בלעדיהפניקס קונה 15% מקבוצת מאיר לפי שווי 3.8 מיליארד שקל
בלעדי
הפניקס קונה 15% מקבוצת מאיר לפי שווי 3.8 מיליארד שקל
חברת הביטוח נמצאת על סף רכישת המניות בחברת מאיר תמורת 550 מיליון שקל. רוב הסכום יגיע לכיסי הבעלים, משפחות שחר וקז. מאיר מייבאת את דגמי וולוו והונדה ומחזיקה בשורת חברות ארוכה: מתחבורה ציבורית וליסינג, ועד מועדון הכדורגל מכבי חיפה
הופכת לשותפה של בעלי השליטה לשעבר: קבוצת הכדורגל מכבי חיפה שיחקה אתמול בליגת האלופות נגד פריז סן־ז'רמן באחד מאירועי השיא של הספורט הישראלי. הקבוצה נמצאת בתקופת השיא המקצועית שלה, והעפלתה למפעל ליגת האלופות האירופי צפויה להכניס לה כ־100 מיליון שקל. הבעלים של הקבוצה — חברת מאיר שנמצאת בבעלות יעקב שחר ומשפחתו, יחד עם משפחת קז — צפויים ליהנות בימים הקרובים מאירוע שיא נוסף, במישור העסקי.
ל"כלכליסט" נודע כי באחת העסקאות הגדולות במשק הישראלי השנה צפויה חברת הביטוח הפניקס לרכוש 14%—15% ממניות קבוצת מאיר תמורת כ־550 מיליון שקל. העסקה משקפת לקבוצת מאיר — שלה שלל פעילויות עסקיות, שהמוכרת בהן היא פעילות יבוא הרכבים של וולוו והונדה — שווי של כ־3.7—3.8 מיליארד שקל. מרבית הכסף שתשקיע הפניקס תזרום לכיסי הבעלים ולא תוזרם לחברה. כלומר, הפניקס תרכוש מניות משחר וקז ולא יקצו לה מניות חדשות במאיר. עוד נודע כי במסגרת העסקה תקבל הפניקס אופציה לעלות לאחזקה של 20% לפי תנאים שייקבעו בין הצדדים.
הענק שמתחת לרדאר: מאיר היא אחת הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל, אך היקפי הפעילות שלה אינם מוכרים לציבור הרחב משום שהיא חברה פרטית. לחברה יש פעילויות רבות: יבוא מכוניות ומשאיות (וולוו, הונדה, יגואר, פולסטאר ומשאיות רנו), תחבורה ציבורית בארץ (חברת קווים) ובחו"ל, השכרת רכב וליסינג (הרץ ואופרייט), מכירת מכוניות יד שנייה (אוטו סנטר), יבוא ושיווק צמיגים (קוגול יוניטרייד), צרכנות (BuyMe), ייצור שלדות ומוצרי פנים לאוטובוסים (מרכבים), ומועדון הכדורגל מכבי חיפה.
החברה הוקמה ב־1967 על ידי מאיר קז, שעלה לארץ מפולין ב־1933 כשהיה בן 24. הוא הקים את חברת מאיר, הנושאת את שמו, כשקיבל את הזיכיון הראשון שלו ליבוא מכוניות לישראל — זה של המותג השבדי וולוו, שברבות הימים זוהה עם כוח ושררה בזכות העובדה שבמשך שנים רבות רכבי המותג שימשו את השרים בממשלת ישראל. הפעילות הזו לא היתה זרה לו לחלוטין משום שלמשפחתו היתה חברת תובלה בפולין ולפני שהקים את חברת מאיר הוא עבד בעצמו כנהג משאית.
עם פטירתו בשנת 1976 עבר ניהול הקבוצה לידי חתנו יעקב שחר, שנשוי לבתו נילי קז, ולידי בנו ישראל קז, שנפטר בחודש דצמבר האחרון. הבנים של ישראל קז, רוני, יאיר ואבנר, פעילים בחברה וכן גם בתחום ההייטק. אור, רום ועומר שחר, ילדיו של שחר, פעילים גם הם בחברה המשפחתית.
