תרופות, קניות, טיסות ונשק: הכוכבות של 2024 בבורסת ת"א
תרופות, קניות, טיסות ונשק: הכוכבות של 2024 בבורסת ת"א
הבורסה המקומית מסיימת שנה מוצלחת במיוחד, גם בהשוואה עולמית - עם קפיצה של 30% במדד ת"א 125; ההישגים הצבאיים דחפו את השוק אך גם ללא קשר לזירה הביטחונית, שורה של חברות מובילות רצו קדימה בזכות עצמן; מהם הענפים שבלטו, מיהן החברות שהובילו - ומי מייחלת ל-2025 מוצלחת יותר?
בורסת ת"א חותמת את 2024 בירוק בוהק. זה הפתיח והשורה התחתונה של כל סיכום שנתי שיוצא בימים האחרונים באתרים הכלכליים, שחותמים את המשפט ב"על אף המלחמה" להטיותיו.
המשפט המדויק יותר יהיה כנראה משהו בסגנון 'הבורסה סוגרת שנה ירוקה, כי העימות לא גלש למלחמת גוג ומגוג". במילים אחרות, מרגע שהתבדו החששות מהחרפת העימות, המשקיעים החלו לתמחר ציפיות לסיומו.
והדברים השתקפו בתנועות של הבורסה: מדד ת"א 125 רשם בשבעת החודשים הראשונים של השנה עלייה של 6% (נמוכה מהותית מה-S&P 500, שרשם בתקופה זו עלייה של 16%). מנגד, בחמשת החודשים האחרונים של 2025 קפץ ת"א 135 ב-20%, מול עלייה של 6% ב-S&P 500.
אלה הנתונים הסופיים: מדד ת"א 35 סיים את 2024 עם קפיצה של 28%, ת"א 90 רשם עלייה שנתית של 31% - מדד ת"א 125, הכולל את שניהם, זינק ב-29%.
ולשם השוואה: מדד דאו ג'ונס טיפס השנה ב-13% בלבד, S&P 500 עלה ב-24% ונאסד"ק טיפס ב-30%; ובאסיה: מדד ניקיי סגר עלייה שנתית של 19%, האנג סנג עלה ב-18%, שנגחאי עלה ב-15%, קוספי ירד ב-8.5%.
הבורסות באירופה עוד יותר השתרכו מאחור: מדד פוטסי של בורסת לונדון עלה ב-6% בלבד, דאקס התחזק ב-19% - המשבר הפוליטי כלכלי בצרפת גרר את הקאק לירידה שנתית של 3%. המדד האירופי סטוקס 600 עלה ב-6% בלבד.
ענפים ירוקים
שבים לשוק המקומי: כל המדדים הענפיים של הבורסה בת"א סגרו שנה חיובית, למעט ת"א ביומד החבוט (שירד במהלכה ב2.5%). בלטו בענפיים: ת"א ביטוח סגר קפיצה שנתית של 65% בפסגת הבורסה, ת"א רשתות שיווק זינק ב-55% (בעיקר בזכות שופרסל, ראו בהמשך).
גם מדדי הנדל"ן סגרו שנה חיובית (מתונה יותר מהותית), על אף הטלטלה בענף והמחסור בעובדים בשל המלחמה: ת"א נדל"ן עלה ב-26%, ת"א בניה קפץ ב-43% (המדד כולל את חברות הבנייה למגורים המקומיות); מניב ישראל עלה ב-21% ומניב חו"ל רשם עלייה צנועה יותר של 15%.
שנה מוצלחת במיוחד למדד ת"א בנקים-5, עם עלייה כוללת חזקה של 41%. מדד ת"א נפט וגז, הסקטור אולי התנודתי מכולם, רשם ב-2024 עלייה של 35%.
את מדד ת"א ביטוח הובילה ווישור עם נסיקה שנתית של 281%; מבין החברות הגדולות בענף – הראל זינקה ב-92%, מנורה מבטחים קפצה ב-71%, מגדל עלתה ב-69%, כלל ביטוח ב-49% והפניקס ב-48%. נכון לסוף 2024, הפניקס היא החברה הגדולה בשוק, עם שווי של 13 מיליארד שקל.
בבנקים: לאומי עם העלייה השנתית החזקה ביותר בסקטור, של 54%, דיסקונט טיפס ב-42%, פועלים עלה ב-40%, בינלאומי ב-28% ומזרחי טפחות ב-16%. נכון לסוף השנה לאומי הוא הבנק הגדול ביותר, עם שווי שוק של 65.2 מיליארד שקל.
