"הנגיד לא יוריד את הריבית כל עוד יש לו תוכנית למכירת דולרים"
"הנגיד לא יוריד את הריבית כל עוד יש לו תוכנית למכירת דולרים"
החשש מפני האטה כלכלית בגלל המלחמה והירידה בציפיות האינפלציה עשויים לגרום לבנק ישראל להוריד את הריבית ביום שני הקרוב, לראשונה מאז פברואר 2020. מנגד, יש כלכלנים הסבורים כי צעד כזה מוקדם מדי
דילמת הריבית: הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תתכנס ביום שני הקרוב לדיון שבסיומו תפרסם את החלטתה על גובה הריבית במשק. אם אכן הריבית תרד, תהיה זו הורדת הריבית הראשונה מאז פברואר 2020. הכלכלנים בבתי ההשקעות אינם תמימי דעים בהערכותיהם לגבי החלטת בנק ישראל. החשש מפני האטה כלכלית בעקבות פינוים של מאות אלפי תושבים מבתיהם בדרום ובצפון, הזינוק בשקל מול המטבעות הזרים בשלושת השבועות האחרונים והירידה בציפיות האינפלציה תומכים בהערכה כי בנק ישראל יחליט על הורדת ריבית – אם לא במפגש הקרוב אז בתחילת 2024.
למרות הסימנים התומכים בהורדת הריבית, הדילמה של הנגיד אמיר ירון אינה פשוטה. המשקיעים הזרים תופסים היום את ישראל כמקום מסוכן להשקעה לנוכח המלחמה בעזה ולכן דורשים ריביות גבוהות. עלות ה־CDS של ישראל (חוזי הביטוח של ישראל לחמש שנים שמעידים על פרמיית הסיכון של ממשלת ישראל) זינקה פי שניים מתחילת השנה. אם בחודש אוקטובר מחיר ה־CDS היה סביב 50 נקודות, בסוף אוקטובר הם נסחרו כבר לפי שווי של 140 נקודות, אך מאז ירדו ל־124. מהלך של הורדת ריבית בשעה שהמשקיעים הזרים תופסים את ישראל כמקום שאינו יציב עלול להסתיים במשיכת כספים מחוץ לישראל ולהגדיל את אי־היציבות.
"להמשיך למכור דולרים": על רקע מורכבותה של ההחלטה, קיים קונצנזוס שהריבית אכן תרד בשנה הקרובה. "כבר עכשיו קיימים כל התנאים להורדת ריבית: משק במלחמה, התחזקות של השקל וירידה בציפיות האינפלציה לצד ירידה במחירי הדלק", אומר הכלכלן הראשי של מיטב אלכס זבז'ינסקי. "אבל הנגיד לא יוריד את הריבית כל עוד יש לו תוכנית למכירת דולרים".
עם פרוץ המלחמה, לאחר שהשקל נחלש מול הדולר ב־5% בתוך יומיים, הודיע בנק ישראל כי ימכור 30 מיליארד דולר על מנת להילחם בהתחזקות הדולר.
"אומנם השקל התחזק בשבועות האחרונים בכמעט 8% מול הדולר, אבל צריך לשמר את התוכנית כי מחר עלול להתחיל מהלך בצפון או להתפתח הסתבכות נוספת ואנשים ירוצו לדולר. לכן הנגיד חייב להמשיך עם התוכנית שלו. הנגיד רוצה להבטיח קודם כל את היציבות הפיננסית ורק לאחר מכן להקל על האשראי", מוסיף זבז'ינסקי. "אני מניח שבתחילת ינואר נהיה אחרי הלחימה ואז הנגיד יתחיל להוריד את הריבית. הוא לא יתחיל בצעדים גדולים אלא בהורדה של 0.25%, אבל שנה מהיום נהיה בריבית של 3.5%–4%".
הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון יונתן כץ סבור כי התרחיש הטבעי הוא שבתחילת 2024 הריבית תרד ב־0.25% לפחות. "האם כבר בשבוע הבא הנגיד יכול להפתיע אותנו בהורדת ריבית? אני רואה סבירות גבוהה להפתעה כזו. כך יבחר הנגיד במדיניות שמקדימה את המכה ולא רק מגיבה לה", מוסיף כץ.
