בלעדי הרגולטור בארה"ב דורש מדיסקונט ניו יורק לתקן ליקויים וחולשות הקשורים להלבנת הון
בלעדי
הרגולטור בארה"ב דורש מדיסקונט ניו יורק לתקן ליקויים וחולשות הקשורים להלבנת הון
מאחורי הדיווח הלקוני של הבנק עומד מסמך בן 16 עמודים בו הציבו הרשויות בארה"ב שורה של דרישות לבנק בנושא ציות לכללי איסור הלבנת הון. בין הדרישות: מינוי בודק חיצוני שיסקור את כל העסקאות שנעשו במהלך שנה וחצי, בניית תוכנית לעמידה בכללי הציות והידוק הפיקוח של הדירקטוריון
ב־25 במאי דיווח בנק דיסקונט כי החברה הבת דיסקונט ניו יורק חתמה על צווים מוסכמים עם הרגולטור בארה"ב (FDIC) לאחר שבשנה שעברה נמצאו בבנק ליקויים הקשורים לכללי הלבנת הון. הדיווח של דיסקונט הפנה לדו"ח הרבעון הראשון שבו צוין במה מדובר, אך גם התיאור בדו"ח היה תמציתי למדי. כעת מתברר כי מאחורי הדיווח הלקוני עומד אירוע משמעותי הרבה יותר עימו מתמודד דיסקונט ניו יורק מול הרגולטורים בארה"ב.
ל"כלכליסט" נודע כי על פי נוסח הצו המלא שהוצא לו, דיסקונט ניו יורק נדרש לתקן שורה ארוכה של ליקויים וחולשות שנמצאו אצלו בתחום הציות לכללי הלבנת הון. במסמך בן 16 עמודים הטילו האמריקאים על דיסקונט ניו יורק שורה ארוכה של דרישות.
על הבנק לא הוטלו קנסות או סנקציות אחרות, אך רשימת הדרישות לשיפור העמידה בכללי הלבנת הון תגזול ממנו לא מעט משאבים, תאלץ אותו להגדיל את הוצאותיו, ובתקופה הקרובה אף עלולה לפגוע ביכולותיו לקבל מהרשויות בארה"ב רשיון לפעילויות חדשות.
מנכ"ל דיסקונט ניו יורק הוא זיו בירון. מנכ"ל בנק דיסקונט הוא אבי לוי שמונה לתפקיד בשבוע שעבר במקום אורי לוין.
תחילת האירוע בשנת 2020, אז חצו נכסי דיסקונט ניו יורק את הרף של 10 מיליארד דולר, כך שמבחינת הרגולציה בארה"ב הוא מוגדר כבנק גדול. המעבר הזה הביא לכך שחלות עליו דרישות רגולטוריות נוספות, וכן יש שינוי בתכיפות ועומק הביקורת הרגולטורית עליו.
במסגרת ביקורת שנעשתה אשתקד התגלו בבנק ליקויים וחולשות, בעיקר בכל הקשור לעמידה בכללי הציות של איסור הלבנת ההון. בדו"ח הכספי שלו מתאר דיסקונט את האירוע במילים מעודנות: "כתוצאה מזיהוי של סוגיות מסוימות ביחס לתוכנית הציות שלו במסגרת ביקורת נמשכת של המאסדרים האמריקאים, צפוי דיסקונט ניו יורק לחתום על צווים מוסכמים. הצו יכלול בין היתר התחייבויות להמשיך ולבצע שיפורים והתאמות במדיניות, בנהלים בבקרות ובמצבת כוח האדם, ובחינת עסקאות עבר".
מהדו"ח המלא עולה כי הרגולטורים האמריקאים דורשים מהבנק סדרה של דרישות. על הבנק למנות בתוך חודשיים משרד חיצוני, שיקבל את אישור הרגולטור. משרד זה יצטרך לבצע סקירה של כל החשבונות והפעילות של עסקאות שנעשו ממאי 2021 עד סוף שנת 2022 כדי לקבוע אם עסקאות הנחשבות לחשודות דווחו כראוי בהתאם לדרישות הדיווח הרלוונטיות. דו"ח הבדיקה יושלם בתוך חצי שנה ממינוי המשרד. בהמשך יוכל הרגולטור להחליט אם יש להרחיב את הבדיקה לפרקי זמן נוספים.
דרישה מרכזית נוספת היא בניית תוכנית מקיפה לטיפול בעמידה בכללי איסור הלבנת ההון. על הבנק לבנות תוכנית שתבטיח ותנטר כראוי את סיכוני הציות של הבנק בנושא הלבנת הון.
