"אנחנו לפני נפילה של עוד שתי חברות אשראי חוץ־בנקאי"
"אנחנו לפני נפילה של עוד שתי חברות אשראי חוץ־בנקאי"
עדי צים, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאי אס.אר אקורד, חושב שנפילתן של חברות קטנות ולא ציבוריות בתחום, מהווה תהליך טבעי שעובר השוק החוץ־בנקאי. "כל חברה עם הון עצמי מזערי החלה לתת אשראי ובעליה לא הבינו שאם אין בעל בית, העסק לא ישרוד"
"המצב בשוק לא טוב. לאוכלוסייה קשה לשלם ולהחזיר הלוואות. זה לא צחוק. אני מאמין שאנחנו לפני נפילה של שתי חברות אשראי חוץ־בנקאי נוספות", כך אמר עדי צים, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ־בנקאית אס אר אקורד
ל"כלכליסט". לדברי צים, מדובר בתהליך טבעי שעובר שוק האשראי החוץ בנקאי בשנתיים האחרונות, מאחר שלפני כן "כל חברה עם הון עצמי מזערי החלה לתת אשראי ובעליה לא הבינו שאם אין בעל בית שמנהל אותו, העסק לא ישרוד. העסק לא יכול להתנהל על ידי עובדים".
על השאלה מי החברה הבאה שתיפול סירב צים לענות והסתפק בלומר כי "תעקוב אחרי החברות הקטנות שבדו"חות שלהן אין כשלי אשראי. בכל ארגז עגבניות, יש עגבנייה ירוקה. חברה שמציגה דו"חות נקיים בתקופה כזו חשודה בעיניי".
נכון לסוף הרבעון השני תיק האשראי של אס.אר אקורד הכיל 1.2 מיליארד שקל. החברה נסחרת כיום בשווי של כמעט 400 מיליון שקל, לאחר שמנייתה ירדה ב־27% מתחילת השנה, זאת לעומת מדד ת"א שירותים פיננסיים שאיבד כ־2.5% באותה התקופה. צים מחזיק ב־60% ממניות אס.אר אקורד לצד קרן הפרייבט אקוויטי אייפקס ישראל שמחזיקה ב־14.5%.
אס.אר אקורד שמנוהלת על ידי גיל הוכבוים, הקטינה את תיק האשראי שלה ביותר מ־200 מיליון שקל בשנה האחרונה, והפרישה 5.5 מיליון שקל עבור הוצאות בגין הפסדי אשראי וחובות אבודים ברבעון השני של השנה, הפרשה כמעט כפולה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בעקבות כך, רשמה החברה רווח נקי של 14 מיליון שקל לעומת 17.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה - ירידה של 21%. "זו תקופה שצריך בה לקחת אוויר. ראינו מה קורה בענף, והחלטנו להקטין מהותית את תיק האשראי. לא כל חברת אשראי יכולה לעשות את זה כל כך מהר".
בשבוע שעבר קרסה חברה שלישית בענף האשראי החוץ בנקאי — בול אשראי, לאחר קריסתן של יונט קרדיט וגיבוי אחזקות אשתקד. בול אשראי גייסה אג"ח בהיקף של 135 מיליון שקל בבורסה אולם לא הצליחה לעמוד בתשלומים, והנושים של החברה פנו לבית המשפט על מנת לקבל את מניותיה. על פי צים, "בגיבוי וביונט נעשו מעילות ונגד מעילות אי אפשר לעשות כלום. בבול, הסיפור הוא אחר. עשו שם שטויות וכנראה נתנו הלוואה לאנשים שלא יכולים להחזיר. אבל בעלי האג"ח עושים טעות. תנו לרונן בכור, בעל השליטה, לעבוד ולהביא לכם את הכסף חזרה. יש להם ביטחונות בתיק האשראי, צריך ללכת לבית משפט, זה תהליך של שנה, שנה וחצי והכסף יחזור. במצב היום, בדרך שבה הם בחרו, הם לא יקבלו 10% מהכסף".
מדבריו של צים עולה התחושה שלו כי שוק האשראי החוץ בנקאי נמצא לפני זמנים קשים מאוד. מי שיכול לשנות את התמונה, לדבריו של צים, הוא בנק ישראל או משרד האוצר, אולם ספק אם אלו ייעתרו לעזור לו לאחר המעילות שהתגלו בענף בשנתיים האחרונות. "הבנקים מרוויחים 2 מיליארד שקל, עושים מה שהם רוצים ועוד מקבלים ערבויות מהממשלה. אני רוצה שהחברות הגדולות בענף האשראי החוץ־בנקאי יוכלו לקבל ערבויות מהמדינה ובכך להגדיל את היציבות ואת הפעילות שלהן.
