הנתונים שגרמו לקרן ה־P2P של הפניקס להקפיא פדיונות
הנתונים שגרמו לקרן ה־P2P של הפניקס להקפיא פדיונות
רשות ני"ע הקפיאה את גיוס הלקוחות דרך סוכני ביטוח, העלאות הריבית גרמו לזינוק בחובות האבודים ובהלוואות בפיגור, וגם החברות האמריקאיות שאיתן עובדת הפניקס Value P2P נקלעו לקשיים. הקרן מספקת הצצה למתחולל בשוק האשראי הצרכני
הסערה המושלמת: עליית הריבית בארה"ב כבר יצרה סדקים במערכת הבנקאית, שהכניסו את השוק הפיננסי כולו לסערה. הסערה החלה עם קריסת בנק סיליקון ואלי (SVB), שממוקד בתחום הטכנולוגיה, וכעת עומדת במרכזה הקריסה של בנק קרדיט סוויס השוויצרי שיירכש על ידי UBS, הבנק הגדול בשוויץ, תמורת 3.2 מיליארד דולר בלבד. זאת, בעוד שווי השוק שלו עמד עם סגירת המסחר ביום שישי על 8 מיליארד דולר, לאחר שקרס ב־90% ב־12 החודשים האחרונים.
הריבית בארה"ב, שכבר הגיעה ל־4.75%-4.5%, ועתידה לעלות השבוע שוב, נועדה להילחם באינפלציה שהרימה את ראשה. אלא שהעלאות הריבית משפיעות עמוקות על שוק האשראי בכלל ועל שוק האשראי הצרכני בפרט. שכן ריבית גבוהה יותר פירושה נטל גדול יותר על לוקחי ההלוואות. כעת, הדבר בא לידי ביטוי בתוצאות קרן האשראי הצרכני של הפניקס – הפניקס Value P2P.
מדובר בקרן האשראי הצרכני השלישית בגודלה בישראל, אחרי פגאיה וקרן של בית ההשקעות IBI בשם IBI CCF. נכון לתחילת 2023, הקרן של הפניקס ניהלה נכסים בהיקף של 246 מיליון דולר במסלול הדולרי ועוד 150 מיליון שקל במסלול השקלי, ואילו הקרן של IBI ניהלה נכסים בהיקף של 780 מיליון דולר. פגאיה ניהלה כ־1.5 מיליארד דולר.
מדובר בתחום עם פרופיל סיכון גבוה יחסית, משום שהוא אינו נושא בטוחות ומגלה רגישות גבוהה למצב הכלכלי וגובה הריבית. הקרנות משקיעות ברכישת מקבצי הלוואות קיימות, שניתנו בעיקר בפלטפורמות P2P בארה"ב. כלומר, הלוואות שניתנו בין עמית (Peer) לעמית. אולם הקרנות רוכשות גם הלוואות קיימות מגופים אחרים, דוגמת חברות אשראי ובנקים קטנים. הקרנות אינן נסחרות בבורסה והן משווקות עקרונית למשקיעים כשירים בלבד. אולם הקרן של הפניקס פתוחה ומשווקת לציבור הרחב, משום שהיא פועלת מכוח תשקיף שפרסמה לציבור.
ההלוואות בפיגור והחובות האבודים זינקו: הדו"ח השנתי של הפניקס Value P2P חושף שההלוואות בפיגור הגיעו ל־24.3 מיליון דולר בסוף 2022. הלוואות אלו מהוות 9.4% מנכסי הקרן. לשם השוואה, בסוף 2021 היקף ההלוואות בפיגור עמד על 10.7 מיליון דולר, והן היוו 6.1% מנכסי הקרן באותה העת. כלומר היקף ההלוואות בפיגור זינק ביותר מפי 2. החובות שמוגדרים כאבודים הסתכמו ב־17.9 מיליון דולר בסוף 2022, זינוק של 141% בהשוואה לחובות אבודים בהיקף של 7.4 מיליון דולר בסוף 2021.
על רקע העלייה בשיעור הפיגורים, הקרן הדולרית של הפניקס הציגה בינואר תשואה שלילית של 0.02%. בפועל זו תשואה סטטית לחלוטין, אולם זו הפעם הראשונה מאז הוקמה הקרן ב־2017 שהיא מציגה נתון שלילי, זניח ככל שיהיה. באותו חודש הקרן השקלית הציגה תשואה שלילית של 0.13%. גם זו תשואה זניחה לחלוטין, אך זה החודש השני ברציפות שבה היא מציגה תשואה שלילית, לאחר שאת דצמבר 2022 חתמה בתשואה שלילית של 0.1%.
בקרן אשראי צרכני תשואה שלילית, שולית ככל שתהיה, מעידה על כך שהיקף הפיגורים של ההלוואות עולה במקצת על הריבית הכוללת שתיק ההלוואות מניב. כלומר, ככל שתהיה עלייה בהיקף ההלוואות בפיגור, והוא יעלה על היקף הריבית, התשואה השלילית תלך ותעמיק.
