פרשנותשוק לא מסורתי עם משבר לא מסורתי: מדוע הקריפטו קרס?
פרשנות
שוק לא מסורתי עם משבר לא מסורתי: מדוע הקריפטו קרס?
קריסת שוק הקריפטו לא דומה להתפוצצות בועת הדוט.קום או הסאב פריים. זה משבר ייחודי שנוצר עקב שבירת שני מיתוסים שקריים שנקשרו בו: שהוא מנטרל ריכוזיות ושהטכנולוגיה שלו היא תחליף לאמון אנושי
בשבועות האחרונים שוק הקריפטו מחק לכאורה כ־2 טריליון דולר משוויו, הביטקוין נפל לכמעט 20 אלף דולר, האת'ר השתעשע במחיר של 1,000 דולר, פרויקטים מתוקשרים פשטו רגל ונמחקו, חברות כריית קריפטו מתרסקות וזורקות את המטבעות שכרו, מייסד בורסת הקריפטו הגדולה בעולם ביננס (Binance) הודה כי זה "מרחץ דמים", ומייסד בורסת הקריפטו הגדולה בארה"ב קוינבייס (Coinbase) הודיע על פיטורי 18% מעובדיו.
אך מה בעצם קרה כאן? שוק הקריפטו מתדיין: האם הוא חווה מעין משבר דוט.קום או מעין משבר סאב פריים. אלו שרואים בנפילות האחרונות חלק ממשבר הדוט.קום מניחים כי מה שנגלה לנגד עיינינו הוא מעין התפוצצות של בועה: הייפ מוגזם שתודלק בכסף זול ועיתונות מוקסמת שמתכווץ בשעת משבר לממדיו המדויקים. הקבלה זו אף מרמזת כי שוק הקריפטו, כמו מגזר הטכנולוגיה והאינטרנט של שנות ה־2000, הוא חידוש טכנולוגי שישנה את העתיד לבוא ועוד יצמחו ממנו פרויקטים יקרי ערך.
ההקבלה למשבר הסאב פריים מניחה כי הבועה שהתפוצצה אינה של הייפ אלא בעיקר של נכסים, ושההתפוצצות מתרחשת בשל הכנסת כלים פיננסיים מסוכנים ומסובכים לשוק שאחרת יכול היה להיות בריא. הקבלה זו גם מרמזת שכמו ב־2008, גם במשבר זה מתחת לבלגן מצויים נכסים קונקרטיים: אז נדל"ן, היום מטבעות קריפטוגרפיים, פרויקטים של Defi, מטאוורס ו־Web3.
שני הדימויים מחמיאים מדי. במשבר הזה יש הייפ שתודלק בכסף זול ויש כלים מסוכנים בגלל שחלקים גדולים בשוק דבוקים אחד לשני באמצעות מינוף מוגזם: כשאחד נופל רבים נופלים בעקבותיו. אך האם יש מאחורי כל זה נכסים קונקרטיים או חידוש טכנולוגי שישנה את העולם? - ממש לא ברור.
בתוך כל זאת המשתתפים הוותיקים בשוק מציגים מעין חזית אחידה, לא של הסברים, אלא של שלוות נפש. כן, אולי כסף רב ירד לטמיון, אך זה טיבו התנודתי האינהרנטי של שוק הקריפטו הצעיר. השוק, הם טוענים, ממש בחיתוליו והם כבר רגילים לנפילות, אבל לא לדאוג כי המגמה הכללית היא "לירח". כמובן, הם יזכירו לנו שאסור לשכוח, שהכל גם חלק ממגמה כללית: עם שוקי המניות המסורתיים שקורסים, אינפלציה שגואה וחשש ממיתון שמטלטל את המערכת. המשתתפים המחויבים יותר יצעדו צעד נוסף ויציינו שהנפילה היא הזדמנות "לקנות את הדיפ", והיא גם שוטפת החוצה פרויקטים רקובים. אך טענות אלו נעות על התפר הדק שבין הכחשות לחצאי אמיתות. הקריסה הנוכחית אינה דומה למשברים מהשוק המסורתי, לא לבועת הדוט.קום ולא לסאב פריים, היא מיוחדת וייחודית לשוק הקריפטו, ותוצר של התמוטטות שני מיתוסים עקרוניים לגביו.
