ונהפוך הוא: השקל עבר לעליות, הדולר מתחת 3.63 שקלים
ונהפוך הוא: השקל עבר לעליות, הדולר מתחת 3.63 שקלים
הדולר נחלש ב-1% מול המטבע המקומי - מוקדם יותר היום טיפס עד ל-3.69 שקלים; מתחילת החודש זינק הדולר בכמעט 7% מול השקל, כולל עלייה ב-9 מ-11 ימי המסחר האחרונים; הפיחות המהיר יגרור לחץ אינפלציוני שיאלץ את בנק ישראל להגיב בהעלאות ריבית נוספות
השקל מחק את הירידות שרשם מוקדם יותר היום ואחרי קביעת השערים היציגים עבר המטבע הישראלי להתנהל במגמה חיובית.
הדולר נחלש ב-1% ונסחר ב-3.626 שקלים, היורו נסוג ב-0.8% לרמה של 3.885 שקלים. בקביעת שערי המטבע התחזק היום הדולר ב-0.4% ושערו היציג נקבע על 3.663 שקלים, היורו טיפס ב-0.2% ושערו היציג נקבע ברמה של 3.895 שקלים.
מוקדם יותר היום המשיך השקל במגמה שלילית בהמשך לנפילות החדות שרשם אתמול, הדולר טיפס בשעות הבוקר עד ל-3.69 שקלים והיורו הגיע לרמה של 3.94 שקלים.
למרות המעבר לעליות, מדובר עדיין ברמת שפל של השקל מול הדולר מאז מרץ 2020.
אתמול איבד השקל כ-2% - על אף העלאת הריבית של בנק ישראל ביום שני, שאמורה היתה לדחוף אותו למעלה - הבנק העלה את הריבית ב-50 נקודות בסיס, מ-3.75% ל-4.25%.
הפיחות המהיר בשקל, שיגרור לחץ אינפלציוני, יאלץ את הנגיד אמיר ירון להמשיך במדיניות הניצית שלו - כלומר העלאות ריבית נוספות. הדולר טיפס בכ-7% מול השקל מתחילת פברואר, כולל 9 ימי עליות ב-11 ימי המסחר האחרוני.
"היחלשות נוספת של השקל עלולה לגרום להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח. אי הוודאות הפוליטית והפילוג בדעת הקהל סביב הכיוון אליו צועדת המדינה מעוררים דאגה בקרב הישראלים", כך כותבים כלכלני בנק אוף אמריקה בסקירה מיוחדת על כלכלת ישראל ועל השקל.
עוד נכתב שם כי תסיסה פוליטית לא משפיעה בדרך כלל על הנכסים הפיננסיים של ישראל וגם לא על המדיניות הכלכלית, אבל "אנחנו מאמינים שהפעם זה שונה. לסנטימנט המקומי יש פוטנציאל לגרום למשקיעים מקומיים להרחיק את התיקים שלהם מנכסים שקליים". זאת בהתייחסות למחאה סביב צעדי ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה.
"השקל הישראלי צנח כאשר החששות משינוי משטרי האפיל על העלאת ריבית גדולה מהצפוי על ידי הבנק המרכזי", נכתב על התנועה החריגה במטבע בסקירה של בלומברג. לפי התחזית שפרסם אתמול סיטיגרופ האמריקאי, השקל עלול להגיע ל־3.95 שקלים בטווח הקצר.
לירידה בשקל תרמה גם יציאה של כספים מהארץ, שכרוכה גם במכירה גוברת של המטבע המקומי. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי על רקע החשש מההשפעות הכלכליות הפוטנציאליות של ההפיכה המשטרית, הגופים המוסדיים הגדילו בחודש ינואר את החשיפה לחו"ל ב־14 מיליארד שקל.
החשיפה לחו"ל בקרנות הפנסיה עלתה בשיעור ממוצע של 1.67% ובקופות הגמל היתה עלייה של 0.93%. זאת בניגוד למגמה ב־2022 שבה המוסדיים פעלו להקטנת החשיפה לחו"ל והגדלתה לשוק המקומי. ההערכה היא כי מגמה זו נמשכה גם לתוך חודש פברואר.
הגוף שרשם את העלייה החדה ביותר בחשיפה לחו"ל בענף הגמל הוא אלטשולר שחם. הגוף שמנהל את היקף הנכסים הגדול ביותר בענף הגמל, 144 מיליארד שקל, הקפיץ את החשיפה לחו"ל בכמעט 3% בתוך חודש תוך שהוא מזרים החוצה 4.2 מיליארד שקל.
כעת שיעור החשיפה של נכסיו לחו"ל עומד על 53.2%. במקום השני והשלישי נמצאות כלל ביטוח ומור עם הוצאת כספים של 1.2 מיליארד שקל. גם בענף הפנסיה מוביל אלטשולר שחם את התנועה לחו"ל עם גידול של 6.76%.
