בלעדי לכלכליסטכתר בוחנת הנפקה לפי שווי של 3 מיליארד דולר או מיזוג עם ספאק
בלעדי לכלכליסט
כתר בוחנת הנפקה לפי שווי של 3 מיליארד דולר או מיזוג עם ספאק
יצרנית הפלסטיק הנשלטת בידי קרן BC פרטנרס הבינלאומית נפגשה לאחרונה עם בנקאי השקעות זרים כדי לקדם את המהלך. המועמדים המובילים ללוות אותה להנפקה בניו יורק - קרדיט סוויס וסיטי
כתר פלסטיק בוחנת כניסה לבורסת ניו יורק באמצעות מיזוג עם ספאק או הנפקת מניות. ל"כלכליסט" נודע כי החברה נפגשה לאחרונה עם בנקאי השקעות זרים כדי לקדם את המהלך, והיא שואפת לשווי של 3 מיליארד דולר. החברה שהוקמה על ידי משפחת סגול נשלטת כיום בידי BC פרטנרס הבינלאומית (80%).
המועמדים המובילים ללוות את כתר פלסטיק במהלך הם הבנקים קרדיט סוויס וסיטי. את הפגישות עם בנקאי ההשקעות הזרים ערכה הנהלת כתר בארצות הברית. מטה כתר הועבר ב־2018 לצפון קרולינה בארצות הברית, אז מונה למנכ"ל אלחנדרו פנה - המנכ"ל האמריקאי הראשון בתולדות הקבוצה, המכהן בתפקיד עד היום.
3 צפייה בגלריה
משרדי כתר פלסטיק בקנדה. יציאה להנפקה או מיזוג עם ספאק יסייעו לבעלי החברה להציף ערך להשקעתם
(צילום: שאטרסטוק)
החברה עברה תקופה קשה בין השנים 2017 ל־2018 ופנה הוביל אותה להתאוששות. יציאה להנפקה או מיזוג עם ספאק הם הדרך של בעלי החברה להציף ערך להשקעה שלהם, ואף לממש חלק מהמניות שבידיהם בהצעת מכר אפשרית במסגרת המהלך.
בשנה החולפת מספר חברות ישראליות הונפקו או התמזגו עם ספאק - חברה ציבורית נטולת פעילות עסקית המאפשרת לחברות לדלג על תהליך ההנפקה הראשוני והמפרך בדרך לבורסה. בין החברות גדולות שחתמו על הסכמי מיזוג עם חברות ספאק בשווי מעל 10 מיליארד דולר ניתן למנות את איירון סורס ואיטורו. עם זאת בעוד שכל החברות שעשו זאת עד כה הן מתחום הטכנולוגיה, כתר פלסטיק היא הראשונה מתחום התעשייה המסורתית שמכוונת לשם.
הרעה בתוצאות אחרי המכירה
קרן BC פרטנרס הבינלאומית יצאה לרכישת כתר בשנת 2016 עם שותפתה, קרן PSP שהיא אחת מקרנות הפנסיה הגדולות בקנדה. הקרן הקנדית, שמנהלת 120 מיליארד דולר, אחראית בין היתר לניהול כספי הפנסיה של הצבא הקנדי ושל המשטרה הקנדית. על פי הערכות הקרן מחזיקה בכ־10% מתוך האחזקה של BC פרטנרס בכתר. BC התמודדה על הרכישה מול קרן אחרת, CVC, שלא היתה מוכנה לשלם את המחיר, ובדיעבד לא הצטערה על כך לאחר שכתר חוותה הרעה בתוצאות בשנים שלאחר המכירה.
רכישת כתר מומנה באמצעות הלוואה של 690 מיליון יורו מידי JP מורגן ו־UBS. הבנקים מכרו חלק מהחוב לצדדים שלישיים. ההלוואה הזו הצטרפה לארבע הלוואות נוספות בהיקף 524 מיליון יורו שכתר נטלה לצרכים שונים כולל רכישה של חברה איטלקית בשם ABM. המינוף הכביד על כתר ויחד עם ההרעה בתוצאות הביא להורדת דירוג החוב של החברה בידי חברת הדירוג מודי'ס. מוד'יס הורידה את הדירוג של כתר מספר פעמים בשנים האחרונות, האחרונה שבהן ביולי 2019 (מ־B3 לCaa1), וכן העלתה את ההסתברות לאי פירעון האג"ח שלה (גם מ־B3 ל־Caa1).
3 צפייה בגלריה
מנכ"ל כתר, אלחנדרו פנה. הוביל תוכנית הבראה שתרמה להתאוששות החברה
(צילום: Carlos Aristizabal)
כתר חוותה שנים קשות לאחר רכישתה בידי BC. ב־2018 צנח הרווח התפעולי תזרימי של החברה (אביטדה) בכמחצית – ל־79 מיליון יורו בלבד, לעומת 161 מיליון יורו ב־2017. זאת למרות עלייה קלה בהכנסות ל־1.15 מיליארד יורו. "הרווחיות של החברה ירדה באופן דרמטי כתוצאה מעלייה בעלות חומרי הגלם, עלות כוח האדם והלוגיסטיקה", הסבירו במוד'יס. כתר יצאה לפי הדו"ח בתוכנית בשם כתר 2.0, הכוללת צמצום עלויות עקיפות והוצאות רכש.
