השימוע שפרסמה רשות החשמל הפסיק את הזרם למניות של חברות האנרגיה
השימוע שפרסמה רשות החשמל הפסיק את הזרם למניות של חברות האנרגיה
כוונתה של רשות החשמל להגביל את הרווח של חברות האנרגיה שקנו ממנה תחנות כוח, בטענה כי בחרו לנצל את חוסר התחרות בתחום, הביאה לצניחת המניות שלהן. לכלכליסט נודע כי בעקבות זאת תחנות פרטיות נסוגו ממודל התשלום שנקבע מולה
לאחר שורת אזהרות על גביית מחירים גבוהים מדי, בשבוע שעבר בחרו ברשות החשמל לנקוט בצעדים נגד יצרניות החשמל הפרטיות. הרשות פירסמה שימוע המגביל את תעריף החשמל שמקבלות יצרניות החשמל הפרטיות, ובו נטען כי אלה כי בחרו לנצל את חוסר התחרות בשוק החשמל הישראלי בשביל לגבות מחירים גבוהים במיוחד.
כראיה, מציגים ברשות החשמל ששיעור הרווח הנקי מההכנסות הממוצע של תחנות הכוח בישראל עומד על עד פי 2 מהרווחיות של תחנות בארה"ב. כמו כן, לכלכליסט נודע כי תחנות כוח נוספות בחרו לסגת ממודל ה־SMP מול רשות החשמל.
בימים שעברו מאז פרסום השימוע צונחות מניות חברות האנרגיה שיושפעו בעיקר מהגבלת המחיר - שיכון ובינוי אנרגיה ומשק אנרגיה. כמו כן, לכלכליסט נודע כי בעקבות השימוע בחרו כמה יצרניות חשמל לסגת מאופן הפעילות מול חברת ניהול מערכת החשמל. לפי ההערכה ראשונית, ברשות החשמל צופים שהמהלך יוביל לירידה בהכנסות של יצרניות החשמל הפרטי בהיקף של 400-300 מיליון שקל בשנה.
ביום שני אושרה היציאה לשימוע במליאת רשות החשמל, גוף הכולל נציגים של רשות החשמל, משרד האוצר ומשרד האנרגיה ומפקח על פעילות משק החשמל. יומיים לאחר מכן, פורסמו מסמכי השימוע המלאים, החושפים את עוצמת הגבייה העודפת במחירי החשמל על ידי יצרניות החשמל הפרטיות.
השימוע של הרשות לא הגיע ללא אזהרה מוקדמת. כך למשל, כבר ביוני של השנה שעברה אמר יו"ר רשות החשמל אמיר שביט בראיון לכלכליסט כי אם התחנות ימשיכו לנצל את חוסר התחרות בשוק החשמל הרשות תפעל להגבלת המחירים.
מנגנון השימוע שבחרו ברשות החשמל לא נוגע ישירות בתעריף שמקבלות יצרניות החשמל הפרטיות, אלא רק "בתעריף המשלים", סכום כסף שמקבלות יצרניות החשמל על דברים נוספים כמו התנעת התחנה והפעלה בעומס מינימלי. על פי רשות החשמל, שיעור התעריפים המשלימים מההכנסות של יצרניות החשמל הפרטיות עומד על כ־37% מההכנסות, לעומת 3% בלבד בארה"ב.
הסיבה המרכזית להשפעת השימוע על שיכון ובינוי אנרגיה ועל משק אנרגיה היא שאלו הן השחקניות המרכזיות שזכו במכרזי ההפרטה של חברת החשמל, וחלה עליהן רגולציה שונה מיצרני החשמל הפרטיים האחרים - התחנות האחרות, שהוקמו כפרטיות, כמו למשל תחנת הכוח דליה (של חברת דליה) ותחנת OPC שבחדרה. תחנות אלו מוכרות ישירות את החשמל ללקוחות ולכן נמנעות מהמנגנון המכרזי של חברת ניהול המערכת, שעליו חלה הרגולציה.