מיתוס 1: הטכנולוגיה כתחליף לאמון אנושי, מקרה טרה/לונה
הנפילה הדרמטית הראשונה בשוק ב"מרחץ הדמים" הנוכחי היתה של פרויקט בשם טרה/לונה. זה פרויקט מטבע יציב אלגוריתמי, מין מטבע שערכו מוצמד תמיד לדולר אמריקאי אחד ששומר על יציבותו באמצעות קוד. המנגנון הצליח במשך חודשים ארוכים לבנות סביבו קהילת משתתפים ואקו סיסטם שהוערך ב־30 מיליארד דולר. אך ביום אחד, ובצל פעילות שלא היתה אמורה להיות מאוד דרמטית, הפרויקט איבד שיווי משקל והמנגנונים הטכנולוגיים שהיו אמורים לייצבו לא הצליחו להרגיע את המערכת וזו קרסה בתוך ימים, והובילה לשרשרת של קריסות.
פרויקט אחד שקורס, גם אם הוא גדול (והוא לא היה גדול באופן יחסי) לא אמור ליצור פעולת שרשרת כה אכזרית. ובאמת, אי אפשר לייחס לקריסת הפרויקט את כל מה שמתרחש בשוק הקריפטו היום. אבל קריסת הפרויקט הזה הבהירה למשקיעים קטנים דברים שלא ידעו קודם. בראש וראשונה שאמון הוא דבר שברירי, ושנית שגם אם נתנו להם להאמין שהטכנולוגיה מייצרת במקרה זה מנגנון מחליף אמון, בפועל הם כל הזמן שמו את מבטחם באנשים בשר ודם, אף שאולי לא הפנימו זאת (לא באשמתם).
בימים הקצרים אחרי היעלמות הפרויקט במאי האחרון, וקריסת המטבע ואיתו חסכונות חייהם של משתמשים קטנים, הבהירו דמויות מפתח בשוק הקריפטו כי הם ידעו תמיד שזה יהיה סופו של הפרויקט. כי הוא לא יציב, לא אפשרי לטווח ארוך, והצלחתו (הרגעית) היתה מבוססת על שיווק אינטנסיבי. אחדים אף הודו בכנות שזו תרמית, לכל דבר ועניין.
אך אותן דמויות מפתח הן לא סתם מובילי דעה שצברו הון תרבותי ופוליטי במרחב הקריפטו, אלא מייסדי בורסות מסחר ופלטפורמות הלוואות, אותם אנשים שאיפשרו לפרויקט להיסחר על הפלטפורמות שלהם או שסחרו בפרויקט על הפלטפורמות הייחודיות שלו, ולמעשה נתנו לתרמית יד חופשית משום שהניבה להם עמלות או תשואות גבוהות. ההכרה של משתמשים קטנים שהאנשים שמנהלים את הפלטפורמות הגדולות מעודדים ומקדמים פרויקטים מסוכנים ולא אפשריים הגבירה את משבר האמון והובילה לפדיונות גדולים שהפילו את השוק יותר.
קוד אינו מחליף אמון אנושי, אלא רק מאפשר אימות של פעולות. לטעון כי אתה מאמין ב"מתמטיקה" וב"קוד" ה"נייטרליים", באופן שמחליף באלגנטיות וביעילות את הצורך באמון שמייצרים במערכת מוסדות בעלי אינטרסים זה גישה שמסתירה עוצמה — בחוסר תשומת לב, אדישות או ממש ברשלנות. היום משתמשים רבים בשוק הקריפטו למדו על בשרם שיש לגלות ביקורתיות וספקנות כלפי חשיבה שמייחסת עליונות מוסרית אינהרנטית לטכנולוגיה, כאילו היא פועלת רק לפי צווים טכניים, ולא כפי שהיא באמת: דורשת תחזוקה אנושית בלתי פוסקת, שעלולה להיות פגומה ומושחתת.
