סגור

בלעדי
האחים חרל"פ חוברים לפורטיסימו בהתמודדות על אגד

כלמוביל, יבואנית מרצדס, מיצובישי ויונדאי שבבעלות האחים יואב ושמואל חרל"פ והקרן של יובל כהן יגישו היום הצעה משותפת לרכישת 50% מחברת התחבורה. קבוצת קרסו, יבואנית רנו וניסאן, חוברת לקרן אלומה ומגדל

כלמוביל, יבואנית מרצדס, מיצובישי ויונדאי שבבעלות האחים יואב ושמואל חרל"פ, חוברת לקרן פורטיסימו של יובל כהן בהתמודדות על רכישת חברת התחבורה אגד. ל"כלכליסט" נודע כי שני הגופים צפויים להגיש היום הצעה משותפת, במועד האחרון להגשת ההצעות הלא מחייבות לרכישת 50% מאגד. חברי אגד יוכלו לחייב את הרוכשים במכרז לרכוש את יתרת 50% הנוספים תוך שנתיים ממועד השלמת העסקה.
יבואני הרכב בולטים בין המתמודדים על העסקה. עוד נודע ל"כלכליסט" כי קבוצת קרסו, יבואנית רנו וניסאן חוברת גם היא לקרן התשתיות אלומה ולחברת הביטוח מגדל להתמודדות על הרכישה משותפת וגם הן יגישו הצעה משותפת. קבוצה נוספת שכבר נחשפה ב"כלכליסט" היא של דלק רכב שבשליטת גיל אגמון, יחד עם החברה־הבת ורידיס, שתיהן ציבוריות, וקרן התשתיות תש"י המנוהלת בידי ירון קסטנבאום ויהודה רווה.
1 צפייה בגלריה
מימין: שמואל חרל"פ יו"ר ומבעלי כלמוביל ויובל כהן מקרן פורטיסימו
מימין: שמואל חרל"פ יו"ר ומבעלי כלמוביל ויובל כהן מקרן פורטיסימו
מימין: שמואל חרל"פ יו"ר ומבעלי כלמוביל ויובל כהן מקרן פורטיסימו
(צילום: אוראל כהן, תומי הרפז)
גם קבוצת שלמה שמחזיקה בצי רכבי השכרה והליסינג הגדול בארץ, צפויה להגיש הצעה. בין שלמה לאלייד של פרופ' איציק סוארי התנהלו מגעים להתמודדות משותפת, אבל ככל הנראה אלייד לא תיגש למכרז, לפחות לא בשלב הראשון. גם שיכון ובינוי של נתי סיידוף צפויה להתמודד והיא מנהלת מגעים לחבירה לגורם זר. גם מוטי בן משה בעל השליטה באלון רבוע כחול, שזכתה חלקית בשבוע שעבר במכרז קווי ירושלים, משפחת לבנת, וקרנות התשתיות ג'נריישן וקיסטון וכן כלל ביטוח צפויות לגשת למכרז.