מודי'ס מפרגנת בזהירות
תוכנית כתר 2.0 הביאה להתאוששות מסויימת כבר ב־2019 כשההכנסות עלו ל־1.24 מיליארד אירו והאביטדה ל־11 מיליון אירו. אבל את ההתאוששות המשמעותית רשמה החברה דווקא בשנת הקורונה 2020. ההכנסות עלו ל־1.28 מיליארד אירו והאביטדה כבר הגיעה ל־177 מיליון אירו. מבחינת הרווח התפעולי נתונים אלה קרובים כבר לאלה שבהם היתה החברה עם רכישתה, ואילו בטור ההכנסות מדובר בגידול של עשרות אחוזים.
BC פרטנרס שראתה כבר את החוב שלה נסחר בין גופים שונים במחיר של 80 סנט לדולר, חזרה לחייך. הסיבות להתאוששות ב־2020 היו בעיקר הירידה החדה במחירי הנפט, הפריחה של תחום השיפוצים וציוד לבית והגדלת הרכישות אונליין, זאת בשל העובדה שמשפחות שלמות חסכו את דמי החופשה השנתיים נוכח המגבלות שהטילו הממשלות בעולם בתקופת הקורונה וניתבו אותם לרכישת ריהוט. אחרי צניחה במכירות ברבעון הראשון של 2020, טסו המכירות בהמשך השנה. בדו"ח שפרסמה מוד'יס היא העריכה כי כתר נהנתה ממגמה של עלייה בהוצאות הצרכנים על שיפוצים וציוד לבית, שהיוותה שינוי בדפוסי הרכישה בעקבות ההגבלות שהטילו ממשלות בתקופת הקורונה. לאחר ירידה חדה במכירות במרץ־אפריל 2020, נרשמה התאוששות בעיקר במכירות אונליין.
מודי'ס ציינה עוד כי השימוש של כתר הוא בעיקר בחומר הגלם פוליפרופילן, שהוא נגזרת של נפט. הדבר מייצר קורלציה בין מחירי הנפט למחירי הפוליפרופילן ולהערכת כלכלני מודי'ס מחיר חומר הגלם הזה הוא גורם מפתח בתנודתיות של רווחי כתר. בינתיים עלו מחירי הנפט בעולם וחצו את 70 הדולר לחבית. במודי'ס העריכו שעובדה זו תוביל ללחץ על יכולת החברה לשפר את הרווחיות בהמשך השנה, אך הוסיפו שהם מעריכים שהירידה ברווחיות תהיה מינורית אם בכלל. לפי מודי'ס, בסוף 2020 היו לכתר פלסטיק יתרות מזומנים בגובה 70 מיליון אירו, וההערכה היא שכתר תציג השנה תזרים חופשי של 20־30 מיליון אירו, כך שזה יספיק לה להוצאות ההוניות הנדרשות לה ולהון החוזר.
השיפור בתוצאותיה של החברה הוביל את מודי'ס להעלות בדרגה אחת את דירוג החוב של החברה – מ־Caa1 ל־B3 עם אופק יציב. עם זאת, גם הדירוג החדש אינו נחשב ל"דירוג השקעה" אלא לספקולטיבי ובעל סיכון אשראי גבוה. מודי'ס ציינה כי "העלאת הדירוג מ־Caa1 ל־B3 עם אופק יציב משקפת את הירידה המהירה מהצפוי של המינוף בעקבות מומנטום של צמיחה ב־2020, כמו גם את השיפור בנזילות החברה בזכות תזרים מזומנים חופשי חיובי ב־2020 ודחיית מועד הפירעון של קו אשראי מאוקטובר 2022 ליולי 2023".
עדיין היהלום שבכתר
כתר פלסטיק עדיין נחשבת לאחת מחברות הפאר של התעשיה הישראלית. היא נוסדה בידי יוסף סגול, תעשיין שהקים בית מלאכה קטן ביפו למוצרי פלסטיק, והתפתחה לממדי ענק תודות לחזון של בנו סמי שיחד עם אחיו יצחק הזניקו את העסק. לכתר 29 מפעלים בעולם, מרכזי הפצה בתשע מדינות והיא מעסיקה 5,000 עובדים, כ־2,000 מהם בישראל. סמי סגול ממשיך להחזיק גם היום ב־20% ממניות החברה, אולם איננו מעורב בניהולה.
כתר פועלת בכמה מגזרי פעילות. הראשון, שמהווה קרוב ל־30% מהמחזור הוא ייצור מוצרים המשמשים לארגון הבית ולאחסון; השני הוא מוצרים לשימוש חיצוני כמו סככות ודקים; השלישי, הוא ארגזים לאחסון כלי עבודה; הרביעי הוא ריהוט לגן, מוצרי פנאי ומוצרי גינון; והמגזר החמישי והקטן מהמכירות, הוא מוצרים עבור חברות אחרות, בעיקר איקאה. אירופה מהווה את מרבית המכירות של כתר עם 54%, ואילו 38% מהמכירות מתבצעות בצפון אמריקה, 4% בישראל ו־4% בשאר העולם. לכתר תחרות לא פשוטה מול יצרנים סיניים, עליה היא מחפשה באמצעות איכות המוצרים ומחלקת מו"פ גדולה.
