שוב שולחים מוסדיים לסטארט־אפים – הפעם דרך קרנות ההון סיכון
שוב שולחים מוסדיים לסטארט־אפים – הפעם דרך קרנות ההון סיכון
רשות החדשנות והאוצר מקדמים מתווה, לפיו הגופים המוסדיים ישקיעו בקרנות במקום בחברות ההייטק עצמן. המדינה תשתתף בהשקעה ותקטין את הסיכון בסטארט־אפים בתחום הדיפ־טק. יישום מתוכנן: לפני סוף 2024
רשות החדשנות ומשרד האוצר יוזמים תוכנית להשקעות של גופים מוסדיים בקרנות הון סיכון ישראליות, כך נודע ל"כלכליסט". המתווה מקודם במהירות בשבועות האחרונים, ובמסגרת זו נערכו, בין היתר, מפגשים בין נציגי רשות החדשנות ומרבית הגופים המוסדיים במשק. על פי המתווה המתגבש, בתי השקעות שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות ישקיעו ישירות בקרנות סיכון שיגייסו לצורך כך קרנות חדשות. במקביל, תשקיע באותן קרנות גם המדינה כדי לעודד את המוסדיים להשתתף במהלך בלי לחשוש מפני פגיעה בתשואת החוסכים. המדינה תבטיח תשואה חיובית להשקעה. בשלב זה עדיין נערכים דיונים על המנגנון הסופי, אך התוכנית היא שהמדינה תוותר, מצד אחד, על חלק או מלוא התשואה החיובית שלה לטובת מנהלי החיסכון ומצד שני, תיתן רצפה למקרה של תשואה שלילית בקרן, בדומה למנגנון שהתקבל במסלול הטבה 43, שאומץ בעקבות מגפת הקורונה, שהבטיח למוסדיים הגנה חלקית מהפסד.
התוכנית שמתגבשת מזכירה את "יוזמה", התוכנית המקורית שהניחה את התשתית לתעשיית קרנות הון סיכון בשנות התשעים. עד היום המדינה, למרות רצון שקיים הרבה שנים, לא הצליחה לרתום את החסכון הפנסיוני להשקעה בהייטק. נעשו בעבר מספר ניסיונות, אך בסופו של דבר למנהלי ההשקעות לא היה ידע מספיק ואורך רוח להשקיע בתעשיית הסטארט־אפים. עלו גם לא מעט תהיות מוצדקות, האם רמת הסיכון הגבוהה במיוחד בהייטק מצדיקה סיכון של כספי הפנסיה. הפורמט הנוכחי לא דורש מהמוסדיים לקבל החלטות השקעה בחברות ספציפיות ולעקוב אחריהן וגם לא דורש הקמת קרנות ייעודיות, כפי שהיה בתוכנית של קרנות מנוף אחרי המשבר הפיננסי של 2008. ההשקעה תתבצע ותנוהל על ידי קרנות הון סיכון, שזו המומחיות שלהן.
על פי התוכנית המתגבשת, ייקבעו קריטריונים שיעודדו את המוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון שמתמחות בהשקעה בשלבים מוקדמים (Early Stage) ובדגש על תחומי הדיפטק (בריאות, חקלאות, אקלים ותעשייה). וזאת במקום הנטייה הטבעית של רוב הקרנות הישראליות להשקיע בחברות תוכנה, סייבר או גיימינג. כל גוף מוסדי יוכל להשקיע בכמה קרנות הון סיכון, שיקימו קרנות חדשות עבור התוכנית, אך ההשקעה בהן תהיה פתוחה גם למשקיעים הקיימים שלהם (LP). לפי הערכות, התוכנית תתחיל לפעול רק לקראת סוף 2024, מאחר שבדרך עוד יש לגבש את המנגנון הסופי, ויהיו עוד דיונים רבים, בעיקר מול המוסדיים. עד שהכסף יגיע לקרנות ועד שתתבצע השקעה ראשונה כבר נהיה ברבעון האחרון של השנה. בממשלה מקווים כי עצם קידום המהלך יהווה איתות לקרנות ההון סיכון הישראליות לא "לשבת על הכסף" בחודשים הקרובים, אלא להשקיע אותו בסטארט־אפים.
רשות החדשנות והאוצר הכריזו מאז פרוץ המלחמה על קרן חירום של 400 מיליון שקל, שמיועדת לסטארט־אפים שנותר להם כסף לפחות מחצי שנה של פעילות. הוגשו כבר עשרות רבות של בקשות ועוד מאות נמצאות בתהליכי עבודה, כאשר הוועדה הראשונה של רשות החדשנות אמורה להתכנס בעוד כשבועיים ולהחליט מי יקבל כסף. ברשות החדשנות רוצים להימנע ממצב שבו כספי מדינה יחליפו את כספי קרנות ההון סיכון ישראליות, שחוששות להשקיע בעת הזו של המלחמה בסטארט־אפים, וזו חלק מהמוטיבציה מאחורי קידום התוכנית הנוכחית.
זו לא הפעם הראשונה שהמדינה רוצה לרתום את 2 טריליון השקלים בחסכונות הציבור לטובת ההייטק. בחודשים שלפני המלחמה כבר עבדו בירושלים על פורמט לעידוד השקעה של מוסדיים בהייטק, אך כעת התוכניות נכונה יותר – השקעה שלא תנוהל ישירות על ידי הגוף המוסדי, אלא דרך קרנות הון הסיכון, שיש להן ידע וניסיון בתחום. גם בקרנות ההון סיכון לא תמיד ממהרים לקדם בברכה השקעה ממוסדיים ישראלים, בגלל הרגולציה הגבוהה המוטלת עליהם. ואולם בימים אלה, כאשר ענף ההייטק הישראלי כבר נתון ממילא בטלטלה בעקבות ההפיכה המשפטית מתחילת 2023, הקרנות הישראליות ישמחו לכל שקל שיוכלו לקבל. סקר של רשות החדשנות ומכון SNPI שנעשה זמן קצר לאחר תחילת המלחמה חשף כי 40% מחברות ההייטק חוו דחייה או ביטול של הסכם השקעה, בעיקר מצד משקיעים מחו"ל. המלחמה הוסיפה לאי־הוודאות, ומאיימת לפגוע ביציבות ובחוסן הכלכלי של ישראל. ברבעון השלישי של 2023 נרשמה לראשונה מתחילת השנה התייצבות בהשקעות בהייטק, אך הן עדיין היו נמוכות. לפי IVC ולאומיטק, החברות גייסו 1.6 מיליארד דולר בלבד, נפילה של 38% לעומת הרבעון המקביל. עם זאת, מול הרבעון השני היה מדובר בירידה מתונה יותר של 14%.