"כל חברה שיש לה הון עצמי של יותר מ־300 מיליון שקל תוכל לקבל ערבויות מהמדינה של חמש מאות מיליון שקל לעבוד. אפשר לדרוש מאיתנו לרתק הון כגובה הערבויות כדי למתן את הסיכון. כלומר על כל מאה מיליון שאקח, אני חייב בעצמי לרתק 100 מיליון שקל.
"הממשלה לא מעוניינת לעזור כי נוצר דימוי שלילי לענף לאחר נפילת 3 חברות אשראי חוץ־בנקאי ציבוריות. יש חברות שהוכיחו את עצמן, כמונו וכמו נאווי. הראינו שאנחנו מרוויחים בכל מצב. אם לא ייכנסו משרדי ממשלה לעזור לאשראי החוץ־בנקאי לא תהיה כאן תחרות בתחום. בארה"ב האשראי החוץ־בנקאי מהווה 70% מתיק האשראי - בישראל מדובר באחוזים בודדים. בנוסף, למה שלא ייתנו לנו להעניק שירות פיקדונות? למה לקוח לא יכול לשים את הכסף אצלנו תמורת ריבית? למה לא לעזור לנו להילחם טוב יותר בבנקים"?
לדבריו של צים "הנגיד שלנו עושה הרבה טעויות. יש לך יתרות מט"ח של 202 מיליארד דולר בקופה — תשחרר אותן לשוק ותחליש את הדולר. תזרים עשרה מיליארד דולר לשוק ותוריד את הדולר ל־3.6 ותיתן לכלכלה לרוץ. אבל הכל הפך פה לפוליטי, הנגיד בעצמו לא יודע מה המצב שלו - אם ימשיך או לא. אנחנו, אנשי העסקים משלמים על זה".
אס.אר אקורד מעניקה מימון לענף העסקי בלבד. בתחילת השנה "כלכליסט" חשף כיצד צים הצליח בתוך כמה ימים להשתלט על פוד מסטר, חברה משפחתית בתחום המזון שלא עמדה בתשלומים והעניקה לו שעבוד צף על נכסיה. החשיפה חיזקה את התדמית של צים כאחד מבעלי השליטה עם יכולת מימוש החוב היעילים בשוק, שעשוי לעיתים לבוא על חשבון הבנת קשיי הלקוח. צים מתנער מהתדמית. לדבריו "החלטנו בחברה שלא לתת אשראי על דירה ראשונה. אתן רק עבור דירה שנייה, אני לא רוצה להוציא את הלווה מהבית. זו החלטה אישית שלי. אני לא רוצה להגיע למצב שבו אצטרך להוציא בן אדם מהבית שלו עם ילדים".
צים העניק את הראיון ל"כלכליסט" חודש בלבד לאחר שחלה ואולץ להתאשפז במשך שבוע וחצי בבית החולים אסותא. "רזיתי 12 קילו בתוך כמה שבועות, היה לי חום גבוה. הרגשתי חלש מאוד. עשיתי בדיקה והתברר שהיה לי חיידק בשם ברוצלה. בעקבות הפגיעה של החיידק הייתי חייב לעבור ניתוח בבטן".
צים מחזיק בכמה חברות, כשהבולטות שבהן, מעבר לאס.אר אקורד, הן חברת פינוי בינוי צים בהרי נדל"ן (70%) וחברת עסקאות המט"ח סנס שוקי הון. חרף הלחץ הפוטנציאלי שאחזקה בכמה חברות בו־זמנית יכולה ליצור, ניכר כי צים אינו נותן לעומס להשתלט עליו. "אני קם בשמונה וחצי בבוקר ומניח תפילין. לאחר מכן אני מתארגן ונוסע למשרדי החברה בפתח תקווה ומגיע ב־11 בבוקר. אני לא אוהב לנהוג ולכן מעסיק נהג. יש לי משרדים בבית, ברמלה ובפתח תקווה, בעיקרון בארבע אחר הצהריים אני בורח הביתה. אם צריך פגישה לילית אין לי בעיה לעשות אותה מהבית".
