סופטבנק מייעדת ל־Arm מקום שלישי בליגת ההנפקות העולמית
סופטבנק מייעדת ל־Arm מקום שלישי בליגת ההנפקות העולמית
ענקית ההחזקות היפנית, שרכשה את מפתחת ארכיטקטורת המעבדים ב־2016 ומחקה אותה מהמסחר בלונדון ובנאסד"ק, יוצאת לרואד שואו בספטמבר. Arm מקווה לגייס 10 מיליארד דולר לפי שווי של 70-60 מיליארד — שלישית אחרי הנפקות עליבאבא ומטא
השם Arm לא אומר הרבה לרבים. חברות שבבים אחרות, אינטל, אנבידיה, קוואלקום, מוכרות הרבה יותר ממנה. אפילו על פעילות פיתוח השבבים של חברות שעיקר עיסוקן בתחומים אחרים, כמו אפל ואמזון, הציבור יודע יותר. אבל בעוד כמה שבועות עתידה החברה, שנמצאת בבעלות סופטבנק, לצאת להנפקה, ובמסגרתה היא מקווה לגייס 10 מיליארד דולר לפי שווי עצום של 60 עד 70 מיליארד דולר, כך לפי דיווח של סוכנות בלומברג אתמול.
אם תעמוד ההנפקה בציפיות, היא תהיה השלישית בגודלה בהיסטוריה של תעשיית הטכנולוגיה מבחינת הסכום שיגויס. רק עליבאבא ומטא גייסו יותר — הראשונה גייסה 25 מיליארד דולר לפי שווי של 231 מיליארד דולר, והשנייה גייסה 16 מיליארד דולר לפי שווי של 104 מיליארד דולר.
אבל יש סיבה טובה לכך שהחברה שלא כל כך שמעו עליה שווה כל כך הרבה כסף: הטכנולוגיה שלה, וליתר דיוק ארכיטקטורת המעבדים שלה, נמצאת בבסיס של מרבית המעבדים בשוק, ואין כמעט מכשיר מתקדם — מחשב, סמארטפון, טאבלט, שעון חכם ועוד — שלא משולבים בו שבבים המבוססים על הארכיטקטורה של Arm. אם שבבים הם המנוע שעליו רצה הכלכלה המודרנית, Arm היא הדלק שמניע את המנוע הזה. בתעשייה מבינים זאת היטב, וענקיות השבבים אינטל ואנבידיה כבר רבות מי תהיה משקיעת עוגן מרכזית בהנפקה הזו.
Arm הוקמה ב־1990 כיוזמה משותפת בין יצרנית המחשבים הבריטית Acorn, מפתחת השבבים האמריקאית VLSI ואפל. Acorn סיפקה את כוח האדם בדמות 12 עובדים, VLSI את הציוד הטכנולוגי, ואפל השקיעה 3 מיליון דולר ומינתה את המנכ"ל לארי טסלר. ההיסטוריה של הטכנולוגיה שפיתחה Arm ארוכה עוד יותר, ואפשר לשייך אותה למוצרים הראשונים שפיתחה והשיקה Acorn, שנוסדה ב־1978 בקיימברידג', בריטניה.
בזמן שאינטל שלטה בתחום המחשבים האישיים לאורך מרבית 40 השנים האחרונות, מצאה Arm נישה בתחום המכשירים הניידים. הניוטון, גרסה קדמונית מאוד של האייפד, שאפל השיקה ב־1993, עשה שימוש במעבד של Arm, ובאותה שנה גיבשה עסקה בין Arm לבין טקסס אינסטרומנטס (TI) את המודל שעל בסיסו תפעל Arm בהמשך: החברה תעצב ותתכנן את הארכיטקטורה הנחוצה לפיתוח מעבדים ושבבים, ותיתן לחברות אחרות רישיון להשתמש בארכיטקטורה זו, כדי לפתח ולעצב את השבבים עצמם.
סמסונג, שארפ ונוקיה עשו שימוש בשבבים של TI, שהתבססו על הארכיטקטורה של Arm, וכתוצאה מכך היא היתה חלק מהותי בפריצת הטלפונים הסלולריים הראשונים לשוק. הרישיון לאחד העיצובים המוקדמים המצליחים של החברה, Arm7, נמכר ל־165 חברות, שמאז 1994 ייצרו על בסיסו 10 מיליארד שבבים. ב־1998 הונפקה החברה בבורסות לונדון ונאסד"ק לפי שווי של מיליארד דולר.
בעשור שלאחר מכן המשיכה Arm לעשות חיל, והארכיטקטורה שלה היתה הבסיס למעבדים גרפיים פורצי דרך של אנבידיה. אך הזינוק האמיתי הגיע בעקבות מהפכת הסמארטפונים — עם השקת האייפון הראשון ב־2007. שבבים, ובפרט מעבדים, שהיו קודם לכן רכיב חשוב אך משעמם במכשירי מובייל, נהפכו ללב החדשנות של המכשיר, לרכיב שמאפשר את כל היכולות המתקדמות. אינטל ישנה, ו־Arm היתה השם היחיד במשחק.
