ביג בשנת שיא, כתוצאה ממדדים תפעוליים חזקים ושערוכי נדל"ן
ביג בשנת שיא, כתוצאה ממדדים תפעוליים חזקים ושערוכי נדל"ן
קבוצת הנדל"ן שמחזיקה בשליטה באפי נכסים, שיפרה את ההכנסות והרווח המתואמים, בעקבות עלייה בפדיונות השוכרים במרכזי הקניות שלה; כמו כן, נהנתה ביג מהשפעת מדד תזרים המזומנים מפעילות ריאלית - על שווי הנכסים
ביג מסכמת את שנת 2022 עם תוצאות שיא במדדים התפעוליים, ועם רווח נקי של 1.2 מיליארד שקל (המיוחס לבעלי המניות) שזינק ב-15% לעומת 2021. ה-NOI שמודד את ההכנסות התפעוליות, ללא תוצאותיה של החברה הבת אפי נכסים (85%), הסתכם ב-685 מיליון שקלים, שיפור של 3% ביחס לשנה הקודמת (664 מיליון שקל), שהושפע לרעה ממכירתם של 11 נכסים בארה"ב בתמורה כוללת של 290 מיליון דולר, כחלק מתוכניתה האסטרטגית של ביג לממש את פעילותה בה. ה-NOI בישראל הגיע ל-454 מיליון שקל ורשם שיפור של 13%.
ה-NOI מנכסים זהים, משמע כאלה שהושכרו בשתי התקופות, הגיע ל-572 מיליון שקל, ונרשם בו שיפור של 11% ביחס לשנה הקודמת. ברקע, עלייה בפדיונות החנויות ב-26 המרכזים המסחריים של ביג בישראל - להיקף של 6.9 מיליארד שקל ב-2022, 10% יותר מאשר ב-2021. כמו גם עלייה של 15% במרכזים המסחריים בסרביה ל-330 מיליון יורו, לצד עלייה בשכר הדירה שנבעה בחלקה מעליית המדד, וביטול הקלות שנרשמו בשנה הקודמת בשל הקורונה.
במהלך 2022 חתמה ביג, בניהולו של חי גאליס, על 335 חוזים חדשים במרכזיה המסחריים בישראל, מהם 294 מימושי אופציות שבהם עלה שכר הדירה ב-5% ל-114 שקל למ"ר ו-41 חוזים חדשים שהחליפו שוכרים אחרים, שבהם זינק שכר הדירה ב-24% ל-133 שקל למ"ר. במרכזים המסחריים שבהקמה, מגיע שכר הדירה ב-104 החוזים שנחתמו ל-147 שקל למ"ר.
ביחד עם תוצאותיה של אפי נכסים הגיע ה-NOI ל-1.1 מיליארד שקל, 16% יותר מאשר ב-2021. ה-FFO, שמודד את תזרים המזומנים מפעילות ריאלית ונחשב כמדד המקובל למדידת רווחים של חברות נדל"ן מניב (מכיוון שמנטרל גורמים שונים כדוגמת שערוכים), עלה ב-28% ל-717 מיליון שקל.
הכנסותיה של ביג משכירות ודמי ניהול הגיעו בסיכום השנה ל-1.7 מיליארד שקל, שיפור של 14% ביחס לשנה הקודמת. העלייה בהכנסות נובעת, בנוסף מהשיפור בנכסים הקיימים, גם מפתיחת מרכז מסחרי חדש ביהוד ורכישת נכסים מניבים בסרביה, מונטנגרו ופולין. לאלה מצטרפים 1.1 מיליארד שקל שנרשמו משערוכי הנדל"ן, שיפור של 37% לעומת השנה הקודמת, כש-515 מיליון שקל נרשמו כתוצאה משערוך נכסים בישראל, ו-473 מיליון שקל נוספים משערוך נכסיה של אפי נכסים.
בנוסף על 26 מרכזי הקניות הפעילים בישראל, תשעה נוספים מצויים בשלבי הקמה או הרחבה והקמתם של חמישה מהם צפויה להסתיים עוד השנה, כשהאחרונים מהם יושלמו, לפי הצפי הקיים, עד ל-2027. תוספת הנכסים צפויה להביא להערכת ביג לתוספת הנבה של 368 מיליון שקל ל-NOI, כך שיגיע ליותר ממיליארד שקל, אף ללא נכסיה של אפי נכסים, ולתוספת של 159 מיליון שקל ל-FFO, כך שיגיע, ללא אפי נכסים, ל-604 מיליון שקל.
עליית המדד שתרמה לעלייה בשכר הדירה ולקפיצה בשווי הנכסים, הביאה לזינוק בהוצאות המימון. אלה עלו ב-36% ל-642 מיליון שקל, כאשר מהם עליית המדד אחראית לעלייה של 280 מיליון שקל. ביג נהנתה ב-2022 מהכנסות מימון של 72 מיליון שקל בגין העלייה בשערי הדולר והיורו ביחס לשקל, בכל הנוגע להכנסותיה בסרביה ובארה"ב.
ב-2023 תידרש ביג לפרוע 544 מיליון שקל, ב-2024 530 מיליון וב-2025 550 מיליון שקל. נכון למרץ 2023 היו ברשותה יתרות מזומן של 1.1 מיליארד שקל וקווי אשראי פנויים בהיקף של 733 מיליון שקל. החוב הפיננסי נטו שלה עומד על 16 מיליארד שקל והיחס בינו לבין סך ההון והחוב (CAP) מגיע ל-56%. שווי הנכסים הלא משועבדים - 3.6 מיליארד שקל.
ביג נסחרת כיום לפי שווי של 7.7 מיליארד שקל, לאחר שב-12 החודשים האחרונים מנייתה נפלה ב-35%, בעוד מדד ת"א נדל"ן שבו היא נכללת נפל ב-39%. זאת, כחלק מחששותיהם של המשקיעים מפני השפעת עליית הריבית על תוצאותיהן של חברות הנדל"ן המניב.