הנהלת הקרן של הפניקס הסבירה כי היא אינה יכולה לקבוע באופן מובהק מהי הסיבה לעלייה בשיעור הפיגורים, אולם היא מעריכה שיש לכך כמה סיבות. הראשונה, הפסקת התמיכה של הממשל בארה"ב בשוק האשראי, שהחלה במשבר הקורונה. לצד סיבה זו ניתן למנות את העלייה באינפלציה, ששוחקת את כוח הצריכה, ואת העלייה בריבית, שמייקרת את מחיר הכסף.
הפניקס, שהיא הגוף המוסדי הגדול בישראל במונחי שווי שוק (8.8 מיליארד שקל), לא הקימה את קרן האשראי הצרכני שלה. מדובר בירושה שקיבלה כשרכשה ב־2021 את בית ההשקעות הלמן־אלדובי תמורת 275 מיליון שקל. תחת ניהולה צמחה הקרן להיקפה הנוכחי, בין היתר בזכות גיוס משמעותי של לקוחות. במהלך 2022 הקרן גייסה 83 מיליון דולר, ובמקביל נפדו ממנה 38 מיליון דולר. ב־2021 היא גייסה 76 מיליון דולר ובמקביל נפדו ממנה 27 מיליון דולר. היקף ההלוואות שהיא רכשה עומד, נכון לסוף 2022, על 257 מיליון דולר, בעוד בסוף 2021 סכום זה עמד על 177 מיליון דולר.
בזכות העלייה בנכסי הקרן, ההכנסות מריבית ב־2022 הסתכמו ב־39 מיליון דולר, זינוק של 61% בהשוואה להכנסות מריבית של 24.2 מיליון דולר ב־2021. בהתאם, דמי ההצלחה והתפעול עלו ב־31.2%, מרמה של 4.8 מיליון דולר ב־2021 לרמה של 6.3 מיליון דולר ב־2022.
אולם בחודשיים האחרונים קרן האשראי הצרכני של הפניקס כמעט לא מגייסת לקוחות. זאת, על רקע הוראה של רשות ני"ע, שקבעה שהקרן לא עומדת בתנאים שנקבעו לה בהיותה קרן שפועלת מכוח תשקיף. לפי הוראות הרשות, קרן שפועלת מכוח תשקיף יכולה להיות משווקת לציבור באופן ישיר בלבד, ואילו הפניקס משווקת את הקרן שלה באמצעות סוכנים, שהיוו את מנוע הצמיחה העיקרית שלה מאז הקמתה. בנוסף, מאז ינואר 2023 הפדיונות עלו בצורה משמעותית. לפי הנתונים של הקרן, בינואר ופברואר בלבד הלקוחות ביקשו למשוך ממנה 32 מיליון דולר, כמעט 13% מהיקף נכסיה, לכן הקרן החליטה להקפיא את האפשרות לפדות כספים עד סוף חודש אפריל.
צרות גם אצל השותפה מעבר לים: כאמור, קרן האשראי הצרכני של הפניקס רוכשת הלוואות קיימות, בעיקר מחברות אשראי אמריקאיות, דוגמת לנדינג קלאב (Lending Club), פרוספר (Prosper) ואפסטארט נטוורק (UpStart Network), ובנקים קטנים דוגמת CRB. לנדינג קלאב היא חברה ציבורית, שהאסטרטגיה שלה היא לתת הלוואות כמעט ללא ביטחונות ובשיעור ריבית גבוה של 14%. לנדינג קלאב אף רכשה בנק לפני שנה כדי להגדיל את פעילותה בתחום האשראי. הקרן של הפניקס, מצדה, משלמת ללנדינג קלאב עמלה של 1% מההלוואות שהיא רוכשת ממנה ו־18% עמלה עבור ניהול הלוואות בפיגור.
ברבעון הרביעי של 2022 לנדינג קלאב דיווחה על ירידה של 28% בהכנסות בעיקר בשל עליית הריבית. היקף ההלוואות החדשות שהעמידה החברה ברבעון זה ירד ב־20% ל־2.5 מיליארד דולר, והחברה צופה שיירד ל־2 מיליארד דולר ברבעון הראשון של 2023. ההפרשות להפסדי אשראי עלו והן מהוות 6.5% מהתיק לעומת 5% בתקופה המקבילה ב־2021. החברה אף צמצמה את כוח האדם שלה ב־14%, כדי להיות ערוכה למיתון המתקרב לשיטתה. בנוסף, החברה דיווחה שיש לה פיקדונות בהיקף של 21 מיליון דולר בבנק סיליקון ואלי, שקרס. כל אלו הביאו את המניה לשפל של כל הזמנים. מניית לנדינג קלאב ירדה ב־86% מהשיא שאליו הגיעה באוקטובר 2021, והחברה נסחרת לפי שווי של 700 מיליון דולר.