בלטו בת"א 35
שופרסל מעל כולן בת"א 35 – מניית הרשת הקמעונאית הגדולה בישראל חתמה את 2024 עם קפיצה שנתית של 128%, שבהחלט ניתן לייחס לבעלי השליטה החדשים ולמהלכים שביצעו ברשת.
בסוף פברואר השנה הושלמה העסקה שבמסגרתה האחים אמיר שלומי ויוסי אמיר רכשו מהמוסדיים 24.9% ממניות שופרסל תמורת 1.5 מיליארד שקל – והפכו בפועל לבעלי השליטה בחברה. האחים החלו בסדרת מהלכים של צמצום עלויות וסגירת פעילויות ושיתופי פעולה, שלוו בעזיבה של מנהלים בכירים רבים.
השורה התחתונה, מנקודת מבטם של בעלי המניות, בהחלט מספקת. נזכיר – בשנת 2023 ירדה מניית שופרסל ב-16%, וב-2022 איבדה 20% מערכה. ריבאונד נאה בהחלט תחת האמירים.
עוד בלטה השנה מניית טבע, אולי הסיפור המעניין ביותר של השוק, עם קפיצה של 112%. הס מלהזכיר את הכינוי "מניית העם", חמסה חמסה – אך המעמד החדש-ישן של החברה הישראלית הגדולה מכולן בשווי שוק (25 מיליארד דולר – 92 מיליארד שקל) מזכיר נשכחות.
בהובלת המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס (שנכנס לתפקיד בתחילת 2023), האסטרטגיה של טבע שונתה מהסתמכות בעיקר על התרופות הגנריות להתמקדות בתרופות המקור – אוסטדו המצליחה שבהן (לטיפול בדיסקינזיה מאוחרת), אג'ובי (למיגרנה), ואוזדי (סכיזופרניה).
האסטרטגיה החדשה הוכיחה את עצמה בתוצאות הכספיות. בדוח האחרון שלה, של הרבעון השלישי, חתמה טבע רבעון שביעי ברציפות עם צמיחה בהכנסות – והקפיצה בפעם השנייה את התחזית לשנה כולה.
השיא הגיע ב-17 בדצמבר, לאחר שהחברה הודיעה על הצלחה בניסוי קליני שלב 2 בתרופה לטיפול במחלות המעיים קוליטיס וקרוהן. במידה רבה המשקיעים המתינו לאורך כל השנה לתוצאות הניסוי האמור, והבילד אפ הארוך בהחלט נחתם בקליימקס: ההודעה הקפיצה את המניה ב-19% בתל אביב וב-26.5% בוול סטריט. נאחל לה ולמשקיעיה המשך המומנטום ב-2025.
עוד בלטו בת"א 35: הראל שכבר הוזכרה במקום השלישי במדד הבכיר (קפיצה שנתית של 92%). טאואר במקום הרביעי עם ריבאונד נאה – קפיצה של 71% בסיכום 2024 (לאחר שב-2023 רשמה ירידה שנתית של 28%). סוגר את החמישייה הפותחת לאומי, גם הוא הוזכר, עם זינוק שנתי של 54%.
ראויה לציון דמרי, שנכנסה למדד הבכיר ממש לפני סוף השנה, בעדכון המדדים של חודש נובמבר. מניית דמרי קפצה השנה ב -43% (מקום 9 במדד) ושווי השוק שלה טיפס ל-7.5 מיליארד שקל, הגבוה ביותר בענף הבנייה למגורים.
רק 6 מניות במדד סגרו את השנה בירידה, מול 29 עם עלייה שנתית. את הנסיגה החזקה ביותר רשמו נייס ואנלייט אנרגיה שאיבדו 14% ו-11% בהתאמה. במקרה של נייס, החברה איבדה במהלך השנה את המנכ"ל ברק עילם שהפך אותה לאחת המצליחות ביותר בישראל – עילם פרש מתפקידו בחודש מאי, בתום כהונה של 10 שנים. דואלית נוספת, אורמת טכנולוגיות, ירדה ב-9% וסוגרת את השלישיה החלשה במדד ב-2024.
אגרות החוב: תמחור הסיכון של מדינת ישראל
לא פחות משוק המניות – ובמידה רבה יותר ממנו – שוק אגרות החוב היה זה ששיקף יותר מכל את מצבה של ישראל במלחמה בחזיתות השונות: ככל שהחששות מהמצב הבטחוני גברו, העלייה ברמות הסיכון תומחרה בתשואות האג"ח של מדינת ישראל.