הוא לא חוסך את ביקורתו מבנק ישראל: "אני מתקשה לפענח את הוועדה המוניטרית הנוכחית. היא נראית לי ניצית מדי. התחושה היא שהדגש של בנק ישראל הוא אך ורק יציבות השקל. להשקפתם, הפעילות הכלכלית אמורה להיות מטופלת על ידי משרד האוצר בלבד. הבנקים שהודיעו על דחיית תשלומי משכנתא לתושבי העוטף מחפים על ההשתהות של הבנק המרכזי. הסקירה האחרונה של בנק ישראל חוזה כי המשק יתאפיין בצמיחה מהירה וגירעון נמוך והכל ישוב לקדמותו לאחר המלחמה. אבל התמונה בעייתית יותר. הפגיעה בכלכלה תהיה גדולה יותר והירידה בציפיות האינפלציה מעידה על כך". לפי נתוני בנק ישראל, נכון לנובמבר, הציפיות לאינפלציה עומדות על 2.5% בשנה הקרובה. זאת לעומת 3.2% במרץ.
"חוסר הרמוניה עם האוצר": על פי אמיר כהנוביץ, משנה למנכ״ל וכלכלן ראשי בסוכנות פרופיט, "בנק ישראל למעשה כבר הוריד את הריבית, רק שהוא עשה זאת מאחורי הקלעים על ידי מתן הקלות לאשראי לעסקים דרך הבנקים". בשבוע הראשון של נובמבר יצא בנק ישראל בתוכנית שבמסגרתה יספק למערכת הבנקאית הלוואות לתקופה של שנתיים בריבית משתנה אך נמוכה ב־1.5% מהריבית המוכרזת של בנק ישראל (4.75%). ההלוואות יינתנו לצורך אשראי שהבנקים יעניקו לעסקים קטנים שהכנסותיהם נפגעו בשיעור של 25% לפחות. הריבית על האשראי שיינתן לעסקים תוגבל לריבית פריים.
"הנגיד לא רצה להוריד את הריבית ישירות כדי לא לפגוע בשקל ולכן הוא פעל בצורה עקיפה דרך הבנקים בכך שהוא מספק להם אשראי זול", מסביר כהנוביץ. "התנאי היחיד לקבלת האשראי הזול הוא שהבנקים מחויבים לגלגל אותו אל העסקים בריבית פריים ולא לגזור קופון על חשבונם. זו תוכנית גדולה של 10 מיליארד שקל. כבר היום עסקים שייפנו לבנק יוכלו לקבל אשראי זול כך שהריבית בשטח כבר ירדה".
כהנוביץ מוסיף כי המק"מ (מלווה קצר מועד של בנק ישראל) לינואר נסחר בריבית של 4.5%, כלומר השוק כבר מגלם הורדת ריבית. "באוקטובר בנק ישראל היה שמח להוריד ריבית, אבל בשל חולשת השקל מול הדולר באותם ימים השיקול שלו היה בעיקר לא לשדר תחושה של לחץ ופעולות פזיזות. עכשיו כל הכוכבים מסתדרים עבורו להוריד את הריבית. השקל התחזק, המשק לקראת האטה ברבעון הרביעי, האינפלציה הנוכחית התקררה וגם הציפיות לאינפלציה השנתית הן בתוך היעד (3%-1%). בנוסף, לנגיד יש את הגיבוי מהעולם. כל המדינות בדרך להורדת ריבית במחצית הראשונה של 2024. לכן אני חושב שיש סיכוי גבוה שהנגיד יוריד את הריבית בשבוע הבא".
עידן אזולאי, מנהל ההשקעות של בית ההשקעות סיגמא, סבור שהורדת הריבית תלויה קודם כל בהתנהלות של משרד האוצר. הוא מציין כי יש חוסר הרמוניה בין שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבין הנגיד על אף ששר האוצר וראש הממשלה אישרו כהונה נוספת של הנגיד. "בנק ישראל הביע דעתו באופן ברור לגבי ההתנהלות הפיסקאלית של האוצר והוא לא שבע רצון ממנה", אומר אזולאי. "כל עוד זה המצב, הנגיד לא ימהר להוריד את הריבית. נראה שהאוצר לא הפנים שיש גורמים כלכליים שהשתנו במשק באופן מבני. הצרכים הביטחוניים השתנו והם יעלו באופן קבוע. בנוסף, עלויות המימון שונות מתקופות משבר אחרות. גן העדן של הריבית האפסית נסגר. בנק ישראל מצפה שמשרד האוצר ייתן מענה לשינויים. זה כמעט טריוויאלי להגיד שהאוצר צריך לתמוך בביטול המשרדים שהוקמו לצרכים פוליטיים ולהקפיא את הכספים הקואליציוניים. זה היה עוזר מול בנק ישראל, חברות דירוג ומשקיעים זרים".
אזולאי מציין עוד כי ככל שהמלחמה תימשך זמן רב יותר, כך יהיה קשה להוריד את הריבית. שיקול נוסף שישפיע על החלטת הריבית הוא המערכת הפוליטית. "לאחר המלחמה המערכת הפוליטית תיראה שונה מכפי שהיא היום. אם השינויים הללו יחלו לפני ינואר, תהיה הפחתת ריבית", אומר אזולאי.
