שורת הרווח הבינלאומי מגרד את הדרך למדד הישראלי המוביל של MSCI
שורת הרווח
הבינלאומי מגרד את הדרך למדד הישראלי המוביל של MSCI
מחר יתפרסם עדכון המדדים הרבעוני של החברה העולמית, שייכנס לתוקף בסוף פברואר. קיים סיכוי גדול שבעדכון זה מניית הבנק הבינלאומי תיכנס למדד החברות הישראליות הגדולות, וצים, ששווייה יורד, עלולה להיפלט ממנו
בעוד בישראל ובעולם מועלים חששות לגבי דירוג האשראי של ישראל, ולגבי השפעת המהפכה החוקתית שבדרך על הכלכלה הישראלית, חברת המדדים האמריקאיים MSCI תפרסם מחר, לאחר נעילת יום המסחר בארה"ב, את עדכון הרכב המדדים הרבעוני שלה. MSCI, כמו S&P ו־FTSERUSSELL, מתמחות בחישוב מדדים שעליהם מתבססות קרנות סל ובנוסף מתבססים עליהם חוזים עתידיים ואופציות, ולשלוש חברות אלה יש השפעה גדולה על מניות ישראליות שנכללות במדדים שהן מחשבות. המאמר מתמקד בהצגת מדדי MSCI למשקיע הישראלי, תוך מתן דגשים לעדכון הרבעוני שאליו עברו לאחרונה.
MSCI מחלקת את השווקים הפיננסים לפי רמת הפיתוח שלהם - מפותחים (Developed), מתפתחים (Emerging) וגבול (Frontier), כאשר ישראל עברה ב־2010 מקטגוריית משק מתפתח לקטגוריה של משק מפותח. החלוקה השנייה כוללת שלושה אזורים גיאוגרפיים ראשיים: אזור אמריקה, אזור אירופה, המזרח התיכון ואפריקה ואזור אסיה פסיפיק.
הבלוק הבסיסי של המדד הוא המדד של מדינה בודדת, שמניות שנסחרות בה ייכללו גם בכל מדד שהמדינה נכללת בו. עבור ישראל נקבעה קטגוריה מיוחדת - המזרח התיכון ואירופה - אך על קטגוריה זו לא מתבססות קרנות סל, לכן היא ריקה מתוכן. ישראל מנסה כבר כמה שנים להיכלל במדד האירופי, ואם בקשתה תתקבל יזרמו 900-600 מיליון דולר שמנוהלים על ידי קרנות הסל המתבססות על המדד האירופי למניות הישראליות.
לפני כשנה בקשתה של ישראל לשינוי הסיווג נדחתה בעקבות התנגדות של חלק ניכר ממנהלי קרנות הסל על מדד המדינות המפותחות באירופה, שרצו להימנע מרכישת המניות הישראליות. כיום, לאור מהלכי הממשלה שפוגעים בהפרדת הרשויות במדינה ובעצמאות הרשות השופטת, הסיכוי שישראל תכלל במדד האירופי הפך זניח, זאת מכיוון שמנהלי ההשקעות שהצביעו נגד כניסת ישראל למדד בתחילת 2022 יתנגדו לכך בוודאות עם ההרעה הצפויה בסיווג הדמוקרטי של המדינה מבחינת חברות הדירוג. הונגריה ופולין, שמוגדרות כמשקים מתפתחים, אינן נכללות במדד האירופי של המדינות המפותחות.
המניות במדדי MSCI מחולקות למניות גדולות ומניות קטנות, כאשר ישנם מדדים שמכילים רק את המניות הגדולות ואחרים מתבססים רק על המניות הקטנות או על כל המניות. בנוסף יש מניות שנכללות בקטגוריה "מיקרו", שעליהן אין קרנות סל, ולכן אין להן השפעה. המדד הישראלי הראשי הוא MSCI ISRAEL שמכיל כעת 15 מניות. מדד המניות הקטנות של ישראל מכיל 100 מניות ולכן המדד המשולב של ישראל מכיל 115 מניות. הרכב המדד נקבע לפי שווי השוק של המניות ולפי כמה קריטריונים נוספים שהעיקרי שבהם הוא סחירות.