בתחילת 2024, לאחר ההתאוששות מההלם ומהמכה של 7 באוקטובר, התשואות על אגרות החוב הממשלתיות היו גבוהות אמנם, אך ברמה סבירה. תשואת אג"ח ישראל השקלית ל-10 שנים, הבנמצ'מארק להשוואה עולמית, עמדה בתחילת השנה על 3.92%.
משם היא החלה לטפס ככל שגדל החשש מהתלקחות חריפה בצפון וממלחמה כוללת, עם מעורבות חזקה של איראן. בסוף חודש מאי חצתה תשואת האג"ח ל-10 שנים את ה-5% וב-2 ביולי הגיעה לשיא של 5.195%. מאז ועד ספטמבר נרשמה תנודתיות באג"ח, וב-29 בספטמבר עמדה התשואה על האיגרת על 5.138% - ושוב תנודתיות עד ל-5.036% ב-14 באוקטובר.
שרשרת ההישגים של מערכת הביטחון בחזית הצפונית הרגיעה את המשקיעים והתשואה החלה לרדת באופן עקבי – ירידה שקיבלה חיזוק נוסף מהפסקת האש בלבנון שהוכרזה ב-27 בנובמבר. הציפיות להפסקת אש קרוב חתכו את התשואה מ-4.73% ב-19 בנובמבר ל-4.50% ביום ההכרזה. היא המשיכה לרדת מאז עד לפחות מ-4.40% ב-20 בדצמבר ונכון לסוף השנה היא עומדת על 4.48%.
השינוי בא לידי ביטוי לא רק בתשואות אלא גם בביקושים העולמיים והמקומיים לאג"ח של מדינת ישראל. בהנפקה של האוצר מתחילת דצמבר יחס הביקוש להיצע לאג"ח הצמודות ל־27 שנים עמד על 4.27 (כלומר הביקוש בהנפקה היה גבוה ביותר מפי 4 לעומת ההיצע), וזאת לעומת יחס ממוצע של 3.4 בהנפקות שהיו מתחילת השנה. בספטמבר האחרון, עם התרחבות החזית בצפון, יחס הביקוש הגיע לשפל ועמד על 2.2 בלבד.
ובתמונת המראה בארה"ב: האג"ח האמריקאית ל-10 שנים טיפסה חזק בשליש הראשון של השנה – מ-3.94% בתחילת ינואר ל-4.70% בסוף אפריל, אך החלה לרדת במהירות בחודשים הבאים, עד ל-3.62% באמצע ספטמבר.
ב-23 בספטמבר עמדה תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים על 3.74%, מרחק של 138 נקודות בסיס פחות מתשואת אג"ח ישראל באותו היום (5.12%). מאז, במקביל להתאוששות באג"ח ישראל כאמור, תשואת אג"ח ארה"ב חזרה לעלות – היום היא זהה כמעט לזו של ישראל – 4.54%.
מניות תל אביב 90 והחברות הבטחוניות
המדד המשני של הבורסה, ת"א 90, כולל חברות משורה של ענפים בשווי שנע בין 1.4 ל-9.2 מיליארד שקל. מנועי בית שמש של קרן פימי, המייצרת ומשפצת חלקי מנועי סילון לתעשייה הביטחונית והאזרחית, הובילה השנה את המדד עם זינוק של 153%, ברקע הביקוש הברור מאליו במלחמה.
חברה ביטחונית נוספת הנכללת במדד ת"א 90 שקיבלה דחיפה מהמצב הבטחוני היא יצרנית המצלמות למל"טים ורחפנים נקסט ויז'ן, שזינקה ב-102%.
עוד בלטה במדד מניית אל על, שטסה ב-130% השנה, לאחר שהפכה בפועל לכמעט מונופול, בעקבות החלטת המתחרות הזרות להפסיק לטוס לישראל וממנה - תמונת מצב שהקפיצה את מחירי הכרטיסים ובהתאם את רווחי אל על.
ובסיכום, בחמישיה הפותחת של ת"א 90: מנועי בית שמש כאמור בראש; פלרם שנייה עם קפיצה של 132%; אל על שלישית כאמור; אלקטריאון רביעית עם זינוק 130%; הבורסה לני"ע ונאוויטס יחד במקום החמישי - שתיהן קפצו ב-125%.
בצד המפסיד של המדד עומדת השנה פריון נטוורק, חברת האדטק (פרסום מבוסס חיפוש ברשת) שמנייתה נפלה ב-72%. פריון חטפה מכה מהחלטת מיקרוסופט, שהקשיחה את כללי הפרסום במנוע החיפוש שלה בינג ובכך מחקה את נתיב ההכנסות העיקרי של פריון.
