לאחר מחצית עגומה ומול מבצע צבאי: השקל מאבד גובה, הדולר על 3.714 שקלים
לאחר מחצית עגומה ומול מבצע צבאי: השקל מאבד גובה, הדולר על 3.714 שקלים
שבוע לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, וכשברקע שוב אירוע בטחוני מתגלגל - הדולר מטפס מול השקל בפתיחת המחצית השנייה של 2023; היורו עולה ל-4.04 שקלים
נסיגה קלה בשקל בפתיחת הרבעון השני, בצל המבצע הצבאי בג'נין ובהמשך למגמה השלילית במטבע המקומי בשבועיים האחרונים (ובסיכום המחצית הראשונה של 2023) - ושבוע בדיוק לפני החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, ב-10 ביולי.
הדולר עולה ל-3.714 שקלים, היורו מטפס ל-4.04 שקלים, רמתו הגבוהה מאז ספטמבר 2020; בשווקים הגלובאלייים: היורו יציב על 1.09 דולר, הפאונד יציב על 1.27 דולר.
ההפיכה המשפטית שהובילה הממשלחה לחצה על השקל במחצית הראשונה, והוא איבד בהתאם כ-5% מול הדולר וכמעט 7% מול היורו. בתחילת חודש יוני הגיע הדולר לשיא של 3 שנים כשנסחר תמורת יותר מ-3.75 שקלים.
בלידר מנסים להסביר את התנודתיות החריפה בשקל-דולר בעת האחרונה: "בשבוע האחרון השקל פוחת ב- 1.4% מול סל המטבעות אך יוסף ב- 1.1% במהלך חודש יוני כולו. קשה להסביר את הלחץ של השבוע האחרון לפיחות, אך כנראה שבכול זאת ההתקדמות בנושא החקיקה המשפטית ממשיכה להעיב על השקל. זאת בנוסף לעובדה שחודשי הקיץ מאופיינים בגידול בביקוש למט"ח".
ניתוח דומה מוצג על ידי אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב: "לאחרונה חזרה המגמה של תת ביצוע של שוק המניות המקומי והיחלשות השקל, שהיה המטבע החלש ביותר ביחס לדולר והיורו (למעט המטבע הטורקי והרוסי) בשבועיים האחרונים - היו אף עלה לרמתו הגבוהה מאז ספטמבר 2020 מול השקל.
נראה, ששינוי המגמה משקף הפנמה בשווקים שלא ניתן יותר להתייחס לסיכון הפוליטי כזמני. סיכון זה כבר קיים מספיק זמן כדי לגרום נזק לא רק לשווקים, אלא גם לפעילות הכלכלית. לא ברור כעת איך הוא יכול לקטון כדי שיפסיק להשפיע על שיקולי המשקיעים, גם הפיננסיים וגם בכלכלה הריאלית", מוסיף זבז'ינסקי.
לדברי מאת ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, המדיניות המוניטארית המצמצמת של בנק ישראל לוחצת גם על רמת הפדיונות בכלכלה המקומית.
"לאחר תקופה ממושכת שבמהלכה הפעילות בענפי המשק הייתה גבוהה ביחס למגמת הצמיחה שנרשמה לפני מגפת הקורונה (2019-2017), ירד בחודשים האחרונים הפדיון הכולל אל מתחת למגמת הצמיחה. זאת, לנוכח ההידוק של המדיניות המוניטרית, שחיקת כוח הקנייה של משקי הבית והתפוגגות האפקט של היציאה מהמגפה (שהוביל לזינוק בביקושים).
