התזוזה החלה, אבל עדיין כסף רב שוכב בפיקדונות ללא ריבית
התזוזה החלה, אבל עדיין כסף רב שוכב בפיקדונות ללא ריבית
חרף הקופון שגוזרים הבנקים על פיקדונות הציבור, בעזרת המרווח שבין ריבית חובה שהם גובים לבין הריבית שהם מעניקים על חסכונות, שיעור הפיקדונות שלא מניבים ריבית ירד ב־5% בלבד מתחילת השנה. כך 596 מיליארד שקל מעלים אבק
עונת הדו"חות שהסתיימה בשבוע שעבר הציגה מחדש את הרווחיות הגבוהה של הבנקים הישראליים. בעקבות עליית הריבית ומדד המחירים לצרכן הציג ענף הבנקאות רווח נקי מצרפי של 6.1 מיליארד שקל לרבעון השלישי של השנה - קצב של 24 מיליארד שקל בשנה.
הבנקים מתמחרים את גובה הריבית שאותה הם מציע לחוסכים בעלי הפיקדונות שלהם, לצד גובה הריביות שאותה היא גובה מהלקוחות הלווים. בתקופה של ריבית עולה, הריבית אמורה לעלות עבור החוסכים ועבור הלווים כאחד.
אלא בעוד בהלוואות גולגלה הריבית במלואה על הלווים, בצד הפיקדונות הגלגול היה חלקי ביותר, וכך המרווח של הבנק מפעילות המימון השתפר, וחלק גדול מהשיפור הזה ירד היישר לשורה התחתונה של הרווחים, דבר שעורר תרעומת גדולה בחודשים האחרונים ואף דרישה להתערבות של בנק ישראל.
התוצאה של התהליך, מרווח הריבית, היא שהכנסות הריבית של חמשת הבנקים הגדולים זינקו בכמעט 36% ברבעון השלישי ל־13 מיליארד שקל, ב־3.4 מיליארד שקל יותר מהרבעון המקביל. גם תיק האשראי צמח בין התקופות, מה שמשפיע גם כן על העלייה בהכנסות, אולם הוא עלה רק ב־18% לעומת ספטמבר אשתקד, בעוד הכנסות הריבית זינקו כאמור בשיעור כפול מכך.
השאלות המתבקשות הן במשך כמה זמן יוכלו הבנקים ליהנות מפערי הריבית שאותה הם מעניקים לעומת הריבית אותה הם גובים, וכמה זמן יעבור עד שהציבור יעבור למסלולי פיקדונות שמניבים ריבית. למרבה הפלא, מדו"חות הבנקים עולה ששיעור הפיקדונות ללא ריבית בחמשת הבנקים הגדולים, מתוך כלל הפיקדונות, נותר כמעט ללא שינוי.
אם בתחילת השנה שיעור הפיקדונות שלא נושאים ריבית הגיע לממוצע ענפי של 37.3%, שיעור זה ירד ב־5% בלבד בסוף הרבעון השלישי ל־32%. ברבעון השני ממוצע זה עמד על 34.5%. המדובר בעיקר בחשבונות עובר ושב של לקוחות שבין היתר הקטינו את החשיפה שלהם לשוק ההון ומשאירים את חשיפתם גבוהה למזומן, לצד פיקדונות עבר שנסגרו ללא ריבית ולא ניתן לפתוח אותם עדיין.
נכון לאוקטובר, בנק הפועלים הוא בעל שיעור הפיקדונות ללא ריבית הגבוה ביותר - 42.6% מכלל הפיקדונות - שמכילים 215 מיליארד שקל. לאומי מחזיק בפיקדונות ללא ריבית בשיעור של 31% מכלל הפיקדונות בבנק - שמכילים 168.5 מיליארד שקל. דיסקונט הוא בעל השיעור הנמוך ביותר של פיקדונות ללא ריבית - 20.3% מכלל הפיקדונות בבנק, שמכילים 51.7 מיליארד שקל.
על פי נתוני בנק ישראל, הציבור הזרים 346 מיליארד שקל לפיקדונות מתחילת השנה, מהם 167 מיליארד שקל (48.2%) לפיקדונות בריבית משתנה ו־180 מיליארד שקל (51.8%) לפיקדונות בריבית קבועה. באוקטובר זרמו לפיקדונות 53 מיליארד שקל, כלומר קצב של כ־160 מיליארד שקל לרבעון. לקצב הזה, גבוה ככל שיהיה, ייקח לפחות שלושה רבעונים כדי "לחסל" באופן תיאורטי את כל הפיקדונות ללא ריבית שמכילים 596 מיליארד שקל, מה שיאפשר לבנקים להמשיך וליהנות מרווח אשראי רחב וככל הנראה גם רווחיות גבוהה מהממוצע.
לצד הפיקדונות, אלטרנטיבה נוספת שקיימת היא העברת כספים מהבנקים אל קרנות הנאמנות הכספיות שמתפקדות כפיקדונות בשוק ההון. אלו גייסו מתחילת השנה רק כ־20 מיליארד שקל, וכלל ההפקדות בקרנות הכספיות מגיע ל־37 מיליארד שקל בלבד, אך גם פה הפוטנציאל הוא רב מאחר שקרנות אלו מניבות תשואה שקרובה לריבית הפריים ולחוסכים מובטחת נזילות גבוהה, בניגוד לבנקים שמוכנים להעניק ריבית גבוהה רק אם החיסכון יהיה סגור לפחות לשנה.
לפי ליאור שילה, אנליסט הבנקים של בית ההשקעות IBI, "התוצאות מעידות כי הציבור בוחר לשבת על הגדר והמקצבים עדיין לא משפיעים על תוצאות הבנקים, בטח לא באפקט מיידי. רק ברגע שיהיה מעבר יותר מסיבי המרווח ייפגע".
לדעתו של שילה, התנהגות הציבור נובעת ממסקנות שאליהן הגיע ב־2020, אז הציבור נפגע מהתנהגות השווקים שאפיינו את חודשי הקורונה. לאחר שהסיט כספים רבים לפיקדונות עם ריבית נמוכה על מנת להקטין את החשיפה שלו לסיכון. אולם, הקטנת הסיכון לא הועילה למרב החוסכים כי שוק המניות והאג"ח התאושש במהירות עם מציאת החיסון והחזרה לשגרה. כך, רוב תיקי ההשקעות השיבו את ההפסדים כבר בסוף 2020 או לכל הפחות בתחילת 2021.
"חלק מהאנשים עדיין מאמין כי מדובר במשבר זמני בשווקים או שלכל הפחות ההשפעה שלו לא תהיה משמעותית הלאה. זה ה־FOMO (חשש מהחמצה) שהתפתח בקורונה. שיעור המרווח תלוי תמיד בידיים של הציבור. הבנקים ספגו ביקורת על גובה הפיקדונות, אבל היום הם נותנים ריבית לא רעה בכלל", מסכם שילה.