חברות בטחוניות נוספות שזינקו השנה ושלא נכללות במדדים הבכירים: רייזור לאבס סוגרת שנה עם נסיקה של 257% השנה - זו אמנם חברת תוכנה ובינה מלאכותית, אך היא בין היתר מפתחת מוצר לבקרת תחמושת. אירודרום שפועלת אף היא בתחום המל"טים (עוסקת באיסוף וניתוח מידע באמצעות כטב"מים) עלתה השנה ב-20%. במאי זינקה המניה, אך מאז ירדה בהדרגה, כשברקע ביטול עסקה למכירת כטב"מים ללקוח זר.
עין שלישית שפועלת גם בתחום המל"טים (מספקת מערכת VEYE לזיהוי וגילוי רחפני נפץ וכט"במים) עלתה ב-11% (הלקוחות העיקריים שלה הן אלביט מערכות, תע"א ורפאל); אורביט טיפסה ב-28% (פתחת מערכות תקשורת לווייניות לכלי רכב קרקעיים, ימיים ומוטסים).
חברות ביטחוניות נוספות שבלטו במלחמה הן אימקו שקפצה ב-100%. אראסאל שזינקה ב-55%. השתיים מייצרות מוצרי אלקטרוניקה לשימושים צבאיים. אימאג'סט שמספקת שירותי צילום לווייני זינקה ב-34%. יצרנית המרעומים לפגזים ארית תעשיות שנסחרת בשווי של 463 מיליון שקל המריאה ב-124%.
מה-SEC ועד טראמפ: עוד שנה של חגיגה למשקיעי הביטקוין
המטבע הווירטואלי ביטקוין בהחלט המשיך להיות אחד ממוקדי המשיכה של המשקיעים בשנת 2024, עם שני זרזים משמעותיים שהובילו (כל אחד!) לזינוק של קרוב ל-60% במטבע בתוך חודש או חודשיים. למרות שהביטקוין יותר מהכפיל את ערכו השנה, הוא עדיין הציג תשואה נמוכה יותר מהזינוק של 160% שהציג ב-2023.
את 2024 פתח הביטקוין בשווי של פחות מ-43 אלף דולר, כשהשוק בציפייה דרוכה לאישור קרנות סל מבוססות ביטקוין - ציפייה שכבר הזניקה את ערכו של המטבע בשנה שעברה.
ב-11 בינואר הגיעה הבשורה המיוחלת כשרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) הודיעה שהיא מאשרת את הבקשות להשקת קרנות סל מחקות (ETF) לביטקוין, שיאפשרו למשקיעים להשקיע במטבע ללא צורך בארנק דיגיטלי ובכך למעשה יהפכו את ההשקעה לנגישה הרבה יותר.
בשבועות הראשונים הגיבו המשקיעים בהיסוס והביטקוין הציג ירידה של עשרות אחוזים, שאותה השלים בריבית כאשר ההצלחה של הקרנות המחקות הזרימה הון רב לביטקוין והמשקיעים דחפו את המטבע לעלייה של כמעט 60% בתוך חודשיים מיום האישור שנתנה ה-SEC.
בחודש אפריל התרחש אירוע חציית הביטקוין, שמתקיים בכל ארבע שנים בממוצע כדי להבטיח שמספר יחידות הביטקוין יישאר סופי ומוגבל. אירוע החצייה (Halving) חותך בחצי את התגמול המתקבל מכריית ביטקוין, כך שהוא מאט את קצב הזרימה של המטבעות החדשים. מטרת החצייה היא לווסת את היצע המטבע הווירטואלי, בהתאם לתוכניותיו של יוצר הביטקוין, שזהותו אינה ידועה ומכונה סאטושי נאקאמוטו. אירוע החצייה שהתרחש השנה היה הרביעי, ולא השפיע באופן מהותי על המסחר במטבע.
התנופה המשמעותית הבאה שקיבל הביטקוין הייתה עם בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב בחודש נובמבר. טראמפ הצהיר שיתמוך בתעשיית הקריפטו, בין היתר באמצעות בהפחתת הרגולציה עליה והקמת עתודת ביטקוין לאומית אסטרטגית.
ביום שקדם לבחירות בארה"ב נסחר הביטקוין בסביבות 68 אלף דולר - מחיר שאליו הגיע לסירוגין מאז חודש מרץ - ומיד לאחריהן החל בזינוק פרוע. ביום שלאחר ההכרזה על טראמפ כמנצח בבחירות חצה המטבע לראשונה שווי של 75 אלף דולר ובתוך שבוע השלים זינוק של 30% ועלה ליותר מ-90 אלף דולר.