מיתוס 2: שוק הקריפטו הוא "המהפכה הביזורית", מקרה צלזיוס
אמנם מקורותיו האידיאולוגיים של מטבע הביטקוין והבלוקצ'יין הראשון נועדו לבצע מין התנתקות מהמערכת הריכוזית הבנקאית, שנשלטת על ידי המדינה והבנקים המסחריים הגדולים, אך התפתחותו של שוק הקריפטו היתה הכל חוץ ממהפכה ביזורית. אמנם יש חלקים בשוק ששומרים על עקרונות ביזור, ובמובנים רבים ביטקוין, בלוקצ'יין והמוצרים שנוצרו עליו הגשימו את מטרתם ויצרו סוג של שקיפות שמייתרת שחקנים גדולים. אבל זה שלא צריך שחקנים גדולים, לא אומר שהם לא מצליחים לבסס את הדומיננטיות שלהם שוב ושוב. למעשה, הטכנולוגיה ומבנה שוק הקריפטו תמרצו הופעת מוקדי כוח, באופן שהוא קיצוני גם למערכת הפיננסית המסורתית.
היום עיקר השוק, הרעש, העניין וההתפתחויות נעשים על ידי שחקנים גדולים — חברות עסקיות ומשתמשים בודדים — שמנהלים את השוק כראות עיניהם כדי לשרת את האינטרסים הצרים שלהם. הבעיה היא לא רק שהשוק התפתח להיות ריכוזי, אלא שהריכוזיות הזו אינה מפוקחת, סובלת מדביקות גדולה בין פרויקטים ומנסה באופן אקטיבי להסתיר את עצמה. רעיונות אלו הפכו ברורים במיוחד עם קריסת חברת הקריפטו הישראלית־אמריקאית צלזיוס בשבוע שעבר.
כששואלים גורמים בחברת צלזיוס מה קרה, מדוע מי שניהלה 28 מיליארד דולר בנכסים הגיעה לסף פשיטת רגל, אותם גורמים מקפידים להסביר שהיא קרסה בשל מתקפה מתואמת עליה ו"שמועות זדוניות". אין שום נימוק או הסבר מה צלזיוס עצמה עשתה לא בסדר. צלזיוס, האמת, קרסה בשל ניהול סיכונים פגום ומשום שהמודל העסקי שלה היה כל כך בעייתי — שלא הצליח לשרוד אפילו משבר אחד.
אבל מילא קרסה, מדוע הקריסה יצרה עוד לחצים בשוק? זאת משום שעוצמה אינה מתחלקת באופן אחיד בשוק הזה: היא מצויה בידי כמה שחקנים שיש ביניהם קשרים דביקים ומסוכנים, ולמערכת אין שם מנגנונים רגולטוריים כדי להשגיח על קשרים אלו, ולוודא שהם לא פוגעים זה בזה.
במקרה צלזיוס, החברה היתה מושקעת משמעותית בפרויקט טרה/לונה, אחר כך התברר כי היא גם נעלה חלק מנכסיה במנגנון מסוים של מערכת אית'ריום, שגם התחיל להתערער מהנפילות, באופן לא קשור. אבל צלזיוס היא לא הלווה־מלווה היחידה בשוק. שורה של חברות כמו BlockFi או finblox הודיעו על שיבושים במשיכות בגלל הנפילות, קרן הגידור 3ac התחילה להיקלע לצרות, ועוד ועוד בורסות ומלווים התחילו להודיע כי הם עוקבים אחר המצב באדיקות, בעיקר אם הם קשורים או לא לאחד מהשחקנים.
השוק, מתברר, ממונף באופן מסוכן, וכולל ערבויות במטבעות שהשחקנים פעמים רבות מנפיקים בעצמם. הרבה ערך, כך נראה, אין בהן. עובדה שכל עוד לא היו נפילות לא היתה נראית לעין למשתמשים קטנים. אלה טעו לחשוב, בשל המינוף החריג, כי לפרויקטים יש שווי גבוה.
