נחשף בכלכליסטקרן סרצ'לייט ודוד פורר נערכים לאקזיט ענק בבזק
נחשף בכלכליסט
קרן סרצ'לייט ודוד פורר נערכים לאקזיט ענק בבזק
אחרי רווח של מעל 800 מיליון שקל "על הנייר", החלטת משרד התקשורת לאפשר לבזק להפוך לחברה ללא גרעין שליטה, צפויה להתניע מהלך של מכירת מניות השליטה שבידי קרן סרצ'לייט ודוד פורר • מכירת המניות מתוכננת להתחיל כאשר מחיר המניה יגיע ל־7 שקלים, 20% מעל מחירה כיום
בזק בדרך להיות חברה ללא גרעין שליטה. מדובר ברעידת אדמה בעולם התקשורת, לא פחות. זאת בעקבות החלטת משרד התקשורת לצאת למהלך שיאפשר את פיזור מניות השליטה בבזק ויאפשר לה להפוך חברה ללא גרעין שליטה.
גופים מפוקחים כמו הבנקים או חברות האנרגיה, כבר הפכו בעשור הקודם לחברות ללא גרעין שליטה, אבל האינטרסים של המדינה בחברת תקשורת, כמו בזק, הם משמעותיים. עם זאת, במשרד התקשורת קיבלו את ההחלטה לאור המשמעויות השוק ההוניות ולאחר התייעצות עם משרד הביטחון שנתן את הסכמתו למהלך במגבלות מסוימות.
כאמור, בניגוד לתחום התקשורת שנותר תחת רגולציה, בעולם הפיננסים המצב שונה מזה זמן. בנקים, כמו לאומי, הפועלים ודיסקונט, מתפקדים ללא גרעין שליטה, וחברות הביטוח החלו גם הן להגיע לסיטואציה ניהולית דומה (כלל ביטוח, למשל). כך גם בתחום האנרגיה בו הפכה פז לחברה שלא נזקקת להיתר שליטה בבית הזיקוק.
מי שסירב עד כה לוותר על האפשרות של מתן היתרי שליטה בתחום התקשורת ואף בחן כל הסכם בטרם נתן היתר חדש - היה השב"כ. בעשור הראשון של המילניום, כשקבוצת סבן־אייפקס רכשה את בזק כשזו הופרטה מידי המדינה, התמודד מול סבן איש העסקים וחברו בלוס אנג'לס, בני אלג'ם. בעוד שסבן חבר לגוף פיננסי, קרן אייפקס, אלג'ם בחר בגוף אסטרטגי - פראנס טלקום הצרפתית. אלא שהשב"כ לא אישר את החברה בשל פעילותה במדינות עוינות לישראל. מאז חלו לא מעט שינויים גיאופוליטיים, בהם החתימה על הסכמי אברהם, מה שהביא איתו שינוי מסוים בהתייחסות מבחינת השב"כ. במתווה החדש של חברה בלי גרעין שליטה יהיה צורך באישור של שר התקשורת על אחזקה מעל 5% במקום מעל 2.5%, וההגדרה של מדינה עוינת תרוכך.
המשרד, בראשות השר יועז הנדל והמנכ"לית לירן אבישר הוציאו אתמול הזמנה לשימוע לתיקון צו התקשורת במסגרתו תבוטל חובת קיום בעל שליטה בבזק. השימוע יזמין גורמים שברצונם להביע התנגדות למהלך להציג את טיעוניהם. המהלך כולל שינוי של צו הבזק, מהלך שדורש חקיקה, וכן את תנאי הרשיון לאחזקה במניות בזק.
המהלך יאפשר לגופים מוסדיים להחזיק עד 7.5% ממניות בזק במקום עד 5% כיום, ויאפשר למשקיעים פרטיים מחו"ל לרכוש את מניות החברה. כיום מחייב היתר השליטה בבזק קיום של שותף ישראלי בדבוקת שליטה, אם היא זרה, באחזקה של 10% מהשליטה. דוד פורר ממלא פונקציה זאת עם קרן סרצ'לייט. בסלקום ופרטנר המתחרות ההגבלה הזו הוסרה לאחרונה. הנחיצות בגורם ישראלי היא מגבלה שהוטלה מסיבות ביטחוניות. בזק מחזיקה במידע ויכולות משמעותיות ברמה הביטחונית. במסגרת זו קיימת מגבלה של אחזקה למדינות עוינות וזו תצומצם לאחזקה של ארגונים עוינים, שתאפשר שליטה רחבה יותר על רוכשי מניות בזק ויכול להגביל גם ארגונים קטנים מפעילות במניות החברה.