שחר וקז הרחיבו את פעילות החברה באופן משמעותי, ותחת ניהולם החלה מאיר לייבא גם את המשאיות של וולוו, וכן ציוד מכני והנדסי כבד של היצרנית השבדית. בהמשך קיבלה לידיה מאיר גם את הזיכיון של הונדה ורכבי היוקרה יגואר, והחלה לייבא גם את משאיות רנו, אופנועים ומנועים ימיים. במהלך השנים הקבוצה גם היתה בעלת השליטה בהפניקס, שכעת הופכת בעצמה לשותפה שלה (ראו מסגרת). כיום מאיר מנוהלת על ידי אור שחר (בנו של יעקב שחר), היא מעסיקה 5,000 עובדים ויש לה שלושה תחומי פעילות מרכזיים: רכב, נדל"ן והשקעות שונות.
תמנון רב־זרועות: תחום הרכב מהווה במידה רבה את עיקר הפעילות של קבוצת מאיר ואת מקור התזרים המרכזי שלה. בשנים האחרונות יבואני הרכב בישראל הציגו רווחים של מאות מיליוני שקלים בשנה, ולעתים אף יותר מכך, ונהנו משיעורי רווחיות גבוהים. מאיר היא חברה פרטית, ולכן לא ידוע כמה מניבים לה עסקי יבוא הרכב, אולם על מנת לקבל אינדיקציה ניתן להסתכל על פעילות זו בדלק רכב הציבורית שבשליטת גיל אגמון, שמניבה הכנסות של 4.6 מיליארד שקל בשנה ורווח תפעולי של 1.2 מיליארד שקל. כאמור, מאיר מייבאת את דגמי וולוו, הונדה, יגואר, פולסטאר (מותג רכב חשמלי בבעלות וולוו שמיועד להתחרות בטסלה), וכן את המשאיות של וולוו (בעלת נתח השוק הגבוה בשוק האירופי — 40%) ורנו. לחברה יש 32 אולמות תצוגה ו־60 מוסכים ומרכזי שירות.
אמנם מדובר במקור התזרים העיקרי של חברת מאיר, אבל הוא לא חף מבעיות. הונדה, המותג העממי והפופולרי ביותר של מאיר, היתה בסוף העשור הראשון של שנות ה־2000 מותג שחולש על נתח שוק של 3% עם מכירות של 5,000 מכוניות בשנה. ב־2021 נמכרו רק 3,066 מכוניות הונדה והמותג נפל למקום ה־20 בטבלת המכירות. ולוו מכרה 270 מכוניות בלבד. ומדובר בהתאוששות ביחס לשנים קודמות.
מאיר מחזיקה גם בפעילות של חברת הרץ בישראל. הרץ העולמית נקלעה לקשיים לפני כמה שנים והתאוששה מאז. הרץ ישראל מחזיקה ב־50% ממניות חברת הליסינג אופרייט. בנוסף, מאיר מחזיקה ברשת מגרשי המכוניות הטרייד־אין אוטו סנטר, שלה 16 סניפים ברחבי הארץ. לכך יש להוסיף את האחזקה של 75% בחברת מרכבים שמייצרת שלדות לאוטובוסים ואת מוצרי הפנים שלהם. החברה הוקמה ב־1946 ונמכרה בשנות התשעים לוולוו העולמית וחברת מאיר.