סמסונג, קוואלקום, אפל, אנבידיה ואחרות עיצבו ופיתחו כולן מעבדים משלהן והתחרו זו בזו, אבל מתחת לכל השבבים ישבה ארכיטקטורה של Arm. לא ממש משנה מי יפסיד, היא בכל מקרה תהיה בצד של המנצח. ולא רק המעבדים (CPU) נהפכו לחשובים בעקבות מהפכת הסמארטפון, מעבדים גרפיים (GPU), שבבים שמוקדשים ליכולות AI, מערכת על שבב (System on a Chip) שאוגדת את הכל ליחידה קומפקטית אחת — כולם היו למצרך מבוקש, לליבת הפיתוח הטכנולוגי. ו־Arm נמצאת שם, בלב העשייה, מחוברת כמעט לכל יצרנית ושחקנית גדולות בתחום.
Arm גם מתרחבת מעבר לתחום המובייל, שסובל מקיפאון בשנים האחרונות, והופכת לשחקנית משמעותית בתחום השבבים לדאטה סנטרים וליישומי בינה מלאכותית. שבבים אלה יקרים ביותר, ולכן גם רווחיים ביותר עבור היצרניות והמפתחות. חטיבת הענן של אמזון כבר עושה שימוש בשבבים מבוססי ארכיטקטורת Arm, שלדבריה יעילים יותר מאחרים מבחינת צריכת האנרגיה.
"ל־Arm היה תפקיד חשוב מאוד במשך זמן רב, אבל מאחורי הקלעים ולא מובן היטב", אמר לבלומברג נשיא חברת המחקר TECHnalysis בוב או'דונל. "עכשיו יש מודעות גדולה יותר למה ש־Arm עושה ולתפקיד שלה". סופטבנק היפנית, בניהולו של המייסד והיו"ר מסאיושי סון, הבינה את התפקיד הזה כבר ב־2016, כשרכשה את Arm תמורת 24.3 מיליארד ליש"ט (כ־32 מיליארד דולר לפי שער החליפין באותה עת) ומחקה אותה מהמסחר.
עכשיו הגיעה העת לפדות את ההבנה הזו, ונראה שסופטבנק הולכת לפצות חלקית על כמה השקעות ענק דומות — אך מצליחות פחות — שעשתה בשנים האחרונות, ובראשן אובר ו־WeWork. לפי הדיווח של בלומברג, בסופטבנק מכוונים להנפקה לפי שווי של 70-60 מיליארד דולר, כאשר בסביבת החברה יש גם דיבורים על שווי של 80 מיליארד דולר. גם על פי הרף הנמוך תייצג ההנפקה מכפיל של פי 2 על ההשקעה בחברה, וזה מבלי להתייחס לרוווחים אפשריים שייצרה Arm מאז 2016.
הרואד שואו אמור להתחיל בשבוע הראשון של ספטמבר, ומחיר ההנפקה ייקבע רשמית בשבוע לאחר מכן. התשקיף להנפקה הוגש בחשאי כבר באפריל, ונקב בג'יי.פי מורגן צ'ייס, ברקליס ו־Mizuho כחתמים. ההנפקה, שעתידה להיות הגדולה ביותר השנה, מעוררת עניין רב בתעשייה, ואנבידיה ואינטל כבר פתחו בשיחות כדי להיות משקיעות עוגן בה. לשתיהן יש סיבות טובות לרצות להחזיק נתח משמעותי ב־Arm. מרבית, אם לא כל, השבבים של אנבידיה עושים שימוש בארכיטקטוריה של Arm. כחברה שממצבת את עצמה בהצלחה רבה לעמוד בחזית הגל הבא של המהפכה הטכנולוגית, שהמנוע שלו יהיה בינה מלאכותית ושבבים המאפשרים יכולות AI מתקדמות, הרי שנתח משמעותי מהחברה שאחראית לבסיס של הבסיס של מוצריה הוא נכס אסטרטגי.
אינטל, באופן מסורתי, מייצרת שבבים על בסיס ארכיטקטורה משלה, ולכאורה העניין היחיד שלה ב־Arm הוא כמתחרה. אולם בימים אלה נמצאת החברה בעיצומו של מהלך אסטרטגי משמעותי, לכניסה לתחום ייצור השבבים עבור חברות אחרות, בדומה ל־TSMC מטייוואן, שבין היתר מייצרת את השבבים (מבוססי ארכיטקטורת Arm) של אפל. לשם כך מקימה החברה, בין השאר, קומפלקס לייצור שבבים באוהיו, בהשקעה של 100 מיליארד דולר. תחום זה, המכונה Foundry, הוא נכון להיום הפעילות הצומחת היחידה של אינטל (זינוק של 307% ברבעון השני). הוא גם נשלט, במידה רבה, בידי שבבים מבוססי Arm. החזקה משמעותית בחברה תיתן לאינטל יתרון מובהק בתחום לעומת שחקניות אחרות.