תנופה נוספת קיבל הביטקוין בתחילת דצמבר, כשטראמפ הודיע ברשת החברתית שלו על כך שהוא מתכוון למנות לתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) את פול אטקינס, כדי להוביל באמצעותו את המדיניות המובטחת של צמצום הרגולציה על שוק המטבעות הדיגיטליים. ההודעה על המינוי הזניקה את הביטקוין לשווי בן שש ספרות - ב-5 בדצמבר חצה המטבע את רף 100 אלף הדולר והגיע למחיר של יותר מ-102 אלף דולר.
הביטקוין המשיך לשעוט כלפי מעלה ובאמצע דצמבר הגיע לשיא נוסף של יותר מ-108 אלף דולר במהלך יום המסחר, כשהמשקיעים ציפו להורדת הריבית של הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב. בהסתכלות על נתוני העבר, להורדת ריבית בארה"ב יש השפעה חיובית על מחיר הביטקוין, שמציג לעתים קרובות מגמה דומה לזו שמציגות מניות הטכנולוגיה, שנהנות מירידה בשיעורי הריבית.
עם זאת, ההודעה של הפד על כך שקצב הורדות הריבית צפוי להיות איטי יותר מהמתוכנן בשנת 2025 הובילה לירידות בשווקים, ובמקביל להקטנת התיאבון לסיכון של המשקיעים.
בשבועיים האחרונים הקסם התפוגג, והביטקוין רשם ירידה חדה יחסית שהרחיקה אותו מרמות השיא, אך המטבע עדיין מציג יותר מהכפלת ערך מאז תחילת השנה. את 2024 מסיים הביטקוין ברמה של 94.6 אלף דולר שמשקפת לו זינוק שנתי של 125%.
גם הדולר מסיים שנה בחיוך
הדולר סוגר שנה חיובית לעומת מרבית המטבעות המובילים, לנוכח הערכות לכך שהבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, ישמור על שיעורי ריבית גבוהים יותר ביחס לבנקים מרכזיים אחרים.
הדולר אינדקס, שמודד את מחיר הדולר לעומת שישה מטבעות מובילים, עלה השנה ב-7% ל-108.4 נקודות, אחרי שב-20 בדצמבר הגיע ל-108.54 - שיא של שנתיים.
המפסיד הגדול בסל המטבעות הוא הין היפני, שמולו הציג הדולר זינוק שנתי של 114% ל-157.19 ין לדולר. הין סוגר שנה רביעית ברציפות שבה הוא מאבד גובה לעומת הדולר, לנוכח פערי הריביות בין יפן לארה"ב. מוקדם יותר השנה הגיע הין לשפל של קרוב ל-40 שנה, שהוביל להתערבויות של הבנק המרכזי של יפן בשוק המט"ח.
המטבע שרשם את הירידה המתונה ביותר מול הדולר בסל המטבעות הוא הפאונד הבריטי, שמולו טיפס הדולר השנה ב-1.7% בלבד.
מול היורו התחזק הדולר ב-6.6% ל-1.035 דולר ליורו, ברקע הערכות לכך שקצב הורדות הריבית של הבנק האירופי יהיה מהיר יותר מזה של הפד האמריקאי.
כלכלנים מעריכים שממשל אמריקאי בהובלת טראמפ יוביל לצמיחה גבוהה יותר ולצעדים פיסקליים שעשויים לדחוף את האינפלציה כלפי מעלה. בכירי הפדרל ריזרב חתכו לפני כשבועיים את התחזיות שלהם לגבי החלטות הריבית בשנת 2025, וצופים כעת שתי הורדות ריבית של 0.25% בשנה הקרובה במקום ארבע ההורדות בשיעור זהה שצפו בספטמבר.
כלומר, בפד צופים שהריבית בסוף 2025 תעמוד על 4%. יו"ר הפד ג'רום פאוול אמר כי הפד ינוע בקצב מתון יותר והבהיר שתידרש הצדקה חזקה להורדה הבאה.
בשוק המקומי, טיפס הדולר השנה ב-0.5% ל-3.65 שקלים. העלייה הקלה במטבע האמריקאי משקפת את החוסן שלו אם משווים אותה לתנועה ביורו, שאיבד השנה 5% מערכו אל מול השקל והגיע לרמה של מעט פחות מ-3.8 שקלים.
