בלעדי העימות בין משפחות ליימן ושובל עולה דרגה ומגיע לשכר של הבן
בלעדי
העימות בין משפחות ליימן ושובל עולה דרגה ומגיע לשכר של הבן
בעלי מניות מיעוט בחברת יצוא, בעלת השליטה בבנק ירושלים, שבשליטת משפחת שובל, דורשים לבטל אישור שכר רטרואקטיבית מ־2017 לגידי שובל, מנכ״ל יצוא. לטענתם, ההחלטה התקבלה בצורה לא תקינה והיא מהווה הטעיית משקיעים
משפחת ליימן נגד משפחת שובל. לכלכליסט נודע כי קבוצת בעלי מניות מיעוט בחברת יצוא, בעלת השליטה (86.3%) בבנק ירושלים, דורשת לבטל אישור שניתן רטרואקטיבית לשכרו של מנכ"ל יצוא גידי שובל - החלטה שהתקבלה על ידי הדירקטוריון, ולא על ידי האספה הכללית, ודווחה לבורסה.
מדובר בהתפתחות נוספת של מאבק שמנהלת קבוצת בעלי מניות שכוללת את המשפחות בנימין, פרנסס, שלום וליימן — מהבעלים של יבואנית הממתקים ליימן שליסל. הקבוצה מנסה ללחוץ את משפחת שובל, בעלת השליטה ביצוא (75%), למחוק את החברה מהבורסה, לרכוש את חלקם של בעלי מניות המיעוט או לחלק את המניות של בנק ירושלים כדיבידנד בעין לבעלי המניות של יצוא, ובכך להגדיל את הנתח של החזקות הציבור בבנק בצורה משמעותית.
יצוא נסחרת בבורסה בתל אביב לפי שווי של 535 מיליון שקל. גידי שובל הוא בנם של כנה ושל זלמן שובל, שנבחר בימים האחרונים לתפקיד יו"ר יצוא.
המאבק בין הצדדים מתנהל מאז 2017 ובמסגרתו מאשימים בעלי מניות המיעוט את משפחת שובל בכך שהיא משיתה על יצוא התנהלות בזבזנית, הוצאות מנופחות, מערך ניהול מנופח ומערך תגמול חסר פרופורציה למשפחת בעלי השליטה, ובעיקר לגידי שובל, שמכהן כדירקטור ומנכ"ל החברה, כאמור. נגד שובל עומדת גם בקשה להכרה בתביעה ייצוגית נגדו שטוענת לתפקוד רשלני מצידו שהסב נזק לחברה.
בעלי מניות המיעוט טוענים כי מאז 2017 לא אושרו תנאי התגמול של שובל כנדרש באסיפה הכללית. לפי החוק, יש לאשר את תנאי התגמול כל שלוש שנים. למרות זאת ביצעה החברה הפרשות מדי שנה בגובה התגמול שניתן לשובל ולא אושר כדין לכאורה. מדובר על שכר בעלות של 600 אלף שקל בשנה (50 אלף שקל בחודש) ו־4.2 מיליון שקל בסה"כ לכל התקופה.
יצוא זימנה אסיפת בעלי מניות ליולי כדי לאשר רטרואקטיבית את ההפרשות, אבל אז פרסמו בעלי מניות המיעוט נייר עמדה ששיכנע בעלי מניות נוספים שלא לתמוך במהלך. בשל כך יצוא דחתה את האספה למועד לא ידוע. בינתיים, בלחצם של בעלי המניות על רשות ני"ע, החליטה החברה לבטל את ההפרשה של 4.2 מיליון שקל עבור 7 השנים האחרונות. החברה לא דיווחה על ביטול ההפרשה בנפרד אלא הציגה אותה בדו"חות הרבעון השני.
דירקטוריון יצוא החליט לפעול לפי תקנות חוק החברות ולאשר תשלום רטרואקטיבי של 14.3 אלף שקל לחודש למנכ"ל עבור שבע שנים אחורה — הפרשה של 1.2 מיליון שקל בסך הכל. כך ביקשה החברה להכשיר חלק מההפרשות שכבר ביצעה רטרואקטיבית עבור שכרו של המנכ"ל. בביטול ההפרשה לא מצויין כי הדבר נעשה לבקשת הרשות. בעקבות שינוי התקנות שאיפשרו, במקום להחזיר חשבונאית לדו"חות 4.2 מיליון שקל, החזירה יצוא 3 מיליון שקל בלבד, כך שהמנכ"ל יוכל בעתיד לקבל בשל כך רטרואקטיבית שכר של 1.2 מיליון שקל.
קבוצת בעלי מניות המיעוט, שמיוצגת על ידי עו"ד רון ברקמן, אינה מסתפקת בכך ודורשת לבטל את החלטת הדירקטוריון שאישר כאמור תשלום רטרואקטיבי חלקי למנכ"ל, להחזיר את ביטול ההפרשה ל־4.2 מיליון שקל ולפרסם דו"חות מתוקנים בידי החברה שלוש שנים לאחור. במכתב שנשלח ליצוא טוענים בעלי המניות שהתנהלות שהשינוי החשבונאי עולה לכדי "פרט מטעה בדיווחי החברה". כמו כן, בעלי המניות דורשים מיצוא לפרסם דיווח מיוחד למשקיעים ש"במסגרתו יפורטו הכשלים שנעשו בהתנהלות החברה והשלכותיהם על החברה, הן במישור של דיני חברות והן במישור של דיני ניירות ערך, לרבות לעניין אחריות נושאי משרה ובעלי שליטה בה, והיעדר תוקפן של ההחלטות שהתקבלו".
