החלב של אוטלי מחק כבר 10 מיליארד דולר
החלב של אוטלי מחק כבר 10 מיליארד דולר
יצרנית משקאות שיבולת השועל נכנסה לנאסד"ק ב־2021 ברעש גדול, עם משקיעים נוצצים ושווי של כ־11 מיליארד דולר. מאז המשקיעים התפכחו מסיפור הצמיחה ההייטקי שהחברה ניסתה למכור, הבינו שאוטלי היא חברה עם פעילות מסורתית והפסדים כבדים, שאולי לעולם לא תהיה רווחית, והמניה צנחה בכ־90%
מה עובר על מניית אוטלי (Oatly)? החברה שמייצרת את משקאות שיבולת השועל הפופולריים, שנכנסה בקול תרועה רמה ובתשומת לב ציבורית עצומה לנאסד"ק באוגוסט 2021 לפי שווי של 10 מיליארד דולר, נפלה מאז בקרוב ל־90%. זאת בשעה שמדד נאסד"ק, עתיר מניות הטכנולוגיה, ירד ב־6.5% בלבד בתקופה הזו.
וכך, יצרנית תחליפי החלב השבדית נסחרת כיום בשווי שוק של כ־1.2 מיליארד דולר בלבד . זהו סיפור על חברה מסורתית עם מוצר אהוב, שנשבתה ברוח התקופה, שינתה את פניה אחרי 30 שנות פעילות, הפכה לחברת צמיחה לכאורה והחלה לצבור הפסדי עתק.
קשה לחשוב על מותג עולמי למשקה שיבולת שועל דומיננטי יותר מאוטלי, אבל החברה השבדית שנוסדה עוד ב־1994 הייתה במשך שנים רבות ידועה בעיקר לצרכנים האירופים. רק בשנים האחרונות, עם הפופולריות הגוברת של מוצרים מן הצומח והמודעות לנזקי הסביבה שבצריכה של מוצרים מן החי, התחיל הסגמנט שאותו אוטלי ממש המציאה (זאת אומרת תחליף חלב מבוסס שיבולת שועל) להפוך את החברה מכזו שמייצרת מוצרי נישה שנצרכים בעיקר במערב אירופה לשם שמוכר בכל בית בעולם המערבי, גם בישראל, הגם שכאן היא עדיין שחקן קטן ובוטיקי למדי.
היא לא עשתה זאת במו ידיה. זו גם לא הייתה המתחרה הצרפתית אלפרו (Alpro) שהבעירה את התחום, אלא טרנד "בריאותי" לצמצום צריכת המוצרים מן החי. ב־2019 חל זינוק ספציפי בעניין העולמי בתחליף שיבולת שועל, שאתגר את הדומיננטיות של משקאות השקדים, וכל אלו תודלקו באגרסיביות על ידי תעשיית הטכנולוגיה, שהיא ושותפיה הטבעיים – קרנות ההון סיכון — שינו יחדיו את הדינמיקה לחלוטין והזרימו משאבים רבים לפיתוח התחום, אם הון אנושי ואם פיננסי. היום פועלים סטארט־אפים רבים ברחבי העולם, לרבות בישראל, שמנסים להציע מוצרי מזון מן הצומח, תחליף למוצרי בשר וחלב שונים. בין אלו ניתן למנות את רימילק, כמו גם חברות גדולות וותיקות דוגמת שטראוס.
אוטלי יכולה הייתה להמשיך בדרכה כחברה פרטית שבדית. היא גם יכולה הייתה לבחור בדרך של אלפרו שברבות הימים, ב־2016, נמכרה לענקית המזון דנונה תמורת 12.5 מיליארד דולר (דנונה רכשה את החברה־האם של אלפרו), אך במקום זאת היא בחרה להיכנס לשוק בעטיפה חדשה – חברת צמיחה. היא לא יכולה הייתה לעשות זאת באווירת הון סיכון יותר ממה שעשתה. ביולי 2020 הודיעו בחברה על גיוס הון ראשון מסיבי – מכירת 10% ממניות החברה תמורת 200 מיליון דולר ולפי שווי של 2 מיליארד דולר. את הגיוס, שעדיין נעשה תחת מטרייה של חברה פרטית, הובילה קרן הצמיחה BGX של הגורילה האמריקאית בלקסטון, מנהלת הנכסים האלטרנטיביים הגדולה בעולם, שחולשת על נכסים של כטריליון דולר במגוון קרנות פרייבט אקוויטי, כולל קרן הצמיחה (הון סיכון) שגייסה את הסכום הגדול ביותר בזמן הקצר ביותר (כ־5 מיליארד דולר). לצידה של בלקסטון, שבראשה עומד סטיבן שוורצמן, השתתפו בגיוס שמות נוצצים שמוכרים היטב גם מחוץ לעולם הפיננסי המעונב של וול סטריט: אופרה וינפרי, נטלי פורטמן, ג'יי זי ומנכ"ל סטארבקס האוורד שולץ.