פעילות משמעותית נוספת היא חברת התחבורה הציבורית קווים שמפעילה 1,500 אוטובוסים וארבעה אשכולות. החברה הוקמה על ידי מאיר בשנת 2000, יחד עם חברת הורן את ליבוביץ, ולאחר 20 שנות שותפות, לפני שנתיים התרחשה פרידה שבמסגרתה מאיר רכשה את מניות שותפתה (50%) לפי שווי של 440 מיליון שקל. בהמשך התמורה הכוללת צמחה מעט ל־250 מיליון שקל. קווים מחזיקה בנתח של 15% משוק התחבורה הציבורית בישראל, ולפי ההערכות שווייה עומד על קרוב למיליארד שקל. האחזקה הזו חשובה למאיר בשל הסינרגטיות שלה ליתר הפעילויות. קווים היא לקוח מהותי עבור מרכבים ועבור פעילות יבוא המשאיות.
כמו כן, מאיר מחזיקה בחברת קוגול יוניטרייד שמייבאת ומשווקת את צמיגי מישלן, קלבר וגודריש, שמתאימים למכוניות פרטיות, אופנועים ורכבי שטח. לחברה יש גם סוכנות ביטוח, מאיר רמות, שמבטחת חלק מנכסי הקבוצה, וב־2021 רכשה מאיר את הפעילות של מותג הקטנועים החשמליים ניו, וכן את מותג הקורקינטים בירד וכלי הרכב הזעיר הדו־גלגלי סגוואי.
מאיר היא גם בעלת השליטה (77%, המנכ"ל יואב בן־יקר מחזיק ביתרת המניות) בחברת טלכלל שבשנת 2020 רכשה שליש ממניות חברת השוברים הדיגיטליים BuyMe לפי שווי של 250 מיליון שקל. למאיר יש גם פעילות השקעות בתחומי ההייטק והקנאביס, ותחומים נוספים.
המוסדי הבולט בישראל: הפניקס, שבשליטת קרנות ההשקעה הפרטיות הזרות סנטרברידג' וגלאטין פוינט, ושבניהול אייל בן־סימון, הפכה בשנים האחרונות לאחת המשקיעות הפיננסיות הבולטות בשוק ההון. הפניקס, שהיא כיום חברת הביטוח בעלת שווי השוק הגבוה בישראל, והיחידה שהגיעה לשווי שוק של כ־10 מיליארד שקל, היא המחולל של עסקאות משמעותיות במשק, דוגמת העסקה לרכישת השליטה בפרטנר על ידי קבוצה שכוללת את שלמה רודב, אבי גבאי ומורי ארקין, שבוצעה השנה.
שלשום מימשה הפניקס אופציה לרכישת 19.9% ממניות מועדון הנוסע המתמיד של אל על לפי שווי פעילות של 340 מיליון דולר ושווי של 90 מיליון דולר למועדון עצמו. האופציה ניתנה לה בשל הלוואה שהעמידה לאל על. בחודש מרץ האחרון הפניקס רכשה 20% ממניות קבוצת הנדל"ן בסט תמורת 200 מיליון שקל. וזו רשימה חלקית בלבד.
סגירת מעגל עם ההשקעה הציבורית הגדולה של הקבוצה: הקשר ארוך השנים עם הפניקס נגמר ברווח של מעל מיליארד שקל למאיר. הכניסה של הפניקס להשקעה בקבוצת מאיר היא סוג של סגירת מעגל עבור מאיר. ב־2002 רכשה הקבוצה את השליטה בחברת הביטוח מידי יוסי חכמי ואחותו ניצה קנפר. מאיר שילמה 312 מיליון דולר (כ־1.4 מיליארד שקל אז) בתמורה למניות השליטה (57.6%). העסקה בוצעה לפי שווי שוק של 541 מיליון דולר, שהיה גבוה ב־47.5% משווייה של הפניקס בבורסה באותה עת.
ארבע שנים מאוחר יותר, באוגוסט 2006, מכרה מאיר מחצית מאחזקותיה (28.5%) לקבוצת דלק של יצחק תשובה בתמורה ל־213 מיליון דולר (937 מיליון שקל), ולפי שווי חברה של 750 מיליון דולר (3.3 מיליארד שקל). באמצעות הרכישה נהפכה קבוצת דלק לבעלת השליטה בחברת הביטוח, שכן פחות משנה קודם לכן היא רכשה 33% מהמניות מידי שלמה אליהו תמורת כ־200 מיליון דולר.
