איך הצליחה חלל לחמוק מהפרה שתקרב אותה לפירעון מיידי
איך הצליחה חלל לחמוק מהפרה שתקרב אותה לפירעון מיידי
עליית תשואות האג"ח היתה אמורה לאלץ את חלל להפחית את שווי הלוויינים שלה, מה שהיה גורם לה להפר את הקובננטים שלהם התחייבה מול מחזיקי האג"ח. דירקטוריון החברה אישר שינוי ברישום החשבונאי שיקפיץ את שווי אחד הלוויינים, ואת ההון העצמי
על פי רוב, חברות שמזוהות עם לוליינות פיננסית הן כאלו שיש להן בעל שליטה. אולם הן לא היחידות. מי שהציגה ממש בימים האחרונים לוליינות פיננסית מרשימה למדי היא חלל תקשורת – חברת הלוויינים שנשלטה בעבר על ידי שאול אלוביץ', וכיום מניות השליטה בה (47%) מוחזקות בידי הנאמן עו"ד חגי אולמן.
ביום חמישי בערב דיווחה חלל תקשורת, שמנוהלת בידי דן זייצ'ק, על החלטת הדירקטוריון, שבראשו עומד ליגד רוטלוי, לשנות את המדיניות החשבונאית של החברה במסגרת הדו"חות שלה לרבעון השני שיפורסמו בקרוב. השינוי עוסק באופן המדידה של הלוויינים שלה. עד היום חלל תקשורת רשמה את הלוויינים בספרים במודל של עלות בניכוי פחת נצבר והפסדים מצטברים לירידת ערך. החל מהדו"חות הקרובים, החברה תעבור לרישום לפי תקן 16 (IAS 16) שמאפשר לבצע רישום בשני אופנים – עלות או הערכה מחדש. חלל תקשורת בחרה באפשרות השנייה. "המדידה על בסיס הערכה מחדש מהווה, להערכת החברה, בסיס מדידה מהימן ורלבנטי יותר באשר לשווי כלל הרכוש הקבוע של החברה וההון העצמי שלה", לשון הדיווח.
במילים אחרות, אם עד היום, בהתאם לשיטה הרווחת בשוק, הרכוש הקבוע של החברה (כלומר, שלושת הלוויינים שלה) נרשם והוצג בספרים לפי העלות שלו בניכוי הפחתות והפסדים לירידת ערך, השיטה החדשה שבה בחרה חלל מאפשרת לה לשערך את הלוויינים. מדובר במהלך חריג למדי שלא מתבצע במהלך החיים השוטף של החברה, אלא אם היא עומדת בפני מהלך מהותי כמו הנפקה.
למה חלל עושה את זה כעת? לחברה יש חוב של קרוב למיליארד שקל (270 מיליון דולר) למחזיקי האג"ח שלה. בקופה של חלל יש 80 מיליון דולר בלבד. סדרות האג"ח השונות של החברה נסחרות בתשואה דו־ספרתית, מה שמעיד על כך שהמשקיעים חוששים שיש סיכוי שהחברה לא תוכל לעמוד בפירעון החובות שלה. חלל תקשורת היתה אמורה להימכר לחברה ההונגרית IG-4, אבל משרד התקשורת עיכב את המכירה והיא לא תצא לפועל במתכונת המקורית שלה – והדבר הוא קריטי עבור המשך החיים של החברה. משרד התקשורת מאשר להונגרים לרכוש 20% ול"כלכליסט" נודע כי החברה הזרה מוכנה למתווה המדובר, ובכוונתה לבצע את הרכישה במהלך החודש הבא.
לחלל תקשורת יש שלושה לוויינים (עמוס 17, עמוס 4 ועמוס 3), כשעמוס 17, ששוגר לחלל ב־2019, נחשב למנוע הצמיחה המרכזי שלה. עליית הריבית ברחבי העולם והעלייה בתשואות האג"ח משפיעות על שיעורי ההיוון של הלוויינים של חלל, שהשינוי בהם אמור להביא להפחתה של 24.9 מיליון דולר בשווי של עמוס 17 ולהפחתה של 3.9 מיליון דולר בשווי של עמוס 4. ההפחתות האלו מהוות סכנה לחברה, משום שבמסגרת ההתחייבויות שלה למחזיקי האג"ח (קובננטים) – שבראשם קרן הגידור נוקד ובית ההשקעות מיטב – היא עומדת בפני סכנה לפירעון מיידי במקרה שבו ההון העצמי של החברה נמוך מ־65 מיליון דולר במשך שני רבעונים רצופים.
שתי ההפחתות המדוברות יביאו את חלל תקשורת להפרה של ההתניה הפיננסית המדוברת, לפחות ברבעון השני של השנה, אולם שינוי השיטה החשבונאית יאפשר לה להציג הון עצמי של 66 מיליון דולר בסוף הרבעון השני - מיליון דולר מעל הקו האדום. זאת באמצעות שיערוך כלפי מעלה של עמוס 3 בהיקף של 24.4 מיליון דולר, בהתאם להערכת שווי של מעריך שיווי חיצוני בלתי תלוי.
מי שליווה את חלל בשינוי המדובר הוא לא משרד רואי החשבון המבקר של החברה, KPMG, אלא משרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג (EY), שליווה גם את חברת האשראי החוץ־בנקאי יונט קרדיט, שעומדת כעת במרכז חקירה פלילית של רשות ני"ע. EY התפטר מתפקיד רואה החשבון המבקר של יונט קרדיט לאחר שפרצה החקירה של הרשות, שבמרכזה חשד לגניבת כספים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים מהחברה על ידי בעלי השליטה.
המהלך החשבונאי של חלל נחשב חריג בתחום הפעילות שלה. ככל הידוע, אין חברת לוויינים בינלאומית שביצעה את השינוי הזה עד היום. עם זאת, ישנן בארץ חברות שביצעו את השינוי הזה, כמו חברת המלונות פתאל.
חלל תקשורת פנתה לנאמן האג"ח, רזניק פז נבו, שאמר כי השינוי המדובר עומד בתנאים של שטר הנאמנות, ולכן מחזיקי האג"ח לא צפויים להילחם בחברה בשל השינוי המדובר. עם זאת, יהיה מעניין לראות כיצד המחזיקים יתייחסו לשינוי במהלך המסחר היום.
