עסקת אפולו העבירה את דוראל לרווח שנתי של 1.1 מיליארד שקל
עסקת אפולו העבירה את דוראל לרווח שנתי של 1.1 מיליארד שקל
חברת האנרגיה המתחדשת סיכמה את 2022 עם רווח גדול לאחר הפסד של 23 מיליון שקל בשנה שקדמה לה; השורה התחתונה הושפעה לחיוב מרישום נכסי החברה הבת דוראל LLC כרווח נקי, אחרי שקרן אפולו נכנסה להשקעה בה
"עסקת אפולו היום בלתי אפשרית – אי אפשר לגייס בריביות כאלה יותר", כך אמר יקי נוימן, מנכ"ל חברת האנרגיה מתחדשת דוראל בשיחה עם משקיעי החברה לאחר פרסום התוצאות הכספיות לשנת 2022.
באוקטובר האחרון נכנסה קרן אפולו, אחת מקרנות ההשקעות הגדולות בעולם, להשקעה בחברה הבת של דוראל, דוראל LLC, האחראית על פעילות החברה בארה"ב.
דוראל LLC גייסה עד 500 מיליון דולר מקרן ההשקעות בתמורה לריבית של 12%, במהלך שקיבל ביקורת מצד המשקיעים. עקב עסקת אפולו, הופסק איחוד תוצאות חברת הבת בדוחות הכספיים של דוראל ולהכללת נכסי החברה הבת ברווח הנקי של דוראל אנרגיה – מה שהוביל את החברה לרשום רווח נקי של 1.1 מיליארד שקל בשנת 2022 לאחר הפסד של 23 מיליון שקל בשנת 2021.
סך ההכנסות מהפרויקטים המחוברים של החברה בשנת 2022 עמד על 82 מיליון שקל – עלייה של 64% משנת 2021. בחישוב חלקה של החברה בפרויקטים המחוברים, עמדו הכנסות דוראל על 47 מיליון שקל בשנת 2022 – לעומת 125 מיליון שקל בשנת 2021.
הפער נובע מהפסקת איחוד הפעילות עם החברה הבת בארה"ב. ללא רישום נכסי דוראל LLC, הפסידה דוראל 26 מיליון שקל בשנת 2022. הרווח המתואם מפרויקטים פעילים זינק ל-51 מיליון שקל בשנת 2023, לעומת 32 מיליון בשנת 2022.
מתוך חמשת מחזיקי המשרה עם עלות השכר הגבוהה ביותר – בלט שמו של ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, המכהן כדירקטור בדוראל LLC. עלות שכרו של כהן הסתכמה ב-24 מיליון שקל, מתוכם כ-23 מיליון שקל היו עקב תשלום מבוסס מניות.
עלות השכר השנייה בגובהה בחברה הייתה לסמנכ"ל הכספים של דוראל LLC אוון ספיס שעמדה על 1.9 מיליון שקל. עלות שכרם של מנכ"ל החברה יקי נוימן (עבור 100% משרה) ויו"ר הדירקטוריון דורי דודוביץ (עבור 60% משרה) עמדו על 1.1 מיליון שקל לכל אחד.
"האפשרות להקים מתקני אגירה, הפער במחיר החשמל בין שעות השיא לשפל והיכולת לספק חשמל הובילו את ישראל להיות מוקד עולמי בתחום אגירת החשמל". כך אמר היום מנכ"ל החברה יקי נוימן בשיחה עם כלכליסט. לדבריו, הרגולציה בישראל כיום כוללת מספר מרכיבים שהופכים את ישראל למוקד משיכה מרכזי בקידום מתקני אגירה – שמתגברת עוד יותר עם ירידת מחירי הליתיום בעולם.
בישראל חברה יכולה להקים מתקני אגירה, וגם לפעול כספקית חשמל ולמכור אותו ממתקני האגירה לצרכנים. כיוון שבשעות שיא הביקוש לחשמל, שעות אחר הצהריים והערב המוקדם, מחיר החשמל יותר גבוה – הקמת מתקני האגירה הופכת לרווחית.