הסוג השני הוא תחנות הכוח שהופרטו במסגרת הרפורמה בחברת החשמל, שהחלה ב־2018. במסגרת הרפורמה היו אמורות להימכר 5 תחנות כוח (עד היום נמכרו 4, מכירת תחנת רדינג מתעכבת). בעוד התחנות הפרטיות מוכרות את החשמל לספקים פרטיים במודל כלכלי קלאסי של היצע וביקוש. במודל זה, לקוח גדול, כמו למשל מפעל או בית חולים רוכש חשמל מהיצרנית הפרטית, ומכיוון שמדובר בתחנות כוח חדשות ובכך יעילות יותר מהתחנות הישנות של חברת החשמל, הן מסוגלות להציע הנחה בתעריף לעומת מחיר חברת החשמל.
מתוך ארבע התחנות שנמכרו, קבוצה משותפת לאדלטק ולשיכון ובינוי רכשה שתיים: רמת חובב (1,137 מגה־ואט) וחגית מזרח (660 מגה־ואט). חברת דליה, שבעלת השליטה בה היא משק אנרגיה, השלימה ביוני האחרון את הרכישה של תחנת הכוח הגדולה ביותר במסגרת הרפורמה - תחנת אשכול בהספק של 1,600 מגה־וואט ושילמה עליה 9.1 מיליארד שקל. התחנה הרביעית שנמכרה היא אלון תבור לקבוצת MRC. תחנה זו מוחזקת בחלקים שווים על ידי מבטח שמיר, ג'נריישן קפיטל וצ'יינה הארבור. בניגוד לחברות האחרות המניות של ג'נריישן קפיטל ומבטח שמיר כמעט ולא ירדו בשבוע האחרון.
כיום יצרני החשמל הפרטיים אחראיים לייצור של כשני שלישים מהחשמל המופק בגז טבעי בישראל, כשהיתר מופק על ידי חברת החשמל. מחיר החשמל שמקבלות היצרניות הפרטיות שרכשו את תחנות הכוח מחברת החשמלח, מתקבל במכרזי System Marginal Price מחיר מערכתי שולי (SMP). המכרזים מתקיימים בכל חצי שעה, ויצרני החשמל מעבירים ביום שלפני הצעות מחיר לנגה (חברת ניהול מערכת החשמל הממשלתית האחראית על ניהול בזמן אמת של משק החשמל ותוכניות הפיתוח שלו). בחברת ניהול המערכת רוכשים את החשמל בהתאם לביקוש, כאשר המחיר שכל התחנות יקבלו יהיה אחיד לפי ההצעה הנמוכה ביותר שלא התקבלה.
נניח למשל מצב של ארבע תחנות כוח: א', ב', ג' ו־ד' - שמציעות מחירים של 20, 21, 22 ו־23 אגורות לקוט"ש, בהתאמה. בנגה דורשים חשמל רק משתי תחנות, ולכן ירכשו חשמל מתחנות א' ו־ב' בלבד, וישלמו עבורו 22 אג' לקוט"ש, שהוא המחיר של ג', הנמוך ביותר שלא התקבל.
בשוק תחרותי, המחיר שמציעות התחנות אמור לשקף את העלות השולית של ייצור החשמל שלהן, כלומר העלות של ייצור הקוט"ש האחרון. ההפרש שבין המחיר המוצע לבין המחיר שמקבלות התחנות אמור להיות מקור הרווח שלהן וגם לכסות עלויות נוספות כמו עלות התנעה של התחנות והפעלה בעומס מינימלי. אלא שלא תמיד הפער הזה מכסה את העלויות העודפות ולכן התחנות מדווחות על עלויות נוספות. בנגה בוחנים את הפער ומשלמים להן בהתאם. בבדיקה שערכו ברשות החשמל נראה כי המחיר של העלויות העודפות, לטענת הרשות, גבוה בעשרות אחוזים מהמחיר בפועל.