דרישות הרגולטורים מפורטות למדי: ביצוע התוכנית צריך להיות מתועד, ולכלול נהלים לבדיקה תקופתית של עמידת הבנק בתוכנית. בתוך שלושה חודשים יש לפתח וליישם מדיניות כתובה ונהלים לטיפול בנושא ציות לכללי הלבנת הון. בתוך חצי שנה יש להשלים הערכת סיכונים ובניית פרופיל סיכון למוצרי הבנק, הלקוחות, העסקאות וכדומה. על הבנק לוודא שהמדיניות והנהלים ייתנו מענה לליקויים ולחולשות שזוהו הקשורים לניטור ודיווח על פעילות חשודה, להבטיח זיהוי, חקירה ודיווח בזמן של פעילות ועוד.
בנוסף, על הבנק למנות קצין ציות אחראי לתוכנית, שיהיה בעל כישורים המתאימים להערכת סיכונים. עליו להיות בעל סמכויות מספיקות ומשאבים מתאימים לנהל את כל ההיבטים של התוכנית, ולבצע סקירות תקופתיות על הסיכונים. עליו לקבוע ולתאר בפירוט את האמצעים שבהם כל חולשה וליקוי שזוהו יטופלו ותוקנו.
עוד מוטל על דיסקונט ניו יורק להבטיח שבתוך חצי שנה יכין תוכניות הכשרה אפקטיביות בכל ההיבטים של עמידה בכללי איסור הלבנת הון, שתועבר להנהלה ולעובדים הרלוונטיים. כמו כן לוודא עובדים חדשים יעברו הכשרה כנדרש, וכן ייעשו דרישה לבדיקות ידע תקופתיות של אלו שהוכשרו להערכת יעילות ההכשרה.
הרגולטור האמריקאי מטיל גם אחריות על דירקטוריון הבנק, וקובע שיש לחזק פעילותה של ועדת הציות בדירקטוריון: הוועדה צריכה להיות מורכבת מדירקטורים שאינם מעורבים בפעילות היומיומית של הבנק ולקבל דו"חות חודשיים מפורטים מקצין הציות האחראי על התוכנית. הוועדה עצמה צריכה להציג דו"ח מפורט בכל ישיבת דירקטוריון בנוגע לעמידה של הבנק בתוכנית. בנוסף, מדי רבעון יש למסור לרגולטור דוח התקדמות בביצוע התוכנית. כל דו"ח כזה חייב לעבור את אישור הדירקטוריון.
על מנת לעמוד ביעדי התוכנית, הבנק התחייב להגדיל את כוח האדם שלו בצורה משמעותית וכן לשכור יועצים לליווי התהליך. המהלך הביא לעלייה בהיקף ההוצאות התפעוליות של דיסקונט ניו יורק שעמדו על 68 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, לעומת 58 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
מדיסקונט נמסר: "הצו המוסכם הוא הליך מקובל ברגולציה האמריקאית שמסדיר את ההתחייבות של הבנק כלפי הרגולטור ומתייחס לתשתיות ציות. הוא כולל חיזוק תהליכים ובקרות, ולא כולל כל טענה על הפרה פרטנית, עונשים או קנסות. כמו כן, אין בו מגבלות על פעילותו העסקית של הבנק או פגיעה בחוסנו. הצו מתייחס לממצאים שעלו לפני כשנה והבנק השלים את הטיפול במרביתם".
הבנקים הישראלים למודי חיכוכים עם הרגולטורים בארה"ב. הפועלים, לאומי ומזרחי־טפחות הגיעו להסדרים עם הרשויות האמריקאיות ושילמו קנסות גדולים כדי ליישב טענות לסיוע להעלמות מס.
בנק הפועלים הגיע להסדר ב־2020 ושילם קנס של 875 מיליון דולר על הסיוע שהגיש ללקוחות אמריקאים להעלים מס. בהודעת משרד המשפטים האמריקאי צוין כי מדובר בקנס השני בגובהו ששילם תאגיד זר לארה"ב על סיוע להעלים מס מאז החלה ארה"ב לפעול בנושא ב־2008. אם לוקחים בחשבון גם את ההוצאות המשפטיות האדירות שהוציא הבנק בעשור האחרון על החקירה, בהיקף של כ־1.5 מיליארד שקל, הפרשה הזו עלתה לבעלי המניות של הבנק לא פחות מ־4.5 מיליארד שקל.
לאומי הגיע להסדר עם הרשויות האמריקאיות בסוף 2014 ושילם קנס של 393 מיליון דולר.
מזרחי־טפחות סגר את הפרשה שלו מול הרשויות בארה"ב בשנת 2019 עם קנס של 195 מיליון דולר ועם כתב עובדות מרוכך משמעותית מאלו של הפועלים ולאומי, שבהם ההודאה של הבנקים כוללת גם הודאה במעורבות של בכירי הבנק בנעשה ולא רק ביוזמה מקומית של פקידים.
חקירות אלה הובילו את הבנקים לצמצם את הפעילות בחו"ל, ולמעשה דיסקונט ניו יורק הוא כיום הפעילות המשמעותית ביותר שיש לבנק ישראלי בחו"ל. כמו כן, חשוב לציין שנגד דיסקונט ניו יורק לא התנהלה חקירה פלילית והוא לא נדרש לשלם קנסות.