ההצעות צפויות להיות נמוכות מהשווי המבוקש

גם שפיר הנדסה החליטה שלא להתמודד במכרז, לאחר שקיבלה חוות דעת משפטית שלא תוכל להתמודד בשל חוק היותה קבוצה ריכוזית. ההצעות שיוגשו היום אינן מחייבות אלא רק אינדיקטיביות ונראה כי תהיינה נמוכות מרף 4 מיליארד השקלים שווי חברה שאליו שואפת אגד. בנק ההשקעות HSBC, שאת שירותיו שכרה אגד, הוא שמנהל את המכרז. 1,300 חברי אגד, שהפכו לבעלי המניות שלה, מוכרים 50% מהמניות לאור הסכם שהובילה הממשלה ב־2018. הקואופרטיב היה עד אז ללא מטרות רווח, במבנה עסקי מיושן, והמדינה ביקשה להפריט את התחבורה הציבורית ולהכניס עוד שחקנים לשם ייעול המערכת. 91.5% מחברי אגד תמכו במהלך. מרבית ההשקעה של הרוכשים תהיה החוצה, לבעלי מניות אגד, וחלקה פנימה.
הבנק המלווה ינסה לאתר משקיעים זרים לעסקה. מלבד הפעילות בישראל מפעילה אגד תחבורה ציבורית גם בפולין והולנד, אם כי אירופה מהווה נתח לא גדול מהכנסותיה. הולנד מהווה 7% מההכנסות, פולין 3%, החברה־הבת אגד תיירות ונופש 9% וישראל אחראית ל־81% מההכנסות. במסגרת ההסכם עם המדינה הסכימה אגד לרדת לנתח של 20% משוק התחבורה הציבורית באוטובוסים בארץ, והיום היא כבר מחזיקה ב־32% בלבד במונחי קילומטרים, ובחודשים הקרובים תרד ל־25% עם מכירת קווי ירושלים. החברה השנייה בגודלה היא קווים, עם 14% מהשוק.
דווקא הפעילות באירופה, הקטנה יחסית כרגע, עשויה להצטייר כפוטנציאל צמיחה. בפולין למשל 90% מהתחבורה הציבורית מופעלת על ידי עיריות והיא בשלבי הפרטה. אגד מחזיקה ב־32% מהפעילות הפרטית שם תחת המותג Mobilis, שרכשה ב־2006. בהולנד פועלת אגד תחת המותג EBS, שייסדה ב־2011. אגד מחזיקה ב־51% מהקו האדום של הרכבת הקלה בתל אביב וכן בנדל"ן. נכס נוסף של אגד הם 26 מרכזי שירות, מוסכים בעיקר, שמהווים אחד ממנועי הצמיחה שמוצגים לרוכשים פוטנציאליים. אגד החלה לאפשר לחברות המתחרות לטפל באוטובוסים שלהן במוסכים אלה, נוכח פריסתם הגאוגרפית הרחבה.
ההסכם עם הממשלה לא מאפשר בשלב זה לאגד להתמודד על מכרזים להפעלת אשכולות תחבורה בארץ, זאת עד 2029, לאחר שתרד ל־20% מהשוק. בשנה זו גם יסתיים ההסכם שמאפשר לחברה סובסידיה של 50% מעלות נסיעה לאזרח מטעם המדינה. תמיכת המדינה ברכש האוטובוסים ב־2020 עמדה על 179 מיליון שקל והשנה היא צפויה להיות 485 מיליון שקל — סכום שייקטן מדי שנה עד שיגיע ל־108 מיליון שקל ב־2029, בסיום ההסכם.
בשל הסכם הסובסידיה, מוגבלות ההשקעות ההוניות של אגד ברכוש ופיתוח (Capex). ב־2020 יחס החוב ל־EBITDA המתואם היה 2.1 כלומר, החוב היה גדול פי 2.1 מה־EBITDA המתואם. ב־2019 יחס זה עמד על 2.9 וב־2018 על 3.6. השינוי הוא תוצאה של ההסכם מול המדינה ב־2018. ההכנסות של החברה הן כ־4 מיליארד שקל בשנה. 2020 פגעה בהכנסות בארץ ב־500 מיליון שקל (15.6%) בשל סגרי הקורונה, והן ירדו ל־2.7 מיליארד שקל לעומת 3.2 מיליארד ב־2019 והורידו את ההכנסה הכוללת ל־3.7-3.6 מיליארד שקל. אגד צופה שהשנה תסתיים בהכנסות של 3 מיליארד שקל בישראל, וב־2022 הן יגיעו ל־3.3 מיליארד שקל, בדומה ל־2018.

אגד: חברת התחבורה החמישית בגודלה בעולם

עד סוף ההסכם עם המדינה ב־2029 ההכנסות בישראל ינועו סביב 3 מיליארד שקל בשנה. 72% מההכנסות בארץ מגיעות מהתחבורה הציבורית, 17% מהשכרת אוטובוסים לתיירים ו־11% מהשכרתם למוסדות חינוך. בסוף 2020 היו לאגד מזומנים ושווי מזומנים ב־640 מיליון שקל. החברה מעסיקה 9,100 עובדים, מהם 6,760 נהגים, ולה 4,000 אוטובוסים. לפי אגד, נתון זה הופך אותה לחברת האוטובוסים החמישית בגודלה בעולם. עוד חושפת החברה כי הגיל הממוצע לאוטובוס שלה הוא 6.3 שנים. לפי צפי החברה, ב־2025 הגיל הממוצע יהיה 4.2 שנים, באמצעות רכישת 2,100 אוטובוסים חדשים עד תום ההסכם עם המדינה ב־2029 תמורת 1.7 מיליארד שקל. כיום הוצאות השכר של אגד שקולות ל־40% מההכנסות, והצפי הוא שב־2025 שיעור זה יירד ל־35% וב־2029 יגיע ל־30%.