המניה שנכון להיום הושפעה בצורה הניכרת ביותר היא משק אנרגיה. משק אנרגיה, בעלת השליטה בדליה שכאמור השלימה ביוני את הרכישה של תחנת הכוח אשכול במחיר שיא של 9.1 מיליארד שקל, על אף שבהערכות הפנימיות של חברת החשמל הוערכה התחנה ב־6 מיליארד שקל. בתחילה הציעה דליה 12 מיליארד שקל על התחנה שנשען בעיקר על הנחה של מחיר SMP גבוה במיוחד. ההצעה השנייה בגובהה במכרז היתה של קבוצת OPC וקרן נוי, שעמדה על כ־7 מיליארד שקל. לאחר מכן, ולאור קושי בסגירה פיננסית למחיר הגבוה שהציעו בדליה, ביטלה חברת החשמל את המכרז הקודם והכריזה על מכרז חדש עם מחיר מינימום של 9 מיליארד שקל.
בחודש הפעילות הראשון של אשכול תחת דליה הניבה התחנה EBITDA של 75.6 מיליון שקל שיכול להעיד על הרווח הגבוה של התחנה. על פניו מדובר ב־EBITDA לא מופרך לנכס ששווה 9.1 מיליארד שקל, אלא שמלבד הפעילות כיום באשכול התחנה נמכרה יחד עם שטח שמאפשר הקמת מרכז לוגיסטי רחב ואפשרות להקים תחנת כוח נוספת, חדשה ויעילה, יחד עם אישור חיבור לרשת ובאסדרה ידועה מראש. כלומר המחיר של ה־9 מיליארד שקל משקף מלבד את שווי הפעילות הנוכחית באשכול - גם רווח עתידי גבוה. לא מן הנמנע שחלק מהירידה במניה של משק אנרגיה נובע מהחשש של המשקיעים על המחיר הגבוה ששילמה החברה על אשכול.
גורמים מסוימים בשוק האנרגיה טוענים שברשות החשמל הלכו רחוק מדי, וחוששים מהיכולת להשלים סגירה פיננסית להקמת תחנות כוח נוספות. הקמת תחנות כוח חדשות הכרחיות למשק האנרגיה, כשהביקוש לחשמל בישראל עולה בשיעור של כ־3% בשנה. ביקורת נוספת שעולה בשוק היא על הסמיכות של ההחלטה להחלטה של נגה על שינוי מודל ה־SMP. לפני כשבועיים הוציאו בנגה מסמך הקובע כי ישנו את מודל ה־SMP ושהמחיר שנקבע בו נמוך מדי ולא משקף את העלויות בפועל. בשוק החשמל יש גורמים שטוענים שצריך לקדם את שני השינויים אחד אחרי השני ולבחון את ההשפעות של כל אחד - במקום להחיל שני שינויים דרסטיים ובכך להוביל לחוסר ודאות. הביקורת השלישית היא ביקורת כללית יותר על האפקטיביות של פיקוח מחירים בשוק כלשהו, שכן מדובר במהלך שיכול ליצור עיוותים בשוק.
לכלכליסט נודע, כאמור, כי בעקבות השימוע כמה יצרניות חשמל גדולות, בהן תחנת הכוח דליה ותחנת דוראד, בחרו לשנות את האופן שבו הן מוכרות חשמל (SMP) ועל חזרה למכירה בילטראלית, כלומר בשוק הפרטי, בלבד. כדי לייצר תחרות בשוק ה־SMP איפשרו רשות החשמל וחברת נגה ליצרניות החשמל שהוקמו כפרטיות להצטרף לאופן ההפעלה על ידי חברת נגה - כלומר שחברת נגה תקבע את מועדי ההפעלה של התחנות, ובכך להגביר את התחרות בבידים של מודל ה־SMP. ביולי נכנס שינוי למשק החשמל שיאפשר ליותר תחנות להיכנס למודל של הבידים של נגה, במטרה להגביר את התחרות בשוק. לתחנות אלו אפשרות לבחור בכל חודש (בהתראה מוקדמת) האם יפעלו במסגרת ההעמסה של מנהל המערכת או עצמית.
מרשות החשמל נמסר: "לתחנות המדוברות עומדת זכות לעבור משיטה של העמסה מרכזית להעמסה פיזית (בילטרלית) בהתאם לצרכיהם. תחנות אלה השתמשו בזכות לעבור משיטת העמסה אחת לשנייה גם לפני השימוע וכנראה שימשיכו גם לאחריו. בכל מקרה, השימוע שפרסמה הרשות בנוגע למגבלות על הצעות המחיר חל על שתי שיטות ההעמסה".