אך כשכסף של ההון סיכון נכנס לחברה, נכנסו איתו גם ציפיות של הייטק לצמיחה אדירה בקצב מסחרר.
באוגוסט 2021, רק שנה אחרי גיוס ההון הפרטי המתוקשר, אוטלי כבר קפצה לגיוס ציבורי וביצעה הנפקה ראשונה לציבור (IPO). היא לא עשתה זאת בשבדיה, או בכל בורסה אירופית אחרת, היכן שבסיס פעילותה היה ב־30 השנים האחרונות וכפי שחברות כמותה נוהגות לעשות, אלא נרשמה למסחר בבורסת נאסד"ק האמריקאית, הבחירה המועדפת עבור חברות טכנולוגיה, לא משנה היכן נוסדו. היא הייתה אחת החברות הוותיקות יותר שיצאו ל־IPO באותה השנה בכלל ובנאסד"ק בפרט. ההנפקה הייתה הנפקה מהסרטים: העניין הציבורי היה עצום, החברה תומחרה לפי שווי של 10 מיליארד דולר — פי חמישה לעומת השווי שקיבלה מבלקסטון — היא גייסה 1.4 מיליארד דולר ובימים הראשונים למסחר זינקה לשווי של 13 מיליארד דולר.
גיוס זה מיצב אותה כשיאנית גיוס הכספים לעומת חברות דומות בתחום אלטרנטיבות מוצרי חלב, כולן חברות פרטיות שממותגות כחברות פוד־טק (טכנולוגיות מזון). לשם השוואה, קליפיה פארמ'ס (Califia Farms), שנוסדה ב־2010, גייסה סכום כולל של 340 מיליון דולר בארבעה סבבים; ריפל פודס (Ripple Foods), שנוסדה ב־2014, גייסה 264 מיליון דולר בחמישה סבבים; ופרפקט דיי (Perfect Day), שנוסדה גם היא ב־2014, גייסה 712 מיליון דולר בארבעה סבבים.
כלומר, המתחרות, רובן ככולן, ביצעו גיוסים צנועים משמעותית מאוטלי, כשכל גיוס היה דו־ספרתי במיליוני דולרים, וזאת על פני כמה עשורים. זאת בשעה שאוטלי גייסה בשני גיוסי ענק בטווח של שנה כ־1.8 מיליארד דולר.
אופייה המחודש של אוטלי כחברת צמיחה השתקף היטב בדו"חותיה הכספיים. במצגת למשקיעים לסיכום תוצאות הרבעון הראשון של 2023 הדגישה אוטלי לאורכה ולרוחבה רק את הצמיחה שלה בשווקים ברחבי העולם, מה שגם קיבל ביטוי בהכנסות שהסתכמו ברבעון הזה ב־196 מיליון דולר, זינוק של 18% בהשוואה לתקופה המקבילה ב־2022. אוטלי גם המשיכה לתבל את הדו"חות הכספיים שלה באבק כוכבים, תוך שהיא מדגישה שהיא נותנת החסות החדשה לליגת הבייסבול האמריקאית (MLB).
מה שמקבל תשומת לב פחותה, כיאה לחברת צמיחה, הוא השורה התחתונה, וזו פחות מלבבת. ברבעון האחרון החברה רשמה הפסד של 75.6 מיליון דולר; אלו מצטרפים להפסדים מצטברים של כחצי מיליארד דולר שעליהן דיווחה החברה ב־2021 ו־2022. למרבה הצער, בדו"חות הכספיים השנתיים שלה אוטלי אף הוסיפה מיד בפתיחת הדו"חות את האזהרה הגנרית של כל חברות הסטארט־אפ המונפקות כי "ייתכן שלעולם לא תצליח להשיג או לשמור על רווחיות".
גישת הצמיחה ההייקטית חשפה את אוטלי, שנראה כי רואים בה למעשה חברת מזון מסורתית למדי כיום, גם לשורת בעיות חדשות. הדין וחשבון שנאלצה לתת הפך אותה פגיעה במיוחד. כבר בשנה הראשונה שלה כחברה ציבורית היא לא עמדה בתחזיות, נאלצה לבצע ריקול גדול למוצרים וסבלה משיבושים בשרשרת האספקה. היא האשימה את האינפלציה בשורת בעיות, אך מתחרות בגישה מסורתית יותר דווקא הציגו ביצועים טובים.
התגובה של אוטלי הייתה בדיוק כמו של חברות צמיחה אחרות שנקלעו לאותה מצב באותה התקופה, ובשלהי 2022 הכריזה כי תיאלץ לצאת במהלך של קיצוץ כוח אדם מסיבי. השוק לא היה סלחן. בשנתיים האחרונות, כאמור, התרסקה מניית החברה בכמעט 90% והיא נסחרת היום לפי שווי של 1.2 מיליארד דולר - מתחת לשווי שקיבלה בגיוס שאותו הובילה בלקסטון. כיום בלקסטון מחזיקה 6.7% ממניות החברה בשווי של 81 מיליון דולר בלבד.