קרן הסל המובילה על מדד MSCI ISRAEL היא EIS שמנהלת 152 מיליון דולר, ומשקיעה בשילוב המניות הגדולות והקטנות. היתרון של קרן סל זו הוא חשיפה למניות הישראליות שנסחרות הן בתל אביב והן בניו יורק, ומניה אחת בהונג קונג. החיסרון של קרן סל זו הוא דמי הניהול הגבוהים - 0.58%. המניות הישראליות נכללות בעשרות רבות של קרנות סל נוספות, שמשקיעות במדד על המשקים המפותחים בכל העולם או על כל מדד המשקים המפותחים בכל העולם למעט צפון אמריקה.
שתי קרנות הסל המובילות מבחינת שווי האחזקה שלהן במניות הישראליות הן EFA שמשקיעה במניות הגדולות במדד העולמי למעט צפון אמריקה ומנהלת 46 מיליארד דולר, מהם 348 מיליון דולר במניות ישראליות, ו־SCZ שמשקיעה במניות הקטנות במדד העולמי למעט צפון אמריקה ומנהלת 11 מיליארד דולר, מהם 330 מיליון דולר במניות ישראליות.
משקל מניה במדד MSCI מתבסס על שווי אחזקות הציבור במניה, כאשר החזקות קרנות הסל על מדד 15 המניות הגדולות בישראל מהוות 5%-4% מהחזקות הציבור באותן מניות, ואילו החזקות קרנות הסל על מדד המניות הקטנות בישראל מהוות 2.5%-2.2% מהחזקות הציבור באותן 100 מניות. בסך הכל מחזיקות קרנות סל מבוססות על מדדי MSCI במניות ישראליות בשווי של 56.1 מיליארד שקל, פי 3.4 לעומת תחילת 2022. מכך נובעת החשיבות הרבה של מדדים אלה לגבי מניות ישראליות.
בעדכון הרבעוני הקרוב, שיתפרסם כאמור מחר בלילה (שעון ישראל) וייכנס לתוקף בשלב נעילת המסחר ב־28 בפברואר, יש סיכוי שחברת הספנות צים, שנסחרת כיום לפי שווי של 9.3 מיליארד שקל, תעבור ממדד המניות הגדולות למדד המניות הקטנות, זאת מאחר ששוייה נמוך משמעותית משווי השוק של יתר המניות במדד המניות הגדולות שהוא גבוה מ־15 מיליארד שקל. מנגד, בסבירות גבוהה מניית הבינלאומי, שנסחרת לפי שווי של 13.6 מיליארד שקל, תעבור ממדד מניות הקטנות לגדולות.
מכיוון שיש "באפר" גבוה בין שווי השוק שיוביל לכניסה למדד לבין שווי השוק שיוביל ליציאה מהמדד, אין ודאות ששינויים אלה אכן יתבצעו. אם מניית הבינלאומי תכנס למדד המניות הגדולות קרנות הסל על מדד זה צפויות להזרים למניה ביקושים של 360-300 מיליון שקל, מנגד, קרנות הסל על מדד המניות הקטנות צפויות להזרים למניה היצע של 180-160 מיליון שקל. סביר להניח ש־MSCI תגדיר את מניית מובילאיי, שהונפקה באוקטובר 2022 ונסחרת לפי שווי שוק של 34 מיליארד דולר, כמניה אמריקאית, ולכן היא לא צפויה להיכנס למדד הישראלי. כמו כן, סביר להניח שהכניסה שלה למדד האמריקאי תתבצע בעדכון של חודש מאי, בגלל הזמן המועט שחלף מאז ההנפקה שלה.
שתי מניות שמתמודדות על כניסה למדד המניות הקטנות הישראליות הן של שיכון ובינוי אנרגיה, שבסבירות גבוהה יחסית תכנס למדד, כבר בפברואר או בעדכון הבא במאי, זאת מכיוון שהמסחר בה החל רק באוגוסט 2022. בנוסף, מניית אקרו גבולית מבחינת שווי השוק שלה, שלא בטוח שיספיק לצורך כניסה למדד. מניית ורידיס עומדת כבר זמן רב בתנאי הכניסה למדד, אך מסיבות שאינן ידועות לנו היא לא נכללת במדד הישראלי של MSCI. רשימת המניות המלאה שנכללות במדדי MSCI תתפרסם באתר "כלכליסט".
הכותב הוא כלכלן בחברת הייטק