קרן סרצ'לייט ואיש העסקים דוד פורר רכשו בסוף 2019 את השליטה בבזק במסגרת הסדר חוב מחזיקי האג"ח של בי־קום של שאול אלוביץ'. הם השקיעו כ־630 מיליון שקל בהשתלטות על בי־קום שנסחרת היום בשווי של 1.93 מיליארד שקל. סרצ'לייט מחזיקה 64% ממניותיה ומשפחת פורר ב־12% ושווי האחזקה של שניהם הוא 1.45 מיליארד שקל, כך שמדובר ברווח של 820 מיליון שקל על ההשקעה בפחות משלוש שנים.
ההחלטה של משרד התקשורת מהווה הטבה משמעותית לסרצ'לייט ופורר. הבקשה שלהם הוגשה קרוב לוודאי מתוך כוונה לממש את המניות. עתה עם הינתן השינוי, הם יוכלו במקביל למו"מ עם גורם שירצה את השליטה, לקבל אפשרות לפזר את המניות לגופים מוסדיים בבורסה במחיר קרוב מאוד למחיר השוק, ובתהליך מהיר וקל בהרבה שיאפשר להם לממש את הרווח הגדול שרשמו בהשקעה בקלות.
סרצ'לייט ופורר, כך נודע ל"כלכליסט", מכוונים לממש את האחזקות בנתחים. הדוגמה הבולטת למקרה כזה היתה בדיוק לפני 4 שנים, ב־4 בספטמבר 2018. שרי אריסון החזיקה ב־20% ממניות הבנק בשווי של 72 מיליארד שקל באותה עת. היא החלה אז במהלך למכירת מניותיה בבורסה בתהליך שיהפוך את הבנק לחסר גרעין שליטה. מאז ביצעה שלוש מכירות של חבילות בבורסה, במהלכים שהובילו בנקי השקעות זרים, וירדה לנתח של 7.9% ממניות הבנק היום בשווי 3.6 מיליארד שקל.
סרצ'לייט ופורר עדיין לא קיבלו אישור פורמלי של משרד התקשורת לרדת משליטה בבזק. הקבוצה מחזיקה ב־26.7% ממניות בזק, בשווי של 4.2 מיליארד שקל. המהלך של משרד התקשורת, שניתן כשנה לאחר תחילת המגעים מול סרצ'לייט, מיטיב עם הקרן האמריקאית, ומאפשר לה לממש את האחזקה בין במכירת השליטה לגוף אחד, ובין אלטרנטיבה של הפצת המניות בשוק. פריבילגיה שלא היתה עד היום לשום בעל שליטה בחברת תקשורת.
אפשרות כזו תקל על סרצ'לייט במכירה, מאחר והיא לא תזדקק לתהליך של מו"מ מייגע מותנה בקבלת היתר שליטה מול גורם אחד, ותחזיק ב"שוט" מול גורם כזה, אם יהיה, בדמות אפשרות להפצת מניותיה בבורסה. העובדה שפרמיית שליטה ברכישת חברות היא מונח שהולך ונעלם בשנים האחרונות סייעה לשינוי שהתקבל במשרד התקשורת.
מניית בזק טיפסה מתחילת השנה ב־11% וב־3 השנים האחרונות ב־181%. החברה מנוהלת בידי רן גוראון שמוביל בימים אלה מהלך משמעותי לגיוס לקוחות חדשים לחברה (ראו פרטים נוספים בעמוד זה). כיו"ר מכהן גיל שרון שמונה במקומו של שלמה רודב בידי סרצ'ליטי אחרי מספר עימותים מול רודב.
בזק נהנית מתקופה טובה למניות התקשורת שנחשבות כיציבות יחסית בתקופה משברית גם היום. סרצ'לייט שנציגה בארץ הוא תומר ראב"ד, השתדלה בתקופת השליטה בבזק להתרחק מניגודי עניינים ולהתמקד בהשבחת החברה, שיפור שער המניה וחלוקת דיבידנדים.
בזק חזרה לאחרונה לחלק דיבידנדים והמניה שלה עברה בשבוע שעבר מרשימת הסמול קאפ של מניות MSCI לרשימה הראשית מה שהגדיל משמעותית את המחזורים במניותיה ויקל על סרצ'לייט במכירת המניות בבורסה.
עם זאת, כפי שנודע ל"כלכליסט", לסרצ'לייט אין כוונה להתחיל בפיזור המניות מיידית. הקרן מתכוונת למכור את מניות השליטה בנתחים, לאחר אישור החקיקה, ורק אחרי שהמניה תגיע למחיר של 7 שקלים. כלומר יותר מ־20% ממחיר המניה היום, 5.64 שקלים.
