של החברה ובעיקר בתוצאות. עם זאת, דבר אחד אי־אפשר לקחת לאברכהן, וזה ההישגים המרשימים שהביאו את שופרסל למקום שבו היא נמצאת כיום.
