היועמ"שית קובעת גבולות גזרה לחברות: "החלטות אובר-רולינג - במקרים חריגים בלבד"
היועמ"שית קובעת גבולות גזרה לחברות: "החלטות אובר-רולינג - במקרים חריגים בלבד"
גלי בהרב מיארה ורשות ני"ע פרסמו את עמדתן בנוגע למקרים בהם חברות מבקשות לקבל החלטות בנוגע לשכר הבכירים בניגוד לעמדת אסיפת בעלי המניות; "התגברות על החלטת האסיפה אינה הכלל אלא החריג, שצריך להיות שמור למקרים מיוחדים בלבד"
רשות ניירות ערך והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, פרסמו ניירות עמדה בהם הבהירו את הכללים הנדרשים לקבלת החלטות "אובר-רולינג" - ובכך הצטרפו לגופים המוסדיים שפעלו בשנה האחרונה נגד התופעה.
במסגרת האובר-רולינג, ועדת התגמול והדירקטוריון של חברה רשאים לקבל החלטה בנוגע לתנאי שכר הבכירים, המנוגדת להחלטה שאושרה באסיפת בעלי המניות. זאת, בתנאי שמדובר במקרה מיוחד, ושההחלטה התקבלה לטובת החברה.
עמדת הרשות, שהחברות מצופות ליישר עימה קו וליישמה, היא כי החלטת אובר-רולינג נדרשת להיות החריג ולא הכלל, שמותר רק במקרים מיוחדים. בשנים האחרונות קיבלו כמה חברות החלטות כאלה בתדירות גבוהה. כך, אלקטרה ומטריקס למשל שעשו זאת כל אחת חמש פעמים מאז 2015.
בהתאם לעמדה, החברות שמעוניינות לבצע אובר-רולינג נדרשות לנמק מדוע החליטו לעקוף את האסיפה, ולא רק לחזור על הנימוקים שניתנו מלכתחילה ושכבר נדחו על ידה - כפי שקורה, לפי הרשות, במקרים רבים.
במסגרת זאת החברה תידרש לנמק מדוע מדובר במקרה מיוחד שמחייב הפיכה של ההחלטה שהתקבלה באסיפה; כמו גם מה היו שיקולי האסיפה ובעלי מניות בהתנגדותם להצעת החברה, ושיעורי ההתנגדות לה בהצבעה שהסתיימה. במקביל החברה תידרש גם לחשוף את זהות הדירקטורים שהשתתפו בהצבעה, את אופן ההצבעה שלהם - וכן מקרים קודמים שבהם קיבלה החלטות אובר-רולינג; זאת בניגוד למצב כיום, כשאופן ההצבעה של כל דירקטור אינו מדווח, ומשקיע המעוניין להכיר את היסטורית ה"אובר-רולינג" נדרש לחפש זאת באופן אקטיבי בדיווחי החברה.
עו"ד שרון דרורי ויצ'לבסקי, שותפה במחלקת בנקאות ושוק ההון במשרד וקסלר ברגמן, אמרה ל"כלכליסט": "עמדת הרשות מבהירה לכל הצדדים כי מה שחשוב הוא אופן ניהול תהליך האובר-רולינג ולא עצם זה שהוא בוצע, ומסדירה את גבולות הגזרה שלו".
גם היועמ"שית, בהתייחסות שניתנה במסגרת תביעה בנושא המתבררת בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הדגישה כי "התגברות על החלטת האסיפה אינה הכלל אלא החריג, שצריך להיות שמור למקרים מיוחדים בלבד. היות המקרה מיוחד הוא תנאי להתגברות על החלטת האסיפה הכללית".
בהרב מיארה ניסתה לאפיין מהם המקרים המיוחדים הרלוונטיים, והתייחסה לנסיבות מיוחדות הקשורות לזהות המנכ"ל, כישוריו, איכותו או ניסיונו הייחודי. זאת, לצד נסיבות מיוחדות הקשורות לחברה, כדוגמת מהלכים עסקיים משמעותיים, תקופות רגישות או אירועים חיצוניים בעלי השפעה משמעותית - וכן נסיבות הקשורות ליתרון היחסי של הדירקטוריון על פני האסיפה, למשל בהינתן נתונים שזמינים רק לו. בנוסף, לדבריה, "ככל שהחריגה מעמדת האסיפה או ממדיניות התגמול משמעותית יותר, כך ההצדקה לגבור על החלטת האסיפה צריכה להיות מובהקת יותר".
ביחס לשאלת התערבותו של בית המשפט בסוגיה, לדעת היועמ"שית ההחלטה נמצאת בליבת התנהלותה העסקית של החברה ולכן בית המשפט יתקשה לבקר או להעריך את סבירותה.
התייחסות הרשויות לסוגיה מגיעה בהמשך לפעולות הגופים המוסדיים נגד האובר-רולינג. הם הובילו בשנה החולפת לסיום הכהונה של כמה דח"צים שתמכו בהחלטות כאלה, ואיימו לעשות כן במקרים נוספים.
כך, באוקטובר הזהיר מנכ"ל מיטב אילן רביב בשיחה עם "כלכליסט" את הדח"צים באלקטרה מפני קבלת החלטה שכזו, לאחר שמיטב ומוסדיים נוספים הובילו את התנגדות האסיפה לשדרוג תנאי השכר של המנכ"ל איתמר דויטשר. במקביל גם בעלי מניות בכמה מהחברות שביצעו אובר-רולינג החלו בהליכים משפטיים נגדן ותביעותיהם מתבררות בימים אלה.
לאחר 17 החלטות אובר-רולינג ב-2022 ו-20 ב-2023, מתחילת 2024 התקבלו שלוש החלטות כאלה בלבד. גורמים בשוק ייחסו זאת, בין היתר, למהלכים אלה.