בינואר 2021 רכשה UMI, יבואנית שברולט, 5% ממניות הפניקס מידי מאיר תמורת 324 מיליון שקל. המכירה השאירה את מאיר עם 5.5% מהמניות, שיקפה לה רווח של 750 מיליון שקל עד אותה נקודת זמן, וגם הותירה אותה בעלת עניין. לפני שבועיים מכרה UMI את המניות ברווח של 160 מיליון שקל. בתחילת השנה הנוכחית מכרה מאיר נתח נוסף של מניות הפניקס ב־60 מיליון שקל וחדלה להיות בעלת עניין.
לאורך השנים קיבלה מאיר דיבידנדים של 200 מיליון שקל מהפניקס, כך שהרווח שלה כבעלת עניין מההשקעה בהפניקס עומד על קרוב למיליארד שקל.
הנפקה היא כבר לא מילה גסה: לאורך השנים פסלו בקבוצת מאיר הנפקה על הסף. העסקה עם הפניקס מצביעה על אפשרות לשינוי מגמה. בראיון נדיר שהעניק ב־2004 ישראל קז, מי שהיה מבעלי קבוצת מאיר, הוא פסל מכל וכל את האפשרות שקבוצת מאיר תבצע IPO ותונפק בבורסה. "הנפקה לא היתה ולא תהיה בעתיד. אנחנו עושים ככל האפשר על מנת לשמור על המשפחתיות של הקבוצה", אמר קז באותו ראיון, ואף הזכיר שמהלך של הנפקה יצריך גם קבלת אישור מקבוצת וולוו העולמית, שקבוצת מאיר מחזיקה בזיכיון שלה בישראל.
והנה, 18 שנים אחרי, הקבוצה עושה צעד ראשון שעשוי להצביע על אפשרות של הנפקה בשנים הקרובות — מכניסה את חברת הביטוח הפניקס כשותפה (15%) לפי שווי של 3.8 מיליארד שקל. גם אם השלמת העסקה בין הצדדים לא תביא להצהרות על כוונה להנפקה עתידית, הרי שמוסדי כמו הפניקס לא נכנס להשקעה גדולה כזו בחברה פרטית כשאיו לו אופק ברור להנזלת המניות בעתיד.
העובדה שקז נפטר בסוף 2021 עשויה להצביע על שינוי מגמה, או מוכנות לשינוי כזה, בקבוצת מאיר. המגעים עם הפניקס נמשכים כמה חודשים, ייתכן שאף חצי שנה. מדובר בעסקה מורכבת שהמגעים לביצועה ידעו עליות ומורדות. ככל הידוע, קבוצת מאיר ניהלה מגעים ראשוניים למכירת נתח מהחברה כבר לפני שנה־שנתיים. אז המגעים התנהלו עם קרן ההשקעות הזרה אפולו, שרצתה לרכוש חצי מהחברה. המגעים לא הבשילו לכדי עסקה.
כמעט בכל חברה משפחתית מגיע השלב שבו הדור השלישי והרביעי עוברים לקדמת הבמה, והיא, כמו גם חלוקת המניות, נעשית צפופה. הנפקה או מכירה של העסק הן הדרכים הכמעט יחידות למנוע התנגשויות בין בני המשפחה. ימים יגידו באיזו אופציה יבחרו משפחות מאיר וקז, הבעלים של קבוצת מאיר, אבל הנפקה היא, ככל הנראה, כבר לא מילה גסה.
בעסקה הזו הפניקס נכנסת לתחום שנחשב ל"פרת מזומנים", אך לא כזה שאין בו סיכון, בעיקר על רקע האפשרות שרגולציה עתידית תגביל את רווחי יבואניות הרכב, שמציגות שיעורי רווח גבוהים במיוחד.